פי האתון כתב:אגב בספרו של .... גיברלטר על השואה כתב שיש מסורת בליטא שכשאדם נמצא בסכנה נוראה ישתחוה בפישוט ידיים ורגלים (לא על רצפת אבנים כמובן)
וזה סגולה נוראה לקבלת תפילתו (אמנם יש בזה סיכון מסויים...)
איתן כתב:בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.
פרי יהושע כתב:איתן כתב:בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.
איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?
כשאומר החזן יתגדל, כורע; וכן ביהא שמיה רבא, וכן ביתברך, וכן בבריך הוא, וכן באמן.
כשאומר כו'. כל בו ורד"א והטור וספר הפרדס כ' סידור אחר ד' כריעות וחמשית בעושה שלום וקרו ליה רשות וכ"ה בהג"מ וט"ס שם שחשיב כריעה יתירה וכן ט"ס בטור ע"ש והולך ע"ד שכ' כל בו וש"ע אלא שבש"ע הוא ה' כריעות לבד עושה שלום ע"ש אבל נראה שאין לכרוע כלל בקדיש דאין להוסיף כלל על הכריעות וא"ל כיון שאינו בתפילת י"ח לית לן בה וכמ"ש התוספות בברכות ל"א א' בד"ה ומוצאו כו' דהתם תחנונים של יחיד איירי ומה שלא קבעו בתפלה אבל במה שקבעו אפי' אינו בתפלת י"ח אין לכרוע דהא אפילו הכורע בהודאה של ברכת המזון והלל הרי זה מגונה:
איתן כתב:פרי יהושע כתב:איתן כתב:בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.
איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נו סעיף דכשאומר החזן יתגדל, כורע; וכן ביהא שמיה רבא, וכן ביתברך, וכן בבריך הוא, וכן באמן.
ביאור הגר"א אורח חיים סימן נו סעיף דכשאומר כו'. כל בו ורד"א והטור וספר הפרדס כ' סידור אחר ד' כריעות וחמשית בעושה שלום וקרו ליה רשות וכ"ה בהג"מ וט"ס שם שחשיב כריעה יתירה וכן ט"ס בטור ע"ש והולך ע"ד שכ' כל בו וש"ע אלא שבש"ע הוא ה' כריעות לבד עושה שלום ע"ש אבל נראה שאין לכרוע כלל בקדיש דאין להוסיף כלל על הכריעות וא"ל כיון שאינו בתפילת י"ח לית לן בה וכמ"ש התוספות בברכות ל"א א' בד"ה ומוצאו כו' דהתם תחנונים של יחיד איירי ומה שלא קבעו בתפלה אבל במה שקבעו אפי' אינו בתפלת י"ח אין לכרוע דהא אפילו הכורע בהודאה של ברכת המזון והלל הרי זה מגונה:
נ.ב. פישוט יו"ר בר"ה ויוה"כ זה כם כן ע"פ הגר"א.
בברכה המשולשת כתב:ובשמח"ת גם עושים זאת, כהנהגת אדוננו הגר"א?
פרי יהושע כתב:הגר"א אמר על קדיש ולא כשמזכרים להדיא ואנחנו כורעים, [וגם שאולי הוא יותר לאחר התפילה מקדיש תתקבל שנראה כמוסיף על התפילה].
דעת הגר"א דבתפילות שקבעו אין להוסיף כלל על הכריעות (ואפילו שלא בתפילת הי"ח), ומשמע מדבריו שאין לכרוע בעלינו כשאומרים "ואנחנו כורעים" (בהגר"א סי' נ"ו ס"ק י')
איתן כתב:בברכה המשולשת כתב:ובשמח"ת גם עושים זאת, כהנהגת אדוננו הגר"א?
בשמחת תורה גם לא כורעים.
אך עיין מעשה רב מהד' זלושינסקי (מכון מעדני אשר) עמ' שצח. מה שמובא מ"מעשה רב השלם" ועוד.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168786&פרי יהושע כתב:הגר"א אמר על קדיש ולא כשמזכרים להדיא ואנחנו כורעים, [וגם שאולי הוא יותר לאחר התפילה מקדיש תתקבל שנראה כמוסיף על התפילה].
איך שכותב העורך של סידור "אזור אליהו":דעת הגר"א דבתפילות שקבעו אין להוסיף כלל על הכריעות (ואפילו שלא בתפילת הי"ח), ומשמע מדבריו שאין לכרוע בעלינו כשאומרים "ואנחנו כורעים" (בהגר"א סי' נ"ו ס"ק י')
על כל פנים למה שיהיה דובר כדובר שקרים? הכוונה לא שברגע שאתה כורע ברגע שאתה קורא, אלא באופן כללי.
זכור שראיתי בספרו של מו"ר הרב אליהו טבגר "כליל תכלת" דיון על מקרה דומה -ההסתכלות בציצית בזמן קריאת שמע, והספר כרגע אינו לפני לציין למקום מדויק. זכור לי שהיה שם תשובת גאונים...
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?15278&
פרי יהושע כתב:איתן כתב:בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.
איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?
צבי וחמיד כתב:פרי יהושע כתב:איתן כתב:בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.
איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?
גם למנהגנו לכרוע מעט במודים, עדיין יש בעי' של דובר שקרים ב'ומשתחוים', שזה כמובן אפיים ארצה.
נידון דומה יש בוידוי של רבנו נסים הנא' בתפילת יוה''כ קטן, באימה בכריעה בהשתחויה וכו'.
מלבד דעת רבנו הגרא שלא להוסיף על הכריעות, גם לדעת שאר הפוסקים יש לכרוע כריעה קטנה יותר משאר הכריעות כדי להבדיל בין המחויב לפטור. כמדומה.
איתן כתב:נ.ב. פישוט יו"ר בר"ה ויוה"כ זה כם כן ע"פ הגר"א.
צבי וחמיד כתב:גם למנהגנו לכרוע מעט במודים, עדיין יש בעי' של דובר שקרים ב'ומשתחוים', שזה כמובן אפיים ארצה.
ומשתחוים. השתחואה היא בפישוט ידים ורגלים. ואין אנו עושים כך שני טעמים. א'. שאף אדם חשוב אינו רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון ואנו עאכ"ו. ועוד שבמקום רצפה הוא אסור דאורייתא לכן אנו נזהרים כל השנה (חוץ מר"ה וי"כ שעושים דוגמת מה שעשו במקדש ואז מפסיקים בשום דבר על הרצפה). ומ"מ אין בזה משום דובר שקרים כיון שאנו משתחוים כל האפשר בשחית הגוף וכפיפתו מאד.
עוד יהודי כתב:למיטב זכרוני הגר"ש אוירבך נוהג כך.
צבי וחמיד כתב:אף מו''ר הגרמ''ש שפירא זצ"ל נהג כן. והיה המראה נורא הוד..
הכהן כתב:עוד יהודי כתב:למיטב זכרוני הגר"ש אוירבך נוהג כך.
לא זוכר כזה דבר משנות למודי ב'מעלות'.צבי וחמיד כתב:אף מו''ר הגרמ''ש שפירא זצ"ל נהג כן. והיה המראה נורא הוד..
כן נוהג בנו הגרד"י שליט"א
חיי נר כתב:מצורף קובץ בו כתב המחבר שכך ראה אצל הרב ואזנער זצ"ל
צבי וחמיד כתב:פי האתון כתב:אגב בספרו של .... גיברלטר על השואה כתב שיש מסורת בליטא שכשאדם נמצא בסכנה נוראה ישתחוה בפישוט ידיים ורגלים (לא על רצפת אבנים כמובן)
וזה סגולה נוראה לקבלת תפילתו (אמנם יש בזה סיכון מסויים...)
יש ביד מישהו להראותינו זאת?
צבי וחמיד כתב:חיי נר כתב:מצורף קובץ בו כתב המחבר שכך ראה אצל הרב ואזנער זצ"ל
יש''כ רב.
הסיפור עם בתי העינים לא יאומן. (כי יסופר..)
צבי וחמיד כתב:לא זוכר כזה דבר - היינו- זוכר שלא..?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 220 אורחים