רש"י מביא את דברי חז"ל בשינוי לשון.
וזכרתי את בריתי יעקוב - למה נמנו אבות אחורנית, לומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי, הרי אברהם עמו, שהוא כדאי.
ומשמע שזכות אברהם גדולה.
אולם זהו לשון חז"ל במדרש רבה.
ולמה נאמרו אבות אחורנית לומר אם אין מעשה ביעקב כדאי הם מעשה יצחק ואם אין מעשה יצחק כדאי הם מעשה אברהם כדאי הוא מעשה כל אחד ואחד שיתלה כל העולם בגינו.
ומדברי חז"ל משמע שכל אחד בפני עצמו די בו, ולא מבואר מי גדול.
ובלשון התורת כהנים כתוב באופן שונה
וזכרתי את בריתי יעקב, ולמה נאמרו אבות אחורנית אלא אם אין מעשה אברהם כדיי מעשה יצחק ואם אין מעשה יצחק כדיי מעשה יעקב כדאי לכל א' וא' שיתלה לעולם בגינו.
ובקרבן אהרן מבאר שהכוונה היא שזכות יעקב גדולה, וכך משמע פשטות לשון התורת כהנים. וכך גם מפרשי המדרש פירשו בדעת המדרש רבה, שהביאו את דברי הקרבן אהרן בביאור המדרש רבה.
ואם כן יש להקשות מנין לרש"י לפרש כן.