הודעהעל ידי קו ירוק » ה' מאי 05, 2016 2:18 am
רב עקביה
א. אינני נכנס לויכוח אם המפה אותנטית. סבורני שהראיתי זאת באופן מספיק ברור. ההבדל בין האותנטיות שהינך מייחס לעצם פירש"י עה"ת לעומת ציורו, היא בס"ה העובדה שציור זה לא נדפס כיום על ספר.. (יש גם הרבה ראיות נוספות ומפני הקוצר לא העליתים, ודי במש"כ).
הבה נבחן יחדיו: ככל שרש"י מביא בציורו משפט כזה: שפמה היא פמייס תרג' ירושל', היש מקום לטעון שהוא מצטט פרשן קדמון ומסכים עמו ? לא פשוט יותר שהוא מצטט דעת חז"ל?
ובכלל, הרי את התרגום הירושלמי מביאים תוס' פעמים רבות, כך גם הפרשנים הקדמונים במקומות רבים בנ"ך ובש"ס. תמיהני מאיפה בכלל נוצר אצלך ספק או פקפוק שמא תרגום ירושלמי זהו פרשן קדמון יותר או פחות, ולא חז"ל. זה לא מוזר למדי לטעון כך ? האם כל פקפוקך בתרגום הירושלמי שהוא חיבור חז"ל כצורתו, הוא בגלל הקושיא 'הנוראה' שסותרת את דברי רס"ג בזיהויו את ואדי על-עריש כנחל מצרים (כאשר רס"ג לא מוחזק כדברי קבלה אצל הראשונים ביחס לזיהוי שמות)?
[ציינתי כבר שהיה תרגום א"י שאיננו אונקלוס. לאן הוא נעלם? בפשיטות מסתבר שהוא התרגום הירושלמי המונח לפנינו], תינח תרגום יונתן, ולא נאריך בזה, אבל סתם בעלמא לפקפק - כי אישית נראה לך שואדי על עריש הוא נחל מצרים?
ככל שרש"י ראה את תרגום ירו' על הגבולין, והוא גם מציין בפירוש דברים כמוהו שאינם מסברא, כגון שלבא חמת היא אנטיוכיה, וזו מניין לו אם לא מהתרגום (שהרי רס"ג אומר שזו היא חַמַאה הסורית, ואגב זה סותר לדעת רס"ג עצמה, המתרגם שפם 'אפמיה' - הצפונית לחמאה! אז מניין לרש"י שלבא חמת היא אנטוכיה - אם לא מהתרגום).
אם כן גם הפשיטות של רש"י (שלא הכיר את א"י) בפירושיו במרחבי התנ"ך שנחל מצרים הוא הנילוס מחוייב שהוא מהתרגום. כי מי יימר לו שלא היו שניים אחד נילוס ואחד נחל מצרים.
אין זו טענה מדוע לא ציין רש"י כאן מקורות... הוא לא עורך תורני.
ב. א"א ללמוד מהכו"פ שאין חוסר הגיון בקביעה של ואדי על עריש כנחל מצרים. הרבה דברים קשים ישנם בכו"פ ולא כאן המקום. הוא מצטט שכך נהוג לומר - אני מניח בין הבדואים שבסביבה - שעד שם ארצות בני שם, ומכאן ארץ העם המצרי (וגם אז ועד היום אלו תרבויות שונות ומנטליות שונה. הערבים המצרים הם בני הגזע המצרי ושונים מערבים אחרים!) ומזה הוא הסיק שעד שם הגיעה ארץ מצרים של התורה, ועד שם ארץ ישראל.
נהר מצרים ונחל מצרים הוא אותו מקום בדיוק (ומיניה וביה לא יתכן אחרת כמשכ"ל), אבל 'נהר' כי הוא אכן נהר מצרים, ו'נחל' ע"ש הזרוע הפלוסית הספציפית של הגבול. לא אמרתי שביאורי זה הוא הלממ"ס, אבל מדוע דחיתו בקש? למה סבור הינך שפירושך עדיף, כלומר שנחל מצרים (שהוא ע"ש הארץ) אמור להיות מחוצה לה ולא מקור חיותה של הארץ המדברית הזו, ועוד רחוק ממנה כ-120 מילין. אם זה מצד הנסיבות, תצדיק לך בזה את רס"ג (אם כי בעיני זו קושיא עצומה), אבל עדיין ביאורי שלי נכון והגיוני הוא.
ג. האם עיינת ברש"ס? אצטט את לשונו: "וסדר המקומות אשר מצאנו היורדים מאשקלון שכבשן יהושע עד הנילוס הן אלו: עזה למטה מאשקלון, חאן יונס למטה הימנה, מדבר למטה, זעקה למטה, עריש למטה, אלחסין למטה, ביר אלעבדי למטה, קטיא למטה, ביר אלדוידאר למטה, צ'אלאחיה למטה, חטרא למטה, בלביס, כאצקא, מצרים, בולאק, נילוס (דמייט)".
מה מענייננו פיתוליו של ואדי על עריש. מוסכם על רש"ס שנחל זה הנשפך בישוב אל עריש אינו הגבול. והוא חולף על פניו ומתעלם ממנו בשתיקה רועמת.
אגב, ראה שם ברש"ס שהוא מתאר את 'נהר' שבמשנה שביעי' כנחל מצרים שבירושלמי אמרו שהוא נילוס. וכמו"כ הוא מפרש שאמנה הוא הר ההר המתורגם בירושלמי טורי אמנוס. כלומר גם בעיניו ירושלמי הוא חז"ל.
ד. לא כן. כוונתי שלמערב היינו הצד/הסיום המערבי של הגבול הדרומי שתחילתו במזרח בקצה ים המלח. וכך גם פירש"י להדיא, כמשכ"ל. ואחת היא לי אם חלק הנחל הקטן הזה שעד הים, זורם לכיון זה או אחר.
מה שטענת שמדוע התורה לא מפרשת היכן למערב - כלומר בים, זו הערה אבל איננה קושיא כלל, כי זה נכון וזה נכון. ורש"י על המקום מפרש את שניהם! ראה לשונו היטב, וכמשכ"ל, אז מה הינך מביא ממרחק לחמך את פרש"י ליהושע, הרי שניהם נכונים כמו שאמרנו: הנחל מסתיים בים (וזה הכוונה תוצאותיו אל הים - כפי שהערת), וגם זהו סיום הרוח הדרומית בצד המערבי, והירושלמי בחר לפרש שכאן סיומה של מערכת הגבול הדרומי (המפורשת בפסוקים באריכות יותר מרוחות אחרות). והכל שלום.
ה. כנ"ל, וככל הפרשנים הקדמונים - מלבדך (כמדומני).
ו. אכן, הוכרחתי מהענין שנקודת הפגיעה בנחל היא סמוך לעיר פלוסיון וסמוך לים (2 ק"מ בערך). אך זה מסיבות אחרות לגמרי שאין ברצוני לעמוד עליהם באשכול מצומצם זה שפתח מעכ"ת; בריא לי שהגבול הלך פחות או יותר מעל נחל צין דהיום, והמשיך והרחיב לאזור הר ציפורים ומשם הצטמצם (לפירש"י) לכיוון נחל מצרים. ובגלל אורכו של החוט עד לנחל מצרים, אפילו נטיה מועטה, פוגשת בנחל סמוך לעיר פלוסיון, כבמפה שצירפתי לעיל (את דעת הגר"א נשאיר, כי גם בזה יתכן להציע נטיה חדה יותר, אבל קשה להאריך בכך כאן).
(התנצלותי על האריכות, ושישנן בשורותי דברים שחוזרים על עצמם מלעיל).