חד ברנש כתב:אבל האם מצאנו למהר"ם שיפסוק כרמב"ם גם בשעה שהדבר נוגד את דעת כל ראשוני אשכנז וגם את המנהג הפשוט והרווח באשכנז?
עדיאל ברויאר כתב:חד ברנש כתב:אבל האם מצאנו למהר"ם שיפסוק כרמב"ם גם בשעה שהדבר נוגד את דעת כל ראשוני אשכנז וגם את המנהג הפשוט והרווח באשכנז?
הרמ"ה. וששאלת, אם יוכל אדם להוסיף על שני בדי ערבה או לא. כבר נשאלתי עליה מאתכם פעם אחרת, והייתי מורה בדבר לאיסור, כדברי הרמב"ם, ואחר כך העיד לי אדם גדול מחכמי פרובינצייא, שהוא עמד על תשובת הרמב"ם, שחזר בו בסוף ימיו מדבר זה, והורה בדבר להכשיר. וכן הדעת נוטה, להכשיר. מאי טעמא? 'ערבי נחל' כתיב, ואף על גב דמיעוט 'ערבי' - שתים, ליכא למשמע מינה דטפי משתים פסול, אלא דבתרי סגיא, ואי אוסיף - שפיר דמי, ד'ערבי נחל' משמע שתים ואפילו מאה, כדדרשינן גבי עדים (עי' מכות ה ע"ב): ומנין אפילו הם מאה? תלמוד לומר 'עדים', דאע"ג דמיעוט 'עדים' שנים, דרשינן מיניה אפילו מאה. ועוד, דבהדיא אמרינן בגמ' דאפילו הוסיף במינים ואיגדי בהדיהו, לא פסיל, דכיון דקיימא לן לולב אין צריך אגד, האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. הילכך, גבי לולב ואתרוג, כיון דחד חד משמע, אסיר לאוסופי, ואם הוסיף, כיון דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי אשתכח דלא פסל. וגבי הדס וערבה, אפילו לכתחילה נמי. עד כאן לשונו.
חד ברנש כתב:עדיאל,
כיצד ייתכן שרמ"ה שלפנינו הוא ר' מאיר המעילי, בן פרובאנס, הרי בעל התשובה כותב "ואחר כך העיד לי אדם גדול מחכמי פרובינצייא, שהוא עמד על תשובת הרמב"ם", משמע שהוא עצמו לא היה פרובנסאלי!
גם לא יכול להיות שזה מהר"ם מרוטנבורג, כי הוא תמיד יכתוב "מיימוני", ולא "הרמב"ם".
חד ברנש כתב:נשאר רק לברר, אם זה רמ"ה מטולידו או איזה ר' מאיר אחר, לא ידוע עדיין...
מה שנכון נכון כתב:אחר העיון בדפו"ר נראה שגם שם כתוב הרמ"ה ולא הרא"ה, והתחבר הגרש העליון לשקע שבגג המ'.
עיניו כיונים כתב:מה שנכון נכון כתב:אחר העיון בדפו"ר נראה שגם שם כתוב הרמ"ה ולא הרא"ה, והתחבר הגרש העליון לשקע שבגג המ'.
מנין לך שצריך להיות שם גרש? שפיל שתי שורות ותראה שכתוב הרמבם בלא גרש (וכן בשורה שמתחתיה), ובטור הימני בשורה המקבילה כתוב הראבד.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ברשילא ו־ 192 אורחים