רש"י בד"ה התרשתא כותב שבירושלמי מבואר שהוא נחמיה בן חכליה ונקרא כן על שום שהתירו לו לשתות סתם יינם אחרי שהיה המשקה בבית המלך והיה צריך לשתות מקודם שלא יחשדוהו שמא הטיל בו סם המות.
בירושלמי (קידושין פ"ד ה"א) כתוב רק בזה"ל: ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו לשתות ביין. עכ"ל האם החלק שהיה המשקה והוצרך לשתות משום החשד גם כן נמצא בחז"ל או שזו פרשנות של רש"י על הירושלמי?
אם הוא היה המקשה, עדיין יש על היין דין של 'סתם יינם'?