ההוא גברא כתב:השינוי בקדיש בימים נוראים הוא רק מזמן השל"ה כמדומני, שלא ידע שחתימת עושה השלום בתפילת העמידה נמצאת במדרשי ארץ ישראל ולכן אסר לשנות, אבל הראשונים כבר נתנו גימטריא לעושה השלום בה"א ולכן חידש שאומרים בקדיש עושה השלום. עד ימיו לא היה מי שראה צורך להוסיף אות ה' רק בימים נוראים. (ואילו היה יודע שעושה השלום נמצאת במדרשים לא היה השינוי בקדיש נולד, כי חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" השל"ה כן התיר כי מצא אותה ברש"י וקל וחומר שאילו הכיר חתימת עושה השלום מן המדרשים היה משאיר אותה)
אשי ישראל כתב:שאלה ראשונה - האם הגאונים נהגו לומר בסיום שמונה עשרה 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה...."? והאם גם הש"ץ היה אומרם? מה המקור הכי קדום לאמירה זאת? [בסידור רב סעדיה כתב במפורש שהשלום בסיום התפילה "אינו בדיבור אלא הרכנת הראש"]
שאלה שניה - מהו הנוסח לפי הרי"צ גיאות וה'מנהיג' בסיום קדיש ובסיום שמונה עשרה "עושה שלום" או "עושה השלום" (בריצ"ג הל' יו"כ עמ' פח , הובא גם במנהיג יו"כ סי' סט, יש נוסח, אך אולי הוא מיוחד לימים נוראים)
אודה לסיוע!
עושה חדשות כתב:ובאותו ענין,
מה פשר הסיומת "ואמרו אמן"?
בשלימא בקדיש ניחא, אבל בסיום תפילת לחש - מי אמור לענות אמן?
(זכורני שראיתי פעם משהו על המלאכים וכיו"ב, יש?)
יבנה כתב:ומקור המלאכים בסידור הרוקח בשם ר' יהודה החסיד המצורף, ומובא גם במטה משה סי' קנ"ד.
חד ברנש כתב:יבנה כתב:ומקור המלאכים בסידור הרוקח בשם ר' יהודה החסיד המצורף, ומובא גם במטה משה סי' קנ"ד.
לא מדוייק. זה מופיע קודם לכן, אינני זוכר היכן בדיוק.
והשווה הרשימה "כריעה למלאכים קודם להקב''ה; גלגולי טענה קראית" המצורפת
מגדל כתב:הב"י (סימן קכג') הביא את דברי שיבולי הלקט: "שכשאדם עומד בתפלה עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו וכיון שנפטר מתפילתו צריך לפסוע שלש פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול וראיה לדבר שכן הוא כיון שחוזרים לאחוריהם שלוש פסיעות נותנים שלום זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול."
למי מכוונת אמירת עושה שלום? למי נותנים שלום? לקב"ה? לכאורה לא.. שכן אין הבקשה אלא שיעשה שלום עלינו. אלא איש לרעהו כמו שהביא הב"י? הרי זה הוא חלק מתפילת הלחש, בנאמר בלחש...
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים