בבא קמא לד. שור שוה מאתים כו'

[שמואל דוד]

שור שוה מאתים.... וחבל בו חמישים זוז....שאלמלא הזיקו היה עומד על שמונה מאות כו'

לא הבנתי מדוע נקטה הגמרא שמונה מאות .... ומהיכ"ת?

[פלתי]

מה אתה מציע לכתוב, שלש מאות זוז? המשנה נקטה רבותא ותו לא מידי.

[שמואל דוד]

ביתר ביאור


ת"ר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים וחבל בו בחמשים זוז ושבח ועמד על ארבע מאות זוז שאלמלא (לא) הזיקו היה עומד על שמנה מאות זוז נותן כשעת הנזק...


וברש'י שאלמלא כו' - כלומר הועיל ואיכא למימר אלמלא לא הזיקו היה עומד על שמונה מאות זוז נותן לו כ"ה זוזים כשעת הנזק ולא מצי א"ל מאי אפסדתיך הא שבח טפי משום דאמר ליה ניזק אי לא אזיקתן הוי שבח וקאי על תמני מאה. ל"א שאלמלא לא הזיקו כו' ועכשיו תובע ניזק מאתים חציין של ד' מאות חצי נזק שהפסידו אינו נותן לו אלא כ"ה כשעת הנזק. וראשון עיקר...

לכאורה תמוה,

א) מדוע צריך לטעם "אלמלא הזיקו" כו' הא גם בלא זה לכאורה יהא חייב לשלם כשעת הנזק.

ב) האם ידעו חכמים שכן דרך השור לעלות עד שמונה מאות זוז במקום שלא הוזק, דהיינו יש לעיין אם שמונה מאות דוקא או לא...

[שמואל דוד]

עכשיו מצאתי כמה מראה מקומות בזה.

קיקיון דיונה, אנית סוחר , אמרי בנימין ועוד

[פלתי]

הטעם של אילמלא הזיקו, לפי הפירוש הראשון של רש"י הוא מוכרח, שאל"כ יוכל המזיק לומר שלא הזיקו כלל, דהנה השור שלו שווה יותר ממה שהיה שווה קודם הנזק.
לפי הפירוש השני, הטעם של אלמלא הזיקו הוא גופא טענתו של הניזק שישלם לו מאתיים, ועל זה אומרת המשנה שאין טענתו טענה, ולא ישלם לו אלא כשעת הנזק.
ברור ששמנה מאות לאו דוקא, אלא רבותא היא וכמ"ש לעיל.

[פלתי]

הקיקיון דיונה עומד על נקודה אחרת. בשאר המפרשים שציינת לא הסתכלתי.

[שמואל דוד]

אין זו סברא לפטור , דסוכ"ס הזיקו.

כ"ה הדברות משה , צפנת פענח , וחזו"א. (הובא ברזא דשבתי)

אין הספרים לפני לעיין בהם.

נא לשלחם

[שמואל דוד]

הקיקיון דיונה דיבר על "שמונה מאות"

[פלתי]

הקיקיון דיונה דיבר על "שמונה מאות"

הוא דיבר על שמונה מאות, אבל לא הטריד אותו שאלתך. מה שהיה לו קשה הוא לפירוש השני של רש"י דהוא טענת הניזק, א"כ איך הניזק יכול לטעון שמונה מאות בלי שום אומדנא דמוכח. גם אם היה כתוב שלש מאות היה קשה קושייתו.

[פלתי]

אין זו סברא לפטור , דסוכ"ס הזיקו.

במה הזיקו, הרי מיד חזרה לקדמותה ולא עוד אלא שהשביחה.

[שמואל דוד]

הוא הזיק משום שהזיק,
הא דהשביח אח"כ לא שייך כלל להזיקו

[פלתי]

הוא הזיק משום שהזיק,
הא דהשביח אח"כ לא שייך כלל להזיקו

קשה לי להבין אותך, הרי זה גופא מה שבאה המשנה לאשמעינן. אתה רוצה לטעון שאין שום הו"א לפטור אותו? פשיטא שיש. וכי לדעתך שור שהזיק את חבירו בפצע שעתיד להתרפא תוך שבוע, יהא דינו כשור שהזיק את חבירו בפצע שאינו עתיד להתרפא לעולם? ובודאי גם כאן הסברא אומרת שכיון שהשביח אח"כ אי אפשר לחייבו כשור שלא השביח בכלל. רק המשנה מחדשת שכיון שאילולא הזיקו היה משביח יותר, לכן אין לו ליפטר בטענה זו. וקל להבין.
משל למה הדבר דומה: נסעת במכונית ועצרת ברמזור, אני נוסע מאחריך ובהיסח הדעת לא שמתי לב שעצרת והתנגשתי באחורי רכבך. יצאנו החוצה וראינו שקע בפגוש. אתה אומר לי צריך לקנות פגוש חדש, עולה אלף ש"ח. בעודי מכניס את ידי להוציא הארנק, לפתע אנו רואים שלאט לאט הפגוש מתיישר עד שנעלמו כל סימני המכה לגמרי. (זה קורה בפגושים שעשויים מחומר פלסטי, שלפעמים מקבלים שקע ואח"כ השקע חוזר לתיקונו). ובכן, אני אומר לך, ב"ה הנזק חלף עבר. אבל אתה מתעקש שלא משנה מה שעכשיו, כיון שלפני שתי דקות היה נזק, הרי אני צריך לשלם לך. מה לדעתך יפסקו הבי"ד?

[שמואל דוד]

הבנתי דבריך. תודה רבה...

אולם האחרונים הקשו על זה...

[פלתי]

הבנתי דבריך. תודה רבה...

אולם האחרונים הקשו על זה...

לא בדקתי בכולם, רק בדקתי בחזו"א שציינת, אמנם הוא מדבר על הסוגיא כאן, אך אין שם זכר לקושיא שהקשית.
[זו כבר הפעם השניה שאתה מציין מראי מקומות בעלמא מבלי לעיין בפנים (הקודם היה קיקיון דיונה), דבר הגורם טירחה יתירה וחוסר אמון].

[שמואל דוד]

תרגעי.

הקיקיון דיונה דיבר בנוגע אם שמונה מאות בוא דוקא.

[שמואל דוד]

הוא הזיק משום שהזיק,
הא דהשביח אח"כ לא שייך כלל להזיקו

קשה לי להבין אותך, הרי זה גופא מה שבאה המשנה לאשמעינן. אתה רוצה לטעון שאין שום הו"א לפטור אותו? פשיטא שיש. וכי לדעתך שור שהזיק את חבירו בפצע שעתיד להתרפא תוך שבוע, יהא דינו כשור שהזיק את חבירו בפצע שאינו עתיד להתרפא לעולם? ובודאי גם כאן הסברא אומרת שכיון שהשביח אח"כ אי אפשר לחייבו כשור שלא השביח בכלל. רק המשנה מחדשת שכיון שאילולא הזיקו היה משביח יותר, לכן אין לו ליפטר בטענה זו. וקל להבין.
משל למה הדבר דומה: נסעת במכונית ועצרת ברמזור, אני נוסע מאחריך ובהיסח הדעת לא שמתי לב שעצרת והתנגשתי באחורי רכבך. יצאנו החוצה וראינו שקע בפגוש. אתה אומר לי צריך לקנות פגוש חדש, עולה אלף ש"ח. בעודי מכניס את ידי להוציא הארנק, לפתע אנו רואים שלאט לאט הפגוש מתיישר עד שנעלמו כל סימני המכה לגמרי. (זה קורה בפגושים שעשויים מחומר פלסטי, שלפעמים מקבלים שקע ואח"כ השקע חוזר לתיקונו). ובכן, אני אומר לך, ב"ה הנזק חלף עבר. אבל אתה מתעקש שלא משנה מה שעכשיו, כיון שלפני שתי דקות היה נזק, הרי אני צריך לשלם לך. מה לדעתך יפסקו הבי"ד?

אחי, סו"ס לפי דבריך מדוע באמת משלם כשעת הנזק

[פלתי]

אני שמח ששאלת. זה קשור גם לשאלותיך האחרות.
זהו גופא מה שהמשנה מחדשת, שהכא שאני, שמה שהשביחה אינו נחשב שחזרה לתיקונה. שכן אילולא הנזק היתה יכולה להשביח הרבה יתר. ולכן אין המזיק יכול לטעון שלא הזיק כלום.