איש גלילי כתב:תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.
סעדיה כתב:איש גלילי כתב:תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.
לפי ר' יהודה שאי"ז זמן מנחה הרי הוא התפלל ערבית?
איש גלילי כתב:סעדיה כתב:איש גלילי כתב:תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.
לפי ר' יהודה שאי"ז זמן מנחה הרי הוא התפלל ערבית?
נכון. אבל לדעת ר' יהודה היה צריך להתפלל שתי תפלות, ובראשונה לכוין לשם ערבית, ובשנייה לשם תשלומין של מנחה (אם זה היה באונס).
איש גלילי כתב:תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.
סעדיה כתב:המתפלל בחצות הלילה ומכוין לשם מנחה יצא ידי ערבית או לא?
הסרפד כתב:הסיפור מובא באחד מספרי המ"מ ר' פסח קראהן, ואותו חסיד הלא הוא הרה"ג ר' שמואל אונסדארפער מחותנו של הרב מקלויזענבורג זצ"ל.
משולש כתב:אגב אביא מה שכתב ת"ח אחד בעניין דומה:
לא נהגו להניח פתקאות בקברי צדיקים, ואין מדליקים נרות בשום קבר, נוהג שהיה ידוע באשכנז כחוקות הנכרים, והורו גדולי אשכנז שעדיף ליתן ממון זה לצדקה. מה שנהגו כיום יוצאי ארצות אחרות להדליק נרות על קברי מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, ועל קברי שאר גדולי אשכנז בבתי הקברות של וורמיישא, פפד"מ וכיו"ב, אין זה דרכם של אותם מצוקי ארץ, ואפשר שלא ניחא להו שמשחיתים את מצבותיהם בטפטוף השעוה והשחרת האבן בלהב האש.
איש גלילי כתב:זה נראה לי משום מה, דומה לשאלה האם אפשר להניח תפלין דר"ת אחרי השקיעה, לפני זמן ר"ת (למי שפוסק כהגאונים).
או אם מותר - למי שפוסק כר"ת לגבי צה"כ - לצאת יד"ח ק"ש לפני זמן ר"ת, שהרי לדעת ר"ת אפשר לקרוא ק"ש לפני השקיעה.
אם אינני פוסק כהגר"א לגבי הליכה לקברים, זה אומר שאני לא סובר שהוא צדיק (וממילא יש חשיבות בקברו כשאר קברי הצדיקים)?
תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.
מנצפך כתב:משולש כתב:אגב אביא מה שכתב ת"ח אחד בעניין דומה:
לא נהגו להניח פתקאות בקברי צדיקים, ואין מדליקים נרות בשום קבר, נוהג שהיה ידוע באשכנז כחוקות הנכרים, והורו גדולי אשכנז שעדיף ליתן ממון זה לצדקה. מה שנהגו כיום יוצאי ארצות אחרות להדליק נרות על קברי מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, ועל קברי שאר גדולי אשכנז בבתי הקברות של וורמיישא, פפד"מ וכיו"ב, אין זה דרכם של אותם מצוקי ארץ, ואפשר שלא ניחא להו שמשחיתים את מצבותיהם בטפטוף השעוה והשחרת האבן בלהב האש.
מיהו הת"ח, והיכן כתב כן?
שנדע אשר לא נדע כתב:שמעתי פעם שנהגו באחת הקהילות שלא לומר בספירה 'ל"ג לעומר' אלא 'ל"ג בעומר' כיוון שזה היארצייט של הרמ"א שסבר שצריך לומר 'ל"ג בעומר'.
האם זה נכון?
אוצר החכמה כתב:כי ברור שהחסידים צודקים והחפץ חיים טועה...
שלח כתב:למשל האם מותר ללכת לקבר של הגר"א ?כי הגר"א התנגד שילכו לקברים כידוע
תורה מפוארת כתב:ובענין ספירת העומר, יש מעשה שבבעלזא טעו פעם אחת בספירת העומר ולא אמרו לשם יחוד, ואמר רבי אהרון בעלזער שזהו מחמת כבודו של הנודע ביהודה שהתנגד לאמירת לשם יחוד
אוהב עמו כתב:תורה מפוארת כתב:ובענין ספירת העומר, יש מעשה שבבעלזא טעו פעם אחת בספירת העומר ולא אמרו לשם יחוד, ואמר רבי אהרון בעלזער שזהו מחמת כבודו של הנודע ביהודה שהתנגד לאמירת לשם יחוד
תיקון טעות: הרה"ק מבעלזא לא היה אומר לשם יחוד כל ל"ב בעומר [י"ז אייר] יו"ד של הנודע ביהודה מפני כבודו, כנ"ל.
דרומי כתב:בעידן פולמוס התכלת יש לדון האם ראוי ללכת לקברו של מי שהתנגד לחידוש זה עם ה'תכלת'?
דרומי כתב:בעידן פולמוס התכלת יש לדון האם ראוי ללכת לקברו של מי שהתנגד לחידוש זה עם ה'תכלת'?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 545 אורחים