קו ירוק כתב:והשלישית: לדעת קוראים בפורום, שהיו מי מגדולי החסידות שהסתייגו מהמלבי"ם (מה שאינו נכון), האם הם לא היו מסתייגים משטיינזלץ - ק"ו בן בנו של ק"ו?
(או שהיות ורוחו נעוצה בשורשי חסידות כלשהיא (כביכול) - אז בכל מקרה הוא כשר וטהור).
קו ירוק כתב:טובה השתיקה תמיד, וטובה עוד יותר תהיה שתיקתי כעת
קו ירוק כתב:טובה השתיקה תמיד, וטובה עוד יותר תהיה שתיקתי כעת
קו ירוק כתב:במקום ללהג כה רבות, השיבו נא ידידי הנכבדים, חברי הפורום, כלפי עצם אשכול זה:
כמדומני שפורום זה נקרא גם בשם 'בית המדרש' (החלק הארי שבו).
האם יש מי מאן דהוא הסבור שאת פירושיו של שטיינזלץ אפשר להכניס לבית המדרש?
האם יש מאלו שלא רצו לצאת נגדו בפומבי, ולא משנה מה סיבתם - שיעיינו בפירושו ?
פה נמצאת נקודת האמת, ולא בזוטות.
(אמת, גם את חיבורה של ליבוביץ לא יכניסו לבית המדרש, וגם לא מי שביתו דומה לאוירה של בית המדרש. בושה לי שהיה מי שכ' לעיל בשבחה כפרשנית תנ"ך..)
עקביה כתב:(המאמר הנ"ל התפרסם באתר 'אזמרך בלאומים' שבינתיים חדל מלפעול. אולי מישהו יודע אם ניתן למוצאו ברשת?)
מה שנכון נכון כתב:עקביה כתב:(המאמר הנ"ל התפרסם באתר 'אזמרך בלאומים' שבינתיים חדל מלפעול. אולי מישהו יודע אם ניתן למוצאו ברשת?)
לא חדל.
הבאתי קישור לעיל.
viewtopic.php?f=46&t=27158#p278225
אוצר החכמה כתב:נו, עקביה מה אתה אומר על הציטוטים ששם?
עקביה כתב:חלק קטן מאותם ציטוטים אכן היה בעייתי. החלק הגדול לא היה אלא כמעיד על טיפשותם של המצטטים.
אליבא דשטיינזלץ יש "השערה" אודות התקופה בה "חודשה" הבנה זו. "ההוראה המקראית 'לא תבשל גדי בחלב אמו' כבר הובנה בימים קדומים מאד לפחות באמצע ימי בית שני כאיסור על בישול בשר כל בהמה בחלב..." (עמ' 137).
הזמנים הקשים הללו הצריכו גם פעולות של יצירה ומחשבה הלכתית בתחום אחר. לגבי הדבקים ביהדות היה צורך לקבוע הגדרות שתגבלנה במידה מסויימת את הנכונות של מסירות נפש ללא הבחנה. למתתיהו, אבי השושלת החשמונאית וראשון המורדים בשלטון הזר ובמתייוונים, מיוחסת (לפחות בספרי המכבים) ההלכה שמותר להלחם מלחמת מגן ביום השבת. יסוד שהתפתח בהלכה במשך דורות אחדים למסקנה (שיש לה ביסוס במקרא) כי בשעת מלחמה ובזמני חירום מותר לחלל את השבת, הגדרות ותקנות כיוצר באלה נוספו במשך הדורות, בכל עת שהיו עיתות צרה כאלה לישראל" (עמ' 20).
ר' טרפון "אקסצנטרי" (עמ' 25), וגם "בעל נוסח הומוריסטי מיוחד (עמ' 26). ועל רבי מאיר "הברקותיו הבלתי יציבות עוררו את תמהונם של בני דורו".
אני מבין שהמשפט הזה נכתב כדי להוכיח את עצמואוצר החכמה כתב:אגב לי באופן אישי ההומור לא מפריע. היו מגדולינו שהיו בעלי חוש הומור כמו שהיו בעלי כושר סיפור ונגינה
עקביה כתב:מה שנכון נכון כתב:עקביה כתב:(המאמר הנ"ל התפרסם באתר 'אזמרך בלאומים' שבינתיים חדל מלפעול. אולי מישהו יודע אם ניתן למוצאו ברשת?)
לא חדל.
הבאתי קישור לעיל.
viewtopic.php?f=46&t=27158#p278225
תודה.
אינני יודע מדוע, אבל אינני מצליח לראות שם שום דבר כתוב, מלבד כמה מסגרות חסרות פשר.
עכ"פ אחד החברים שלח לי את המאמר באישי, ותודה לו.
בס"ד
הובאו לפנינו חיבורים מהמחבר עדין שטיינזלץ תלמוד מנוקד, התלמוד לכל, וסדרת ספרים "אוניברסיטה משודרת", ובהם פער פיו בקדושי עליון התנאים והאמוראים והשופטים והנביאים וכו' ועד האבות הקדושים שילח לשונו בדרכם של המשכילים הזכורים לדראון.
אוי לעיניים שכך רואות
הרינו למלאות בזה את חובתנו ולמחות מחאה נמרצת אשר תשמע מסוף העולם ועד סופו על העמדת צלם בהיכל, בחילול קדושת חכמינו זכרונם לברכה האמוראים התנאים ולמעלה בקודש עד האבות הקדושים ע"ה.
ולקהל עדת ישראל די בכל אתר ואתר אנו פונים לאמר, כל אשר עמדו רגליו במעמד קבלת התורה ימהר ויחוש לבער את חיבוריו. צא טמא תאמר לו.
ובזכות "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" יתקיים בנו "והייתם קדושים לאלקיכם". ובמהרה דידן תמלא הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים, במהרה בימינו אמן.
ובאנו על החתום, ימי בין המצרים תשמ"ט, יהפכם ד' לששון ולשמחה.
אברהם יעקב זלזניק. חיים קנייבסקי, אהרן יהודה לייב שטיימן, מיכל יהודה לפקוביץ.
בס"ד בין המצרים התשמ"ט
הן הובא למראה עיננו ספרים וחוברות ערוכים בידי עדין שטיינזלץ, ותוכו רצוף דברים חמורים ביותר, שיש שבהם ערעור ביסודות התורה שבעל פה דברי מינות כפירה וזלזול ופגיעה בכב' קדושי עליון התנאים והאמוראים אשר כל השומע יחרד, וגם בפירושיו הנלווים בתלמוד המנוקד יש דברים הבאים בדרך זו.
ע"כ אנו באים בזה למחאה על חילול ה' הגדול ומפרסמים ומודיעים בזה שאיסור חמור להחזיקם בבית וכ"ש לעיין בהם, כמובא ברמב"ם פ"ב ה"ג מהלכות עבודת כוכבים ומן הראוי להודיעם ולפרסם לכל את האיסור החמור הנ"ל.
ממני המצפה להרמת קרן התורה
חיים קרייסווירטה אבדק"ק אנטווערפען יצ"ו
חיים פינחס שיינברג
ב"ה מוצש"ק דברים תשמ"ט
הואיל ובחוברות "תלמוד לכל" ו"דמויות במקרא" ישנם דברים נוראים של זלזול באבות הקדושים, וברבותינו התנאים והאמוראים, ופגיעה ביסודות תושבע"פ הרי מן הדין כל ספריו של אותו מחבר בחזקת איסור הם עומדים.
לכן הנני מצטרף לדעת גדולי ישראל שליט"א שהוציאו איסור על ספריו.
וע"ז באעה"ח –
יוסף שלו' אלישיב
הובא לפנינו מחברת בשם "תלמוד לכל", ונחרדנו לראות בה דברי מינות וכפירה ביסודות התורה שבעל פה שנמסרה מפי הגבורה למשה רבינו, ולשונות של זלזול ופגיעה ברבותינו הקדושים חכמי הגמרא ז"ל, כדרכי המסכילים אשר חץ שחוט לשונם ובקרבם ישימו ארבם. גם בפירושיו של בעל המחברת ל"תלמוד המנוקד", נמצאים דברים מעין אלו.
וזאת הננו להזהיר כי איסור גמור לעיין בהנ"ל או להפיצם, וצא תאמר לו. ושומע דברינו ישכון בטח.
ז"ך סיון תשמ"ט לפ"ק פה בני ברק.
מצפים לישועת ה'
שמואל הלוי ואזנר, יצחק שלמה אונגר, יצחק צבי ברש"י ברנפלד, נתן געשטעטנער
הובא למראה עינינו ספר "התלמוד לכל" הערוך בידי עדין שטיינזלץ תוכו רצוף דברים חמורים שיש בהם ערעור כל יסודות התורה שבעל פה, דברי מינות, זלזול ופגיעה בכבוד קדושי עליון התנאים והאמוראים אשר כל השומע תצלינה שתי אוזניו.
גם בפירושיו הנלווים ל"תלמוד המנוקד" נמצאו דברים הבאים על דרך זו.
על כן באנו בזה במודעא כי איסור גמור ללמוד ולעיין בהם ומן הראוי לכל אשר בידו לפרסם את הדברים.
ועל זה באנו על החתום:
ש.י. ניסים קרליץ
יוסף הכהן רוט
פינחס שרייבר
הנני מצטרף לכל הנ"ל כיהודה ועוד לקרא ומן השמיים ירחמו
שמעון בעדני
אברכים גדולי תורה ויראה הגישו לפני לעיון במחברות "דמויות מן המקרא" ו"תלמוד לכל" ונשתוממתי לראות ולהוורח כי כמעט כל כולם מהווים בגישתן בתוכנן ובסגנונן מעין הכנסת חולין בעזרה בבית מקדשינו הרוחני והנצחי "התנכי"ת ושני התלמודים" ויש בהם רח"ל משום המעטת דמות והשקפות סילופיות על אבות האומה, הנביאים, השופטים, התנאים והאמוראים, והבאים אחריהם, ומתוארים כמעורטלים ח"ו מהקדושה העליונה המהווים בישותם והמתייחסת להם מדור דור בקבלה איש מפי איש ומכאן גם גישה של קלות דעת לתיאור דבריהם ותקנותיהם הכלליות והמשפחתיות לשעה ולדורות הגובלת למינות וכפירה במקדושים.
לזאת הנני מצטרף בזה לדעת תורה של הרבנים הגאונים הגדולים חברי בתי הדין בעיה"ת בני ברק לאסור איסור גמור לעיין בהם ועקב היותם עטופים במעטה לא חילונית כביכול יש בהם ביותר להרעיל נפשות.
ולמזהיר ולנזהר תבוא עליהם ברכת טוב
באעה"ח לכבוד התורה ועמודי ארזיה
אליעזר יהודה וולדינברג (מח"ס שו"ת"ציץ אליעזר")
בס"ד
הננו בזה על דבר החוברות "דמויות מן המקרא" "התלמוד לכל" ועוד מבעל המחבר והמוציא לאור "התלמוד המנוקד" ופירושיו שהם מלאים פירושי מינות וכפירה וזלזול ולעג ברבותינו הקדושים חכמי התנאים והאמוראים ולמעלה בקודש אף גם בהאבות הקדושים, ודברי רעל ומינות וכפירה הללו הכניס גם בפירושיו על התלמוד המנוקד שהוציא לאור – המכניס רעל ורעיונות מינות וכפירה בלב הקורא בהם.
ואשר על כן, הננו בזה למחות על חילול כבוד שם שמים הגדול ולהודיע בשער בת רבים כי דינם של ספרים אלו ככל ספרי מינות ואפיקורסות ואיסור גמור הוא להפיצם ולהחזיקם וכש"כ לעיין בהם.
ואין הדבר תלוי בתשובתו של זה כלל.
ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב ויזכה לראות בנחמת ציוו וירושלים בבא"ס.
ובאעה"ח בחודש מנ"א תשמ"ט פעיה"ק ירושלים תובב"א
אברהם דוד הורוויץ
מאיר בראנדסדארער
שמחה בונם ולדנברג
משה זאב זורגר
נתן קופשיץ
אוצר החכמה כתב:הנושא לא באמת מעניין אותי אבל אתן דוגמה
...ר' טרפון "אקסצנטרי" (עמ' 25), וגם "בעל נוסח הומוריסטי מיוחד (עמ' 26). ועל רבי מאיר "הברקותיו הבלתי יציבות עוררו את תמהונם של בני דורו".
אגב לי באופן אישי ההומור לא מפריע. היו מגדולינו שהיו בעלי חוש הומור כמו שהיו בעלי כושר סיפור ונגינה, כמובן בתנאי שלא מעוותים בזה את דבריהם ומפחיתים ממעלתם. אבל שאר הדברים שכתב כאן על התנאים..
אוצר החכמה כתב:הנושא לא באמת מעניין אותי אבל אתן דוגמה
1.
2.
3.
אבן זועקת כתב:אני מבין שהמשפט הזה נכתב כדי להוכיח את עצמואוצר החכמה כתב:אגב לי באופן אישי ההומור לא מפריע. היו מגדולינו שהיו בעלי חוש הומור כמו שהיו בעלי כושר סיפור ונגינה
עקביה כתב:אוצר החכמה כתב:הנושא לא באמת מעניין אותי אבל אתן דוגמה
1.
2.
3.
1. כבר כתבתי שזו לכל היותר שטות (אינני יודע על מה הוא מבסס את דבריו) אבל לא כפירה.
2. אין הכרח להבין בדבריו שמתתיהו המציא את ההלכה, אלא שדרש כך או פרסם הלכה זו בעקבות מאורעות התקופה. דוגמה לדבר, דרשת ר"ע על 'והיה לאהרן ולבניו' (ע"ז י:) שבאה בעקבות מעשה שהיה.
3. סגנון פסול ולא ראוי.
עדיאל ברויאר כתב:אוצר החכמה כתב:הנושא לא באמת מעניין אותי אבל אתן דוגמה
...ר' טרפון "אקסצנטרי" (עמ' 25), וגם "בעל נוסח הומוריסטי מיוחד (עמ' 26). ועל רבי מאיר "הברקותיו הבלתי יציבות עוררו את תמהונם של בני דורו".
אגב לי באופן אישי ההומור לא מפריע. היו מגדולינו שהיו בעלי חוש הומור כמו שהיו בעלי כושר סיפור ונגינה, כמובן בתנאי שלא מעוותים בזה את דבריהם ומפחיתים ממעלתם. אבל שאר הדברים שכתב כאן על התנאים..
מי שמכיר את סגנונו, יודע שכך היא שפת דיבורו. והוא מסוגל לדבר כך גם על הבן אדם שעומד מולו, ולא מתוך רצון לפגוע בו (שמעתי אותו אומר לבחורי ישיבה תיכונית שהם דומים לבמבה - בוטן קטן שהתנפח...). אני לא מכיר אותו לעומק וגם אני לא פסיכולוג, לכן אני לא רואה טעם לנסות להסביר מאיפה זה בא. מצד שני, ברור שאצל רוב בני האדם הדברים בהחלט פוגעים, וגם אם לא - אין דומה דיבורך לחברך כדיבורך על גדולי האומה.
אוצר החכמה כתב:אני לא יודע מה אתה מתכוון שטות ולא כפירה. לטעון שאיסור דאורייתא התחדש ביום מן הימים?
ואין לזה קשר לדרשת ר' עקיבא עד שתבא במים ודומיה. לא מדובר כאן בטענה שבזמן מסויים חשבו שהדין כמו ר"מ ואח"כ פסקו כר"י וכדומה. מדובר בטענה אחרת.
גימפעל כתב:קו ירוק כתב:במקום ללהג כה רבות, השיבו נא ידידי הנכבדים, חברי הפורום, כלפי עצם אשכול זה:
כמדומני שפורום זה נקרא גם בשם 'בית המדרש' (החלק הארי שבו).
האם יש מי מאן דהוא הסבור שאת פירושיו של שטיינזלץ אפשר להכניס לבית המדרש?
האם יש מאלו שלא רצו לצאת נגדו בפומבי, ולא משנה מה סיבתם - שיעיינו בפירושו ?
פה נמצאת נקודת האמת, ולא בזוטות.
(אמת, גם את חיבורה של ליבוביץ לא יכניסו לבית המדרש, וגם לא מי שביתו דומה לאוירה של בית המדרש. בושה לי שהיה מי שכ' לעיל בשבחה כפרשנית תנ"ך..)
האם לדעתך אפשר ללמוד את פירושו של הרב שייטנזלץ, בבית הכסא, או ללא ברכת התורה ?
קו ירוק כתב:כדין ספרי משה מנדלסון שר"י
גימפעל כתב:קו ירוק כתב:כדין ספרי משה מנדלסון שר"י
הגזמת.
גימפעל כתב:גימפעל כתב:קו ירוק כתב:כדין ספרי משה מנדלסון שר"י
הגזמת.
אפרש את שיחתי, גם אם לא לומדים את פירושו (חוץ מהרבה ספרי גדולי ישראל שכיום צנזרו והוגהו כל איזכטור לספריו), אך לא מכנים אותו בכינוי שר"י.
קו ירוק כתב:גימפעל כתב:קו ירוק כתב:כדין ספרי משה מנדלסון שר"י
אפרש את שיחתי, גם אם לא לומדים את פירושו (חוץ מהרבה ספרי גדולי ישראל שכיום צנזרו והוגהו כל איזכור לספריו), אך לא מכנים אותו בכינוי שר"י.
ה'שר"י' היה מכוון אך ורק למשה מדעסוי, כי כך מבכנים אותו האחרונים בצמוד לתואר זה.
שטייזלץ לכל היותר התחנך בבתי דעת לא ישרים ומשם זה בא לו, הוא לא מתכוין להרשיע, חלילה, אף עם הביקורת עליו חריפה.
תודה שהעמדתני על דיוק הדברים.
התכוונתי לרמ"ד שאותו לא כינו שר"י.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 116 אורחים