היא שיחתי כתב:ראיתי לרמח"ל שכתב בסוף ספר דרך חכמה שילמוד לכל התורה כדי שידע התורה
"ואז ישים עיקר כל עיונו באלוהי' כל ימי חייו"
ושוב כתב שיקבע שעות לחזרה על התורה שלא ישכח ואז כתב
"ויחלק שעותיו באופן שעיקר עיונו והשתדלותו יהיה באלהי' "
דעת הרמח"ל באה בהרחבה יותר באגרתו לרבו ר' ישעיהו באסאן, (אגרות רמח"ל מהדורת שריקי סימן פח),
...מנחש אני בגביע שלי כונת הכ"ת אשר לזה היה מתאוה, ולולי היתה מניח הנסתרות ועושה עסקי בנגלות כבר היה לו לשמחה, ואני צר לי מאד היותי רחוק מאת הדרת כ"ת, כי לולי הייתי קרוב אליו לא הייתי מניח מלהשתדל כי איש כמוהו, שר וגדול בישראל, יעזוב את הטוב הפנימי אור הבהיר סלת הנקיה, להשביע נפשו רק בעשב השדה, שהוא פשט התורה, ובתמרור חיי הק"ו וג"ש אשר עליו אמרו וימררו את חייהם בעבודה קשה...
הייטב בעיני ה'? וסוף דבר מה נמצא נחת רוח ליוצרנו ברוך הוא בכל הפלפולים הגדולים והפסקים הרבים?
ואין אחד מתחזק לעמוד בסוד ה'...לא בסתר מדבר הקדוש רשב"י על פסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים, שמי שאינו יודע רזין דאוריתא אפילו אית ביה עובדין טובין וסגיאין מפקין ליה מכל תרעה דההוא עלמא.
ההסתר הסתיר הרב הקדוש האריז"ל דבריו באמרו, שמי שהוא חריף יעיין שעה אחת או שתים לכל היותר בהלכה, ומי שאינו חריף לא יעיין בה כל עיקר, אלא עיקר העסק יהיה במדרשים ובאגדות ובקבלה פנימיות התורה.
א"כ איפוא למה נעזוב העיקר ונאחוז את הטפל?
...וכי יאמרו הלא הדינים צריכים לישראל, הנעזוב אותם? לא, לא נעזוב אותם, אבל נקבע להם זמנים לפי שא"א בלאו הכי, אך לא בהם נבלה זמננו חס ושלום.
הלא זה רע בעוונתנו הרבים שרוב חכמי ישראל כבר רחקו מעל האמת ומן האור הנעים, כבוד ה' אלקינו, ללכת אחרי פלפוליהם של הבל.
וכבר רמז שיטתו זאת בהקדמתו למסילת ישרים, ומדבריו כאן נלמד לשם, ודלא כמו שהדחיק הרבה בכוונתו שם.