יאיר1 כתב:השאלה הראשונית היא וזו שאלה הלכתית, מה התוקף שיש לחתימה של אדם על ויתור זכות המוקנית על פי דין וחוק...
גם ראיתי בעבר בפסקי דין רבניים, שניתן חוזה לבית דין לחוות את דעתו, וכל מה שהיה לא נהוג כמנהג המדינה אמרו למחוק. [פסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירור יוחסין י עמוד רמג]
יאיר1 כתב:מאיזה ספר אתה מעתיק.
בנידון שלי, זה יותר מורכב, כי הסכם גירושין ביסודו ישנם זכויות מוקנות באופן בסיסי, שהרי אינה תחילת התקשרות אלא סיומה. כך ששונה מעט מהנידון אותו הבאתי מהפסקי דין, ועליו הגבת.
אבל יישר על מה שהבאת.
יאיר1 כתב:אולי כבודו ייתן לנו את הפירות הנושרים בקצירת האומר.
מאיר סובל כתב:מה שציינת מספר פסקי דין כרך י' אינו ענין לגביך,
כי ביה"ד לא נתן תוקף למה שמגיע בחוק, רק בגלל שמדובר שם בהלכות פועלים, וזה שכר פעולה, והשואל רצה לחייב בחוזה שמזמין העבודה יחתום שחייב לשלם לפועל גם על מה שלא עשה בכלל, גם כשלא עשה בעצם כלום, רק לשלם ע"ס החתימה בלבד. מה שעל פי דין פטור ודאי, ואילו היה חוק שמחייב אולי זה היה חלק מתנאי השכר שחייבים כמנהג המדינה. אולי גם זה לא?
אבל ממונות שבהסכמי גירושין לא קשור למתנות. אולי זה פירוקי שותפות, אולי הסכמות לתת או לוותר מתוך לחץ של עביד איניש דזבין דיניה, וכדומה.
יאיר1 כתב:מאיר סובל כתב:מה שציינת מספר פסקי דין כרך י' אינו ענין לגביך,
כי ביה"ד לא נתן תוקף למה שמגיע בחוק, רק בגלל שמדובר שם בהלכות פועלים, וזה שכר פעולה, והשואל רצה לחייב בחוזה שמזמין העבודה יחתום שחייב לשלם לפועל גם על מה שלא עשה בכלל, גם כשלא עשה בעצם כלום, רק לשלם ע"ס החתימה בלבד. מה שעל פי דין פטור ודאי, ואילו היה חוק שמחייב אולי זה היה חלק מתנאי השכר שחייבים כמנהג המדינה. אולי גם זה לא?
אבל ממונות שבהסכמי גירושין לא קשור למתנות. אולי זה פירוקי שותפות, אולי הסכמות לתת או לוותר מתוך לחץ של עביד איניש דזבין דיניה, וכדומה.
אני אתן דוגמא.
אם אדם בא לחברו ואיים עליו עם מקל שיחתום שאינו תובע ממנו את החוב.
או שימחל לו על חלקו בשותפות שיש בהם.
אני מתאר לעצמי שבכזה מקרה כל אדם מבין שאין תוקף לחתימה.
ואם הטעה אותו בדרך אחרת, שאם לא יחתום אז השוטר יכניס אותו לכלא... וכו' כפי שיד הדמיון ...
עכשיו בן אדם התפכח והבין שהטעו אותו, או שכבר המקל לא ביד של המאיים, והוא רוצה כן לתבוע, וחוזר בו מהויתור, מה הדין בזה?
כאן כמובן במקרה פרטי יצטרכו לברר, כי ככל הנראה מי שהיה לחוץ לגט, וויתר על כל זכויותיו, מן הסתם הויתור תופס. אך אם יתברר שכלל לא היה לחוץ, אלא פשוט היה סבור [כי אמרו לו או שטעה מעצמו] שאם לא יוותר יפסיד הרבה מאד. כאן לכאורה יכול לחזור בו אם יוכיח את סיבת החתימה שהיתה בטעות.
בברכה המשולשת כתב:יאיר1 כתב:אולי כבודו ייתן לנו את הפירות הנושרים בקצירת האומר.
שנחלקו בזה האם ויתור על "זכות" (מלה שאינה חביבה עלי בהקשר זה) המוקנית על-פי חוק הוא תקף.
למיטב זכרוני לדעת הגרא"ח שרמן הויתור אינו תקף, ודיינים אחרים שליט"א חולקים (הספר אינו בפני כעת. בעז"ה אבדוק את כל הפרטים כשיהיה בפני)
מעניין, רישום בטאבו חשיב ויתור? אני קונה דירה מכסף שלי לא של ההורים, הכסף הוא שלי, זה שרשמתי את הדירה גם על שם אישתי מכל מיני טעמים, זה מוכח שויתרתי?
יאיר1 כתב:נו, ולמה רישם בטאבו חשיב מתנה?
ישנן כל כך הרבה סיבות שאני רושם את הדירה גם על שם אישתי שלא קשורות בכלל לזה שנאי נותן לה חצי דירב במתנה.
הנקודה היא, שאולי הקנין הוא בשטר, ודעת המקנה להקנות לשנינו.
צולניק כתב:לגופו של דיון, שמעתי בעבר שבהסכמי גירושין יש חלוקה בין בתי דין תורניים/פרטיים לבתי דין רבניים. לענין מזונות, בבתי דין רבניים פוסקים על הבעל מזונות גבוהים כפי רמת החיים המקובלת 'בשוק', לעומת בתי דין תורניים המכירים שאשה הנישאת לבן ישיבה ה"ז ע"ד לחיות חייי דחק יחסיים, ומכאן שאין לה תביעת מזונות יותר מרמת חיי אברכים.
יאיר1 כתב:זה ממש לא נכון, כי מזונות הם לילדים לא לאשה!!
ממילא על פי דין אדם חייב במזונות ילדיו הקטנים, וגם הגדולים יותר מדין צדקה הוא מחוייב, ויש בזה כמה וכמה הלכות ודפים במסכת כתובות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 186 אורחים