הודעהעל ידי איתן » ג' יולי 12, 2016 10:55 pm
הרב קאפח תרגם "והחגלה", וכתב שם בהערה "במקור "ואלחגלה" והיא החלגה, הקורא, בלשון המקרא והוא עוף טהור לחלוטין. והאב"ש תרגם "והתוכי" והוא עוף טמא באמת. וכנראה שלא הבין את הענין".
וכן תרגם הרב שילת.
המלה תוכים במקרא (מלכים א י,כב ודה”י ב ט,כב) כנראה מכוונת לטווסים, כך תרגם תרגום יונתן וכמה מן התרגומים העתיקים. וכך פירשו המפרשים: רש"י, רד"ק, רלב"ג ומצודת ציון. וכן בשפה טאמילית השם של טווס הוא tokai.
על כשרות הטווס עיין בספרו של פרופ’ זוהר עמר "מסורת העוף", המאמר "הטווס – עוף טהור שמסורתו אבדה בעת החדשה" עמ’ 59-68.
ולגבי כשרות התוכי. הרס"ג בתרגומו לתורה תרגם את האנפה כ"בבגה" או "בגבגה". המשמעות של בבע’אא בערבית היא תוכי. עיין בספרו הנ"ל של זוהר עמר עמ’ 306-8 (המאמר "מסורת התרגום של רב סעדיה גאון לשמות העופות הטמאים שבתורה").
אמנם הזיהוי של האנפה אינו ברור, אך וודאי שהרס"ג הבין שהכוונה לתוכי.
נערך לאחרונה על ידי
איתן ב א' אוגוסט 21, 2016 10:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.