הקיק כתב:אני מבקש לדייק: גיסי זצ"ל לא אמר לי שידוע לו שההקדמה כמו שהיא יצאה אות באות מתחת ידו של רח"פ זצ"ל, אלא שהוא היה המו"ל ומהעומדים מאחורי הדפסת הספר, כולל ההקדמה. לכן אין מקום להניח שיש בהקדמה דברים שמנוגדים לדעתו, ומהסגנון אין להביא ראיה כאמור שלא הוא כתבה. רח"פ גם לא הכחיש מעולם כל חייו את חלקו בהדפסת הספר. נכון שאחרי כמה שנים התחיל לפקפק במהימנות המסירה של רש"ז ריבלין, ומתקבל על הדעת שלכן לא שם את הספר במזרח אוצר ספריו, אך גם לא גנז ולא שרף אותו... בקיצור, אין כאן 'פרשיה'. הק' יואל
לעומקו של דבר כתב:ואגב, כמדומני שפעם נידון כאן בארוכה וסיכמו שבכתבי הגר"א לא נמצאת שום מקבילה של פעולה גשמית להחשת הגאולה.
פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:שנית, אחרי שהראתי דוגמא ליחס מורכב וספקני, הנה ציטוט מתוך רשימות אוטנטיות שרשמתי מיד בצאת השבת לאחר שהותי אצל מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א בביתו בש"ק פר' שמות תשע"ה ממה ששמעתי מפיו במדויק:נתגלגל לדבר מענין לימוד משניות, והתאונן על מה שבילדותו בעץ חיים לא למדו משניות כלל, אלא הלכו מן החומש לגמרא, ובאמת גם חומש כמעט לא למדו, ובאמת אצל גדולי עולם רואים שהיה להם סדר למשניות. וסיפר שפעם היה בחיפה ולמד כהרגלו משניות אחר התפילה, ור' יעקב רוזנטל נתרעם בפניו שמעולם לא שמענו שלומדים משניות, והשיבו כי הגרע"א חיבר תוס' למשניות, ואין לומר שכתבו כפי' בעלמא דרך לימוד הגמ', שהרי מציין עליו דברי התוס' בגמ' ועוד דברים הגלויים לכל מעיין.
ובאמת שדברי ר"ת (בתוספות קידושין ל, א ד"ה לא צריכא, וז"ל, ור"ת פי' שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם) מחודשים מאוד, ובאמת הגר"א נהג למעשה 'ישליש' כפשוטו, ומ"מ לא הנהיג כן בקול רעש גדול, ותלמידיו וביחוד ר"ח מוואלאז'ין היו 'פרקטיים', והבינו שא"א להשתית כך את הלימוד מתחילה, וישליש נאמר אחרי שככבר למד הכל.
ומענין השבע חכמות שמצטטים בשם הגר"א, יצאו מזה מקולקלים ממש, ואטו בשביל משנה בכלאים צריך ללמוד הנדסה... רק חיפשו תירוץ לקלקולם, ואיני רוצה להזכיר השמות כאן בירושלים...
ואח"כ דיבר מענין הגרי"ש זילברמן שעשה מהפכה בענין, ואמר שכל כוונתו היה לש"ש, אך נשתבש לבסוף, והספר הזה (קול התור) גרם לו, וחבל שלא ידע כל הענין בחייו שהיתה לו השפעה עליו, ונודע לי הכל בעיקר לאחר פטירתו.
הרי כל ההנחה המוטעית על דעת הגרש"א שליט"א היא מכח הסכמתו לספרו של אחיינו הגאון הנפלא ר' אריה שפירא שליט"א, ושם נדפסה גם הסכמה מהגרמ"ש שפירא זצ"ל! לבוא ולומר שהגרמ"ש זצ"ל יחלוק על אמיתות היסוד המבוארות בספרי רבו המובהק מרן הגה"ק רבינו אלחנן זי"ע בקובץ מאמרים בכו"כ מאמרים בהרחבה, והמונחלים בבית בריסק כור מחצבתו תמידים כסדרם, זה מביא לידי גיחוך, ובאור כזה יש לראות את הנסיון לבנות מגדלים פורחים באויר בדעת הגר"ש שליט"א, והרוצה לברר - הרי שמואל חי וכו'....
בעוניי לא זכיתי להבין פשר הגיחוך.
בספר 'אחרית כראשית' עמל להוכיח(כפי שכתב הרב אי"ס), שעיקר תוכנו של 'קול התור' מגובה מכתבי הגר"א המוסמכים.
הגרש"א שליט"א ולהבח"ל הגרמ"ש שפירא זצ"ל כתבו הסכמותיהם לספר. אז צ"ל אחת מהשתיים: או שאין סתירה מהותית בין כתבי מרנא הגראב"ו הי"ד ובריסק, ובין עיקר תוכנו של 'קול התור'(מבלי להתייחס למהימנותו הביבליוגרפית).
או שיש סתירה, ואעפ"כ.
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.
הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.
שומע ומשמיע כתב:עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.
[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]
הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.
שומע ומשמיע כתב:דרך אגב, שמעתי שיש ספר מעניין מאד 'גאולה בדרך הטבע'.
מה הן טענותיו, ומה דעת מי שקרא, עליו?
עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.
שומע ומשמיע כתב:עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.
[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]
הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.
מנחם-כהן כתב:שומע ומשמיע כתב:דרך אגב, שמעתי שיש ספר מעניין מאד 'גאולה בדרך הטבע'.
מה הן טענותיו, ומה דעת מי שקרא, עליו?
אתה מדבר על הספר של אריה מורגנשטרן?
נוטר הכרמים כתב:
הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.
פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:
הלך המחשבה שלי הוא שיש להמעיט בחשיבות ההסכמה לספר. אתן דוגמא, ספרי הגאון הנשגב ר' לייב'ל מינצברג שליט"א זכו להסכמות נלהבות מקשת רחבה מאוד של גדולי ישראל ועמודי ההוראה על גווניהם יחד עם זקני ירושלים ונקיי הדעת שבה, וכי סבור אתה ששרי המסכימים שותפים לכל המהלכים הנועזים ולסגנון הלימוד החדשני והמקורי של ר' לייב'ל שליט"א? ודאי שלא. כיוצא בזה נראה כי המכוון בדברי שני השרים המסכימים על הספר אחרית כראשית היא קשירת כתרים לאחיין המשותף, שהינו לכל הדעות גברא רבא באמת בכל המובנים, גאון מפואר וצדיק נשגב, ולזה שיש להתחשב ולדון בספרו המלא תוכן שיש לדון בו ולהתעשר ממנו, ותו לא מידי.
עקרונית, מסכים איתך לגמרי, שהרבה מן ההסכמות הינן בעיקר לגופו של המחבר, ולא לגופו של תוכן החיבור.
אומנם, חיבור העוסק בנושא רגיש או בעייתי, יש להניח שהמסכימים נתנו על כך את דעתם, ואם היו רואים את תוכנו באור שלילי, היו נמנעים מלהסכים לו.
כדאי לעיין בגוף נוסח ההסכמות, מסתבר שניתן ללמוד ממנו משהו. האם יש מישהו שיכול להעלותן לאשכול?
נוטר הכרמים כתב: באשכול ישן הנסוב אודותם הבאנו מעשה נפלא ומוסמך בענינם בשם הגראי"ל שטינמן שליט"א.
קו ירוק כתב:נוטר מעניין איפה הסיפור שהבאת עם הגראי"ל שטיינמן.
קו ירוק כתב:נוטר מעניין איפה הסיפור שהבאת עם הגראי"ל שטיינמן.
מישהו בקשני להעלות את מכתבו של הגרי"ז מסלנט לרצ"ה קלישר.
מתוך אוצרות ירושלים שבמאגר. דברים מאלפים !
אבל לדידים של הזילברמנים הוא וואלאז'ינער והם שקלאוורע'ס.. לא יודע אם לצחוק או לבכות.
קו ירוק כתב:שומע ומשמיע כתב:עוד יהודי כתב:באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הרי ר' זונדל תלמידו של ר"ח מוואלז'ין יוצא נגד דעות אלו.
[הדגשה: אני לא כותב כאן שום דעה אישית, רק מידע]
הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.
חלילה וחס. העקומים הללו כבר מצאו שתי שיטות בהגר"א...
עליית תלמידי הגר"א מוסכמת על כולם - מעשים לגמרי לא. וגם זה מוסכם על כולם. חוץ מהזילברמנים, שזה אותו סוג פירות כמו של קול התור, נטו אחרי הלך ליבם המיסטי
שומע ומשמיע כתב:הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.
גבול ים כתב:מבלי להכנס לגופם של דברים:
אף אחד לא בא להעמיד מחלוקת בן מהרח"ו לר"י ורמ"מ משקלוב, ולכן אין נ"מ בסדר חשיבותם של התלמידים וכדומה, אין כאן גם שתי גישות כלליות שנבוא לדון איזה בית מדרש נותר פעיל ואיזה לא.
הנקודה שנשמעה כאן היא שמתוך הע' פנים שבתורת אדונינו הגר"א, השקיע מהרח"ו את כולו בהעמדת התורה ומסירתה לכלל ישראל, כפי שהועידה אותו ההשגחה לזה, אבל תלמידי הגר"א שעלו לא"י היה חלקם בקירוב הגאולה כפי תורת הגר"א נ"ע, ולכן העתיקו את השמועה בדברים אלו, כאשר אותם הועידה ההשגחה לחון את עפר א"י ולקומם את ישוב הפרושים שבה, ונגעו הדברים להם למעשה, ולא באו דברים אלו אלא לבאר למה לא נשתלשלה תורה זו דרך מהרח"ו ובית מדרשו, אבל לא שיש איזה מחלוקת בשרשי הדברים.
אלא שעדיין עצם הדבר דורש מקורות נאמנים [וצר לי אבל מורגנשטרן אינו מקור נאמן] וגם האם יש בידינו דבר ממשי שנתקבל במסורה מתלמידי הגר"א השקלוביים שלא דרך משפחת ריבלין, או שהגרי"ש זילברמן ברוחב דעתו כונן את יסודי שיטתו ומצא יתד להתלות בו.
לעומקו של דבר כתב:אגב, אליהו בן צבי הכותב בעלוני קדושת ציון זהו אינו שם בדוי אלא שמו המלא של אחד מחכמי ירושלים שבין החומות, בנו של אחד מהמורים החשובים וחבר בד"צ חשוב.
ר_חיים_הקטן כתב:וגם אני שמעתי שמחמת "איומים" מכת-הזילברעמאנים לא מפרסמים את כתבי הגרח"פ.
מחולת המחנים כתב:שומע ומשמיע כתב:הגאון ר' נתן רוטמן שליט"א אומר בשם הזילברמנים, גישה כזאת [בערך]:
שיצאו שתי בתי מדרשות שהמשיכו את הגר"א. אחד ר' חיים וולוז'ינר [נראה לי הם מכנים את זה וולז'ינרס]. והשני ה'שקלוברס' [ר' ישראל ור' מנ"מ משקלוב].
וכל אחד הנחיל הדגשים אחרים בדרכו של הגר"א.
והישיבות והמסתעף [הגרי"ס, בריסק וכו'] הם שייכים לביהמ"ד הראשון, ואילו הם [הזילברמנים] ממשיכים את ה'שקלוברס'.
בעיקרו אכן זוהי אבחנה נכונה, וכן שמעתי אומרים כן גם מעבר למתרס.
אבל הבה נתבונן באמת לעומקן של דברים ונראה האם אפשר להסתמך כהיום על המסורת השקלובית.
ובכן ראשית כל לך נא ראה בהקדמת בני אדונינו הגר"א לביאור הגר"א לשו"ע שמנו את שבעת תלמידיו הגדולים של הגאון החסיד זי"ע, ובראש ובראשונה העמידו את מאור הגולה מהר"ח מוולאזין, ורק לאחר מכן בהמשך ההקדמה הזכירו את תלמידיו מק"ק שקלוב.
הרי לנו בתור הקדמה היחס בין הגר"ח מוואלזין לבין תלמידי הגר"א משקלוב, כפי שהעמידו בני הגר"א עצמם בהקדמתם.
אך כאן אבוא אל עיקר הנקודה.
הנה בעוד שבית מדרשו של הגר"ח מוואלזין פעל ותסס כל השנים ושלשלת הזהב נמשכת עד ימינו אלה, כאשר רבינו הגר"ח הקים את ישיבתו הרמה בוולאזין ומשם פינה ומשם יסוד לכל עולם הישיבות בדורנו, אם זה תנועות המוסר ובנותיה שנמשכים מאור החיים של הגר"ח, או בית בריסק המפואר המתייחס עד להגר"ח ושואב ממנו את מעיינותיו, רוב השמועות בתורה בהלכה ובאגדה הנמצאים בידינו נמשכים מבית מדרשו של הגר"ח מוולאזין, וכל תבנית הישיבות צביונם ורוחם יסודם אצל רבי חיים מוולאזין, נפש החיים ורוח החיים, ורוחו זה נמשכת עד היום הזה.
ומאידך גיסא, נעבור לבית מדרש של חלק אחר מתלמידי הגר"א שהתקיים לצידו של בית אולפנא רבתא עץ חיים בוולאזין ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, השאלה שראויה להישאל בזה האם בפועל במשך הדורות נשאר ממורשת אותו בית מדרש, או שבמהלך השנים ובצוק העתים נשכחו רוב תורותיו והנהגותיו, שהלא בעוד שעולם הישיבות המשיך לשגשג בליטא ובנותיה בהנהגת הגר"ח מוולאזין ותלמידיו, הרי שרובו ככולו של הבית מדרש השקלובי עלו לארץ, וכעת נתבונן, הרי רוב גדולי ירושלים מנהיגי העדה העומדים בראש הפקודים היו כאלו שהתחנכו בישיבות ליטא שהמשיכו את רוחו ודרכו של הגר"ח מוולאזין, אם זה רבי יוסף זונדל מסלאנט, רבי יהושע ליב דיסקין, רבי שמואל סלאנט, רבי איסר זלמן מלצר, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי צבי פראנק, ורבים אחרים, א"כ כיצד נוכל היום ולבוא ולהמשיך את אותו בית מדרש שקלובי שחדל מלהתקיים לפני מאה שנה ויותר, באמת עלינו לברר איך וכיצד נמסרה מסורת הגר"א במתכונת בית המדרש השקלובי לידי הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל שהיה יליד גרמניה.
או שיתכן ויש כאן רצון לחדש דרך מסוימת ולהיתלות בדברים עמומים שיצאו מבית המדרש השקלובי, הנסיון להחיות מחדש את אותו בית מדרש נראה קצת תמוה, ההסתמכות על כתבים ומחקרים עדיין איננה מספקת לעומת מסורת חיה.
כל זה מבלי להיכנס לאמינות קול התור כשלעצמו, באשר הויכוח סביב מהימנותו קצת עקר, זאת מכיון שאת רוח דבריו אפשר למצוא ג"כ בכתבי הפרושים מאותן שנים, וכפי שאריה מורגנשטרן כבר הביא בהרחבה בספרו (וכעת מתעסק בזה גם הר"ר יחיאל גולדהבר שיחי'), אך עיקר הנקודה היא כאן כיצד ניתן להעמיד את הבית מדרש השקלובי שדבריו עמומים ומסורתו התבטלה, כשוה בשוה מול בית מדרשו של רבינו הגר"ח מוואלזין אבי הישיבות, בית מדרש שחי וקיים עד היום הזה ומסורתו נאמנה.
נ.ב. גם בקרב תלמידי הגר"א שעלו לארה"ק ואף משקלוב עצמה שררו גישות שונות בענין, כאשר כפי הנראה גישתו והנהגתו של רבי ישראל משקלוב נטתה יותר לבית מדרשו של הגר"ח מוולאזין, ואידך זיל גמור.
לעומקו של דבר כתב:ישא ברכה, על דא ודאי קא בכינא.
הדרך המקובלת בעולם התורני שאיננו גראניקע'ס, איננו מגן אברהםניקע'ס, לא רבינו תםניקס', לא רמבמיבסטים, לא רבא'ניקעס ולא רבן יוחנן בן זכאי ניקעס. אנחנו עבדי ד'.
כלומר כמדומה שהדרך המקובלת היא לא להיצמד למורשת של חכם אחד, יהיה גבהו כגובה ארזים, אלא למורשת הכללית של חכמי התורה ומנחיליה. וזה נכון גם למי שמחשיב את מורשת הגר"א ונוהג כמו הכרעותיו ההלכתיות ולומד את תורתו וכולו. נזכרתי באחד כזה, הגר"א קוטלר).
למה?
או בגלל שאין לנו האפשרות להיצמד לחכם שאינו ביננו, ואת"ל שאפשר להצמד לחכם שתלמידיו חיים בינינו, א"א להצמד לחכם לפני כמה מאות שנים. וזאת למרות שכמובן אפשר לקבל מתורתו.
ואין רוב כשרי ישראל בריסקערס ולא חזונאישניקעס, וגם חלק גדול מהם אינם שייכים להגדרות הנ"ל אלא הם 'תלמידי הגרי"ד הלוי' או 'תלמידי הגרח"ג' שזה כמובן לא שונה מ'תלמידי הג"ר אריה פינקל'.
כלומר רוב האנשים חושבים אכן שהגרח"ג זה צורה יותר מדוייקת של החזו"א אבל למרות זאת הלכו עם הסטייפלער יחד עם זאת שכולם האמינו (כמו הסטייפלער עצמו וכמו יבדל"א הגרח"ק) שדברי החזו"א קודש ואין לסטות מהם גם אחר הסתלקותו.
בנוסח אחר: כל חכמי ויהודי ליטא רייסין זאמוט כו' שהעריכו את הגר"א, והיו תלמידי תלמידי תלמידיו, לא הלכו בדרך זו. למה? או בגלל שסברו שדרך הגר"א היא לא כמו שחושבים שם, או בגלל שהם חשבו שאין צריך ללכת בדרך הגר"א המדוקדקת. (בעצם זה אותו דבר).
מתושלח כתב:מהיכי תיתי בכלל שהיה להגר"א תלמיד בשם ר' הלל משקלוב? הוא לא נזכר בשום מקום אחר חוץ מן הספר הזה.
מתושלח כתב:מהיכי תיתי בכלל שהיה להגר"א תלמיד בשם ר' הלל משקלוב? הוא לא נזכר בשום מקום אחר חוץ מן הספר הזה.
מחולת המחנים כתב:כבר יסדונו רבותינו כי תלמיד איננו זה המחקה את רבו ואף איננו מתורגמן, אלא הוא בבחינת שומע ומוסיף, ועל כן אם נבוא לדון מיהו התלמיד המובהק של הגר"א ומנחיל מורשתו לדורות אין ספק כי זהו רבינו הגר"ח מוולאזין.
בבואה להבדלי הגישות ניתן למצוא גם בספר חכמת אדם לרבי אברהם דאנציג מחכמי עיר ווילנא מתלמידי הגר"א ומחותנו, שכידוע הביא בהקדמתו לספרו שהיו חלק מתלמידי הגר"א שבאו נגדו בטענות מדוע הוא מהין לחלוק על הגר"א בספרו חיי אדם, עיי"ש מ"ש, והנה על הספר חכמת אדם בא בהסכמה הגר"ח מוולאזין.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], ברוךהשם ו־ 519 אורחים