יאיר כתב:הרמב"ם נקט (דלא כהגר"א) דכל מדרשי חז"ל (וכן התנ"ך) אינם כפשוטם אלא משלים ואולי זה ההסבר לכך..
יאיר כתב:הדברים ידועים ויש עשרות דוגמאות לכך אך אני יחפש מקור שיניח את דעתך..(כשאוכל).
אלא שמעתי מהרבה אנשים לא פעם ולא פעמיים..
"כל המבין אגדות חז"ל כפשוטן שוטה וכו'" (מלבד זאת שאני חושב שהמקור שהבאתי הוא דוגמא טובה לכך).
האם זה ציטוט מלשונם של ההרבה אנשים א"כ במחילה ערבך ערבא צריך, וביותר שמסתמא גם כוונת האומרים שיש בהם עומק אחר עומק וכידוע שהאריך המהר"ל בכל דבריהם לבארם בעומקם ועוד ועוד
לגבי התנ"ך..כך שמעתי מאחי שלמד בישיבת הסדר "מעלה אדומים" ששם הולכים בהכל עפ"י שיטת הרמב"ם.
והוא גופא קשיא כנ"ל מנין להם שזו שיטת הרמב"ם אנחנו מחפשים מקורות!!!!!!!
יאיר כתב:אל תדקדק בדבריי כי איני לא ראשון ולא אחרון..הדברים שרציתי להבהיר ברורים למי שרוצה להבין..
נראה שאתה לא מבקש מקור אלא להתנצח..
ומה שכתבתי "(וכן התנ"ך)" כונתי היתה לדברים מסויימיים (כדוגמת מלאכים ונבואות) וודאי לא לכל ספורי התנ"ך..
וכתבתי שאם אוכל אביא מקור אך ספק אם כדאי הדבר..
חיים כתב:בנוגע לדעת הרמב"ם בייחס לאגדות חז"ל, כדאי לציין למאמרו של רבי אברהם בן הרמב"ם על אגדות חז"ל המודפסת בתחילת העין יעקב.
מבי מדרשא כתב:השאלות רבות וקשות. אחת מהקשות שנתקלתי בהם, לדעתי, היא בפיה"מ לברכות על המשנה של 'הרי אני כבן שבעים שנה' שמביא הרמב"ם ששערות זקנו של ראב"ע הולבנו מחמת יגיעתו בלימוד, בעוד שבגמ' הוא להדיא שהיה זה נס. וכבר נגע בזה בתויו"ט.
אכן הוא צע"ג ואין לי תירוץ שמתישב על הדעת.
ברם מן הסתם חכמי הפורום הבקיאים כאיש ספר, סמבוסק ובאשי, ואף בנשק שזה מקרוב בא ועוד יוכלו להאיר ולהעיר (בשבילך י'א'יר) את עינינו.
יאיר כתב:להאיר*
וגם הגר"א הקשה על הרמב"ם בענין הכישוף והרי התורה העידה "ויהיו לתנינים" (והרבה מצינו בגמ') וכיצד ביטל הרמב"ם את כל ענין הכישוף?
יאיר כתב:יישר כח גדול בר ששת!, אכן יישוב מעניין..
וע"ש בהערה ליישוב נוסף בדברי הרמב"ם..הרי יישובים לתמיהתך מבי מדרשא..עיין ורווה נחת.
בר ששת כתב:יאיר כתב:יישר כח גדול בר ששת!, אכן יישוב מעניין..
וע"ש בהערה ליישוב נוסף בדברי הרמב"ם..הרי יישובים לתמיהתך מבי מדרשא..עיין ורווה נחת.
שמא ידוע מי הוא המעיר המיישב?!
יאיר כתב:
לגבי התנ"ך..כך שמעתי מאחי שלמד בישיבת הסדר "מעלה אדומים" ששם הולכים בהכל עפ"י שיטת הרמב"ם.
מבי מדרשא כתב:הרמב"ם במורה כותב שכל המתעסק בפרטי הקרבנות למה זה כבש וזה אייל ובמספרם הרי זה 'הוזה הזיות' ובתרגום ן' תיבון כמדומה לי לקחו לכיוון השגעון. וגם המאירי בביאורו לאבות החרה אחריו כמדומה לי פ"ג מי"א, כיצד יפרנסו ראשונים כמלאכים אלו את מאמרי חז"ל הרבים אודות ע' פרים כנגד שבעים האומות וכל כיו"ב?
לצערי איני עם מחשב, כך שלא אוכל להביא ציטוטי הרמב"ם והמאירי, אך בטוחני ששאר חובשי מקלדת יוכלו לדאוג לכך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 124 אורחים