אתנחתא כתב:http://www.hebrewbooks.org/43211
http://www.hebrewbooks.org/44068
היה רב ידוע, התכתב הרבה עם רבנים. (למה לא משתמשים במאגרים לפני ששואלים?)
אני ואפסי כתב:מצורף פה הצגתי העתק מ"המגיד" ובו מודעה מאשה קשת רוח מרת שרה ליפסאן שגרה בנוא יארק (והרב אברהם יוסף אש מאשר דבריה), היא מציגה את עצמה כחמותה של הגאון ר' אברהם יואל אבעלסאן שהיה רב בכמה קהלות ביניהם טאראב, סטאביסק ואדעסי, ולפי דבריה גם בשקלוב, התכתב עם כל גדולי דורו וערך את קובצי חידו"ת בשם "כנסת חכמי ישראל" ויש ממנו קונטרס עץ חיים בתקנות עגונות. האשה מתעוננת שלא שמעה מחתנה זה זמן רב.
תוך כדי דיבור כתב:אני ואפסי כתב:מצורף פה הצגתי העתק מ"המגיד" ובו מודעה מאשה קשת רוח מרת שרה ליפסאן שגרה בנוא יארק (והרב אברהם יוסף אש מאשר דבריה), היא מציגה את עצמה כחמותה של הגאון ר' אברהם יואל אבעלסאן שהיה רב בכמה קהלות ביניהם טאראב, סטאביסק ואדעסי, ולפי דבריה גם בשקלוב, התכתב עם כל גדולי דורו וערך את קובצי חידו"ת בשם "כנסת חכמי ישראל" ויש ממנו קונטרס עץ חיים בתקנות עגונות. האשה מתעוננת שלא שמעה מחתנה זה זמן רב.
במטותא, לא שקלוב דליטא אלא סוקולוב דפולין. ואכן הרב אבלסון המפורסם כיהן שם בתחילת דרכו. ואולי היעלמותו הנזכרת במודעה מעניינת זו, היתה על רקע מעברו לכהונה בסטאוויסק, אלא שאיני זוכר באיזו שנה עבר (המודעה היא מתרל"ה).
בר ששת כתב:המודעה על חסיד ליאדי שנעלם, מעלה בזכרוני אסוסציאטיבית, את סיפורו של 'חיים גראבוביצער' ה'נופל',
שנעלם מחצר הצמח צדק ונדד לטשארנובל, מתנגדים, משכילים, וחוזר חלילה...
ספרו היותר עמוק של פישל שניארסון.
נולד במריאמפול תר"א, כיהן כרב בסוקולוב ואחר כך בסטוויסק ועוד, ובתרמ"ג נתמנה לרב ומו"צ באודסה. עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו, בין השאר בהקשר פולמוס גדול שהיה בין רבני אודסה בעניין חליצת מומר (ראה קונטרס 'תקנת עגונות', אודסה תרמ"ז). הוציא לאור בין תרנ"ג לתר"ס את הקובץ התורני 'כנסת חכמי ישראל', בו נדפסו חידושי תורה מאת רבים מגדולי הדור וכן מאת המו"ל עצמו, שחיבר גם את הספר 'שרשרות החושן'. נפטר בטרם עת בשנת תרס"ג.
אתנחתא כתב:למה? לפחות באידיש השם חיים גראוויצער.
אין מקשין על אסוסיציות.. אך באמת עדיין צ"ע איזה חוט מקשר בין חסיד שנעלם לבין חסיד הנופל....
תוך כדי דיבור כתב:כך מועתקות אצלי תולדות חייו, ע"פ 'האנציקלופדיה של הציונות הדתית' [ותראה שגם אם גיאוגרפית זה די רחוק, כרונולוגית זה מסתדר]:נולד במריאמפול תר"א, כיהן כרב בסוקולוב ואחר כך בסטוויסק ועוד, ובתרמ"ג נתמנה לרב ומו"צ באודסה. עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו, בין השאר בהקשר פולמוס גדול שהיה בין רבני אודסה בעניין חליצת מומר (ראה קונטרס 'תקנת עגונות', אודסה תרמ"ז). הוציא לאור בין תרנ"ג לתר"ס את הקובץ התורני 'כנסת חכמי ישראל', בו נדפסו חידושי תורה מאת רבים מגדולי הדור וכן מאת המו"ל עצמו, שחיבר גם את הספר 'שרשרות החושן'. נפטר בטרם עת בשנת תרס"ג.
והן אמנם כשאני מפשפש קצת, אני מוצא שבידיעת-הספד שכתב ב'המליץ' בן אודסה לאחר פטירת הרב אבלסון, כתב שלאחר שלמד תורה "בישיבת ה' ראזענטאל" במריאמפול, "הוכתר בכתר הרבנות עיר סאקאלקא (פלך סעדליץ)", כלומר סוקולקה. ועתה על כרחנו באחד משני המקורות נפלה טעות עקב דמיון השם (אבל גם מוכח שהקושיה הגיאוגרפית אינה, כי מחוז שדליץ גם הוא בפולין), וייכן שידיעה זו מ'המגיד' יכולה להכריע שהטעות נפלה בידיעה שב'המליץ'.
אתנחתא כתב:סליחה.
מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?
מיללער כתב:אתנחתא כתב:סליחה.
מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?
גם אני מצטרף לשאלת התאריך של המודעה אודות הרב שחור, בהמודעה מוזכר הבן ר' חיים שלום שחור כרב ומטיף בבהכנ"ס אהל אברהם בבוסטון, בספר אמת ואמונה (בוסטון תרנ"ה) יש הסכמה ממנו ומוזכר כרב ומטיף לעדת 'משכן ישראל' בבוסטון בשנת תרנ"ה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3
מיללער כתב:אתנחתא כתב:סליחה.
מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?
גם אני מצטרף לשאלת התאריך של המודעה אודות הרב שחור, בהמודעה מוזכר הבן ר' חיים שלום שחור כרב ומטיף בבהכנ"ס אהל אברהם בבוסטון, בספר אמת ואמונה (בוסטון תרנ"ה) יש הסכמה ממנו ומוזכר כרב ומטיף לעדת 'משכן ישראל' בבוסטון בשנת תרנ"ה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3
איש_ספר כתב:הרב אבעלסון נפטר בתרס"ג באודיסה וחידו"ת עם מעט מתולדתיו וחידושי תורה יו"ח הרבנים הגאונים, נדפסו בספר עץ חיים, ירושלים תשמ"ה. אין באוצר לע"ע וצריך להשיגו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 320 אורחים