הא מני ר"מ היא דאמר לוקה ומשלם אי ר"מ אפילו טבח בשבת וכי תימא לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ולא והתניא גנב וטבח בשבת גנב וטבח לע"ז גנב שור הנסקל וטבחו משלם ארבעה וחמשה דברי ר"מ וחכמים פוטרין אמרי בר מינה דההיא דהא אתמר עלה א"ר יעקב א"ר יוחנן ואמרי לה א"ר ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש רבי אבין ורבי אלעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי בטובח ע"י אחר וכי זה חוטא וזה מתחייב אמר רבא שאני הכא דאמר קרא (שמות כא, לז) וטבחו ומכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר דבי ר' ישמעאל תנא או לרבות את השליח דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח מתקיף לה מר זוטרא מי איכא מידי דאילו עביד איהו לא מיחייב ועביד שליח ומיחייב א"ל רב אשי התם לאו משום דלא מיחייב הוא אלא דקם ליה בדרבה מיניה
ידועים מחלוקת מרן הנודע ביהודה ומחותנו הגר"י מהאמבורג בענין שליחות לדבר עבירה אי אמרינן שגוף השליחות בטלה או שרק החיוב מתייחס להשליח ולא להמשלח, בעיון מקופיא בתשובת הנו"ב לא ראיתי בין הדיונים שיבואו ראיה מדברי הסוגיא דילן, דלכאורה אם שלח שליח לטבוח שור בשבת, אפי' אי אמרינן דלגבי הטביחה ילפי' שיש שלד"ע, אבל כיון ששלחו לשחוט בשבת שעל העבירה של חילול שבת אין שלד"ע הרי השליחות בטל וממילא גם על הטביחה לא יתחייב המשלח.
וידענא שיש לתרץ שהמשלח לא עשאו שליח לשחוט "בשבת" רק לשחוט סתם, וממילא אין השחיטה בשבת מבטל את השליחות, אבל בפשטות הגמ' לא נחית בזה וממילא נראה כשיטת רבי איציקל המבורגר זצ"ל שגוף השליחות אינה בטילה מטעם אשלד"ע.
ועי' שם בנו"ב (קמא אה"ע סי' ע"ה-פ"ב) שדן בדברי הרמב"ם במעילה אם נתערב בה איסור אחר של אכילת עולה, וכמה אחרונים סוברים שם שזו אכן סברת הרמב"ם שאחרי שנתבטל השליחות מטעם אשלד"ע באכילת בשר עולה בטל השליחות אף לדין מעילה למרות שבמעילה הכלל הוא שיש שלד"ע ודו"ק.
אשמח לקבל מ"מ בה דנו האחרונים לפי סוגיות הגמרא כאן
בתודה