הצעיר באלפי כתב:ולפי"ז מורים רבים שיתענו בלילה לקיים שיטה זו עכ"פ ובבוקר יבדילו ועי' גם בשו"ת אבנ"ז (או"ח סי' תק"מ- השמטות) שפסק שיאכל מיד בבוקר ! ודו"ק.
אתה מבין מהאבנ"ז
שיש דין תענית שעות עד הבוקר.
והנה במ"א ראיתי שמביאים בשם האבנ"ז הזה שס"ל
שאין צריך להתענות שעות.
והנה דברי האבנ"ז עצמם עמומים מאוד. וזל"ש:
ב"ה יום א' ואתחנן ז' מנחם אב תרס"ט אטוואצק.
שלום ורפואה ובריאות לכבוד חתני הרב החריף הבקי מגזע היוחסין חכמתו תאיר פניו מו"ה יצחק יהודה נ"י הרב האבד"ק טשעכנאווי.
דבר צום החמישי אשר הד"ר הזהירך שלא להתענות ובקושי התיר לך להתענות עד חצות. הדבר ברור שלא להתענות כלל. דבמקום חולי לא גזרו רבנן. והכי קיימא לן בש"ע [סי' תקנ"ד סעי' ו'] ביולדת תוך שלשים לא תתענה. אף דביום הכיפורים אפי' אמרה צריכה אני לא מהני וחייבת להתענות. מכל מקום חשיב כחולה שאין בו סכנה ופטורה מלהתענות. וכל שכן בזה דחולה ממש. ואף שהט"ז [סק"ד] פקפק מהא דרבינו תם התיר ליולדת שלא להתענות בצום גדלי' לאחר ז' ללידתה. אף על גב דצ"ג מדברי קבלה וד"ק כד"ת דמי. משום דרצו אין מתענין. אם כן רשות הוא. על כן ממילא תשעה באב דלאו ברצו תליא. שוב ד"ק כד"ת דמי ואף חולה שאין בו סכנה מחויב להתענות. הנה בחי' רשב"א וריטב"א פ"ק דראש השנה [יח ע"ב] דמעיקר ד"ק גם תשעה באב ברצו תליא מילתא וחכמים גזרו בתשעה באב להתענות אפי' רצו שלא להתענות. אם כן שוב הוי דרבנן. ומותר ביולדת תוך ל' וכל שכן במקום חולי ממש. ובזמן הט"ז לא הי' החי' הרשב"א בדפוס שנדפס פעם ראשונה בזמן המשנה למלך וחי' ריטב"א ר"ה נדפס ראשונה בזמנינו. לכן ברור שלא להתענות כלל ותאכל מיד בבוקר. וה' יזכינו להיות הצומות לששון ולשמחה בב"א:
דברי חותנך דו"ש וש"ת ורפואתך הק' אברהם:
והנה ראשית יש להבדיל בין עיקר דברי האבנ"ז לבין לשונו.
עיקר דבריו אינם עוסקים בדין זה של תענית שעות. אלא בהאם ת"ב חמור מד' צומות והאם הוא "דברי קבלה" או דרבנן".
אלא שבלשונו כן יש התייחסות לכאורה לתענית שעות. שכן בתחילה הוא מדבר על זה "אשר הד"ר הזהירך שלא להתענות ובקושי התיר לך להתענות עד חצות", אח"כ כותב "הדבר ברור שלא להתענות כלל", ולבסוף כותב "לכן ברור שלא להתענות כלל ותאכל מיד בבוקר".
למעשה ישנם כמה אפשרויות להסביר את האבני נזר:
א. שסבירא ליה שאכן חולה מחוייב להתענות שעות אבל רק עד הבוקר ולא עד חצות.
אבל קשה - דמהכ"ת דבר כזה. ובפרט שניכר כאן שחתנו היה חפץ כן לצום - אז למה שלא יתיר לו לצום עד חצות. וגם קשה קצת שלא הזכיר דין זה של תענית שעות.
ב. שסבירא ליה שצריך להתענות שעות אבל במקרה הספיציפי הזה, מכיוון שהרופא התיר רק "בדוחק" עד חצות, לכן מחמת סכנה אין להתענות שעות עד חצות אלא עד הבוקר דייקא.
ועל זה קשה - מהי תיתי להאבנ"ז שלהתענות עד הבוקר על זה הרופא כן הקשה. וגם קשה שהעיקר חסר מן הספר.
ג. ש"מייד בבוקר" הכוונה אכן לאחר הקינות וסמוך לחצות. ודוחק.
ד. ש"מייד בבוקר" כדי נסבא ואפשר לאכול גם בלילה, אלא שבלילה לא תמיד נזקקים לאכול.
הכלל, קשה להוכיח מדברים אלו לכאן או לשם אחר שמ"מ הא ודאי שהאבנ"ז לא הזכיר מילה על תענית שעות אלא אדרבא כל מטרתו הוא רק להפקיע שאין חתנו חייב לצום.