האחד כתב:מהו ההסבר לחילוק הנוסחאות בשירת דוד הנכתב בשמואל לנכתב בתהילים?
חד וחלק כתב:אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את הוורט הידוע מדוע בשבת אומרים בברכת המזון 'מגדול', שבתחילה הדפיסו 'בש"ב מגדול', כלומר בשמואל ב' כתוב מגדול ולא מגדיל, אך הזעצער הידוע לשימצה פתח 'בשבת' אומרים מגדול...
חכם באשי כתב:ווארט שלא היה ולא נברא, וגם זה ידוע.
אמר רבי יוחנן: כתיב (תהלים יח יב) חשכת מים עבי שחקים, וכתיב (שמואל-ב כב יב) חשרת מים עבי שחקים, שקול כף ושדי אריש, וקרי ביה חכשרת [ובגרסאות מדויקות וכן ביל"ש איוב רמז תתקכ: הכשרת]. (תענית י.)
רש"י: שממתקין ומכשירין בעבים.
כתוב אחד אומר חשכת מים (תהלים יח יב), וכתוב אחד אומר חשרת מים (שמואל-ב כב יב), בשעה שהעננים טוענים את המים, מחשיכין מן המים, ואחר כך חושרין אותן למעלה, לכך כתוב חשכת חשרת. (מדרש תהלים יח טז)
איסתרא בלגינא כתב:שמעתי אומרים כמדומה בשם המלבי"ם שם דהא דשמואל הוא הנוסח הפרטי שאמר דוד בשירתו על הצלתו והא דתהילים הוא הנוסח הכללי שקבע לדורות.
חד וחלק כתב:ויותר מכך: אם אני זוכר נכון כבר באבודרהם כתוב לומר בשבת מגדול, והא היה קצת לפני הזעצער המסכן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 301 אורחים