יבנה כתב:דבריו שבפרק ג' סעיפים כז-כט נמחקו על ידי אנשים שכנראה סברו שדעתם גדולה מדעת החזו"א.
שש ושמח כתב:יבנה כתב:דבריו שבפרק ג' סעיפים כז-כט נמחקו על ידי אנשים שכנראה סברו שדעתם גדולה מדעת החזו"א.
תגובה זו נכתבה ע"י איש שכנראה סבר שדעתו גדולה מדעת תלמידי החזו"א, ולא זו בלבד, אלא גם בידיעת דעת החזו"א הוא גדול מהם.
[כנראה מנקודת מבט של עובד ה' לפני שמדפיסים יש מקום לשאלה מה יביא לכבוד שמים ומה יביא למחלוקת או יובן שלא כהלכה וכדו', ולא מה "סקופ" יותר גדול וכדו']
יבנה כתב:דברי החזו"א לא משאירים מקום לטעות, הוא חשב שיש סכנה בבעלי מוסר אלו ושצריך להציל את הציבור מהם. והוא כתב את הדברים בספר למען יתפרסמו ויעמדו ימים רבים. הוא היה מספיק חכם לדעת שיהיו בעלי מוסר שלא יאהבו את דעתו ושחושבים שהם מקדשים שם שמים, אך החליט בדעתו הגדולה לפרסם את הדברים. מי שאינו מסכים עם החזו"א וסובר או שאין בדעתם שיבוש או שזה חילול ה' לפרסם כאלו דברים, יתכבד ויכתוב בספר של עצמו את דעתו, אבל אין לו שום זכות לשבש את דברי החזו"א להתאים לדעת עצמו, ואפ' אם הוא היה תלמיד של החזו"א.
יבנה כתב:דבריו שבפרק ג' סעיפים כז-כט נמחקו על ידי אנשים שכנראה סברו שדעתם גדולה מדעת החזו"א. ונדפסו בספר חזון האיש המצוי באוצר.
הוא כותב בחריפות נגד בעלי מוסר שאינם בעלי תורה והלכה ועל ההרס הרב שבזה, ואינו על החסידים.
שש ושמח כתב:יבנה כתב:דברי החזו"א לא משאירים מקום לטעות, הוא חשב שיש סכנה בבעלי מוסר אלו ושצריך להציל את הציבור מהם. והוא כתב את הדברים בספר למען יתפרסמו ויעמדו ימים רבים. הוא היה מספיק חכם לדעת שיהיו בעלי מוסר שלא יאהבו את דעתו ושחושבים שהם מקדשים שם שמים, אך החליט בדעתו הגדולה לפרסם את הדברים. מי שאינו מסכים עם החזו"א וסובר או שאין בדעתם שיבוש או שזה חילול ה' לפרסם כאלו דברים, יתכבד ויכתוב בספר של עצמו את דעתו, אבל אין לו שום זכות לשבש את דברי החזו"א להתאים לדעת עצמו, ואפ' אם הוא היה תלמיד של החזו"א.
מנין לך שהחזו"א כתב את הדברים ע"מ להדפיס? עד כמה שידוע לי מקובל לא כך [שכתב לעצמו, או ע"מ להראות רק למקורביו], מכל מקום אינך יכול להאשים בלי מקור ברור לדבריך. - לדעתי ברור לכל מי שמצוי בדרכו של החזו"א שלא היה מדפיס דברים בוטים כ"כ נגד זרמים שפעלו בימיו, ובפרט שלא היה בזה כ"כ תועלת בזמנו. וכבר כתב במכתב הנדפס בקובץ אגרות התנצלות למי שהבין ממנו שחולק על בעלי המוסר.
וכבר האריכו בענינים אלו כאן viewtopic.php?f=7&t=2573&hilit=%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%94#p18445
יבנה כתב:החזו"א כתב את דבריו בצורת ספר וכל שאר דבריו שנכתבו בצורת ספר הדפיס למרות שאמר שכותב לעצמו, וה"ה כאן. הטענות כאילו כתב את הספר לצורך עצמי או לצורך משפחתו הם נסיון לתרץ את ההשמטות ותו לא, והרי הדפיסו את שאר הספר. גם לא הסתיר את דעתו בענין וכפי שפרסמו תלמידיו חיים גראדה וד"ר צבי יהודה, ואף נודע לבעלי המוסר שיש לו ביקורת עליהם.
צירפתי את מעשה איש ח"א שבהערה שם מבואר שכתבו בצורת ספר והפרקים הראשונים היו גמורים. וגם חלק מהראיון של ד"ר צבי יהודה עם בני בראון שבדיסרטציה שלו.
שש ושמח כתב:ג.יבנה כתב:החזו"א כתב את דבריו בצורת ספר וכל שאר דבריו שנכתבו בצורת ספר הדפיס למרות שאמר שכותב לעצמו, וה"ה כאן. הטענות כאילו כתב את הספר לצורך עצמי או לצורך משפחתו הם נסיון לתרץ את ההשמטות ותו לא, והרי הדפיסו את שאר הספר. גם לא הסתיר את דעתו בענין וכפי שפרסמו תלמידיו חיים גראדה וד"ר צבי יהודה, ואף נודע לבעלי המוסר שיש לו ביקורת עליהם.
צירפתי את מעשה איש ח"א שבהערה שם מבואר שכתבו בצורת ספר והפרקים הראשונים היו גמורים. וגם חלק מהראיון של ד"ר צבי יהודה עם בני בראון שבדיסרטציה שלו.
בקיצור, הגר"י שפירא שיקר כדי "לתרץ את ההשמטות". [דרך אגב, הוא לא היה מעורב בהדפסה ואינו צריך להגן על עצמו].
מה זה "צורת ספר"? אם הכוונה שכתב בפנקס מכורך, כמובן שאין מזה שום ראיה שכתב ע"מ להדפיס. גם אם היה כותב לעצמו או כדי להראות לתלמידיו וכדו' [וכמו שכתוב בראיון שהבאת שהראהו לד"ר צ"י] היה כותב כך. - כמובן שיש חילוק בין ביקורת בע"פ בחוג מצומצם לבין הדפסת הדברים.
הנסיון לדייק דיוקים מהספר ה"דייקני" מעשה איש קצת מגחיך. מלבד מה שאינני רואה שם שום דיוק.
יעקב1 כתב:יש עוד קטע שמדבר על שאלה באמונה וכפי ששמעתי מתלמידי תלמידיו שהסיבה שהשמיטו קטע זה שחששו שיבינו הקושיא ולא את התירוץ (בפרט שהחזו"א לא חתם סופית על הספר שאפשר להוציאו לאור) ושאלתו הייתה שא"ת ומי ברא את הקב"ה הוא משיב שכמו ששתיים כפול שתיים הוא ארבע - לא נברא באיזה זמן אלא הוא מציאות כן מציאותו ית'. וזה נדפס בסוף כרך חזו"א טהרות (כל האמונה ובטחון מודפס שם).
עקביה כתב:יעקב1 כתב:יש עוד קטע שמדבר על שאלה באמונה וכפי ששמעתי מתלמידי תלמידיו שהסיבה שהשמיטו קטע זה שחששו שיבינו הקושיא ולא את התירוץ (בפרט שהחזו"א לא חתם סופית על הספר שאפשר להוציאו לאור) ושאלתו הייתה שא"ת ומי ברא את הקב"ה הוא משיב שכמו ששתיים כפול שתיים הוא ארבע - לא נברא באיזה זמן אלא הוא מציאות כן מציאותו ית'. וזה נדפס בסוף כרך חזו"א טהרות (כל האמונה ובטחון מודפס שם).
הקטע הנזכר נמצא בחזו"א טהרות, בסוף הכרך, פ"א אות ט.
בעניותי אני תמה על דבריו. לכאורה התשובה הפשוטה לשאלה מי ברא את הקב"ה, או איך יתכן שיש נמצא שאין מי שהמציא אותו, היא פשוטה - השכל הישר מכריח שיש משהו שהוא קדמון, ללא התחלה. שכן אם תאמר שקודם בריאת העולם לא היה אפילו אותו קדמון, אם כן עולם זה מאין בא.
ומה שקשה לקבל מציאות שאין לה התחלה ואין לה סוף, נו, אין לנו אלא לחיות עם קושי זה, אחר שאנו יודעים שהכרח שכן הוא.
אבל הדימוי שעושה החזו"א למושכלות, כמו שתים ועוד שתים שווה ארבע, הוא מוזר בעיניי. אף שאין לנו יכולת להגדיר את הקב"ה, מ"מ ודאי אנו יכולים לומר שאינו דומה למושכלות. הלא הוא ברא את העולם ונתן לנו את התורה, אם כן הוא מישהו שיש לו קשר אתנו, ומה לזה ולמושכלות?
יבנה כתב:אם אתה מעדיף שמועות אנונימיות על דבריהם המפורשים של ד"ר צבי יהודה ומעשה איש בשם העורך עצמו, זה בחירה שלך. לדעת בראון דוקא מעשה איש יותר אמין בגלל שהוא לא עיבד את הדברים או ניסה להתאים את החזו"א אליו.
במעשה איש מביא שהעורך אמר לו שהחזו"א אמר לו שברצונו להסביר בספר זה את כל היג עיקרי הדת להרמב"ם אלא שבעו"ה לא הספיק לסיים אלא ד' מהם. וכן כותב שנדפס בספר שפרק זה לא זכינו לסיומו. אני לא יודע למה צריך לדייק ולא מספיק לקרוא מה שכתוב.
שש ושמח כתב:יבנה כתב:אם אתה מעדיף שמועות אנונימיות על דבריהם המפורשים של ד"ר צבי יהודה ומעשה איש בשם העורך עצמו, זה בחירה שלך. לדעת בראון דוקא מעשה איש יותר אמין בגלל שהוא לא עיבד את הדברים או ניסה להתאים את החזו"א אליו.
במעשה איש מביא שהעורך אמר לו שהחזו"א אמר לו שברצונו להסביר בספר זה את כל היג עיקרי הדת להרמב"ם אלא שבעו"ה לא הספיק לסיים אלא ד' מהם. וכן כותב שנדפס בספר שפרק זה לא זכינו לסיומו. אני לא יודע למה צריך לדייק ולא מספיק לקרוא מה שכתוב.
בקיצור, אתה מאשים את תלמידי החזו"א בכך שהשמיטו מדבריו בניגוד לדעתו, ואת כל מי שטוען שהחזו"א לא כתב ע"מ להדפיס אתה מאשים בשקר. כל זאת על סמך דברי המעשה איש וד"ר צ"י "המפורשים". אין לי מה להתווכח עם טענות כאלו, ורק אציג כאן את הדברים שעליהם אתה מתבסס, וכל אחד ישפוט בעצמו האם יש כאן ראיה או דיוק כדבריך.
[מישהו חושב שהחזו"א אמר לרש"ג בזה"ל מילה במילה "ברצוני להסביר בספר זה את כל י"ג עיקרי הדת", ולא יתכן שאמר "ברצוני להסביר כאן" וכיו"ב? ואם אמר "ספר" האם הכוונה דווקא שעומד להדפיסו או שיתכן שקורא לתכריך כת"י ספר? או שאם לחזו"א היתה תכנית מסויימת לכתיבה זה מוכיח שכתב ע"מ להדפיס, כי אם כתב שלא ע"מ להדפיס אלא ע"מ להראות לתלמידיו בודאי היה כותב בלי שום תכנית?].
וכעת לדברים המפורשים של צ"י:
?????????
[הצעה: במקום לדייק בספה"ק מעשה איש זיעועכ"י, אפשר להביא ראיה מהספר אמונה ובטחון בעצמו, שמפורש על כריכתו ובשערו "ספר אמונה ובטחון" (!!), והרי מפורש כאן שהחזו"א כתב את הספר ע"מ להדפיס, וכל החולק על רבו וכו'].
איש_ספר כתב:חלק מהפרקים המושמטים פורסמו גם בבמות שונות מקוונות, חלק מן המפורסם הינו זיוף שעשה מאן דהוא בחיקוי לשון החזו"א. בסדרת עם הספר הודפס אמונה ובטחון על פרקיו המושמטים ובכללם גם הקטעים המזויפים.
מעט דבש כתב:איש_ספר כתב:חלק מהפרקים המושמטים פורסמו גם בבמות שונות מקוונות, חלק מן המפורסם הינו זיוף שעשה מאן דהוא בחיקוי לשון החזו"א. בסדרת עם הספר הודפס אמונה ובטחון על פרקיו המושמטים ובכללם גם הקטעים המזויפים.
הציטוט מכאן.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 152 אורחים