מאת הלוי כתב:בגמ' בסנהדרין (דף מג.) איתא: " והתניא: בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל וכו'".
והנה ר"א סובר שכל הנסקלין נתלים וחכמים סוברים שרק מגדף ועע"ז. והוכיח הגר"י פרלא מהמעשה של יש"ו שבדין זה אין הלכה כחכמים אלא כר"א שכל הנסקלין נתלים כי מסית ומדיח אין זה עע"ז. ודן שם האם מעשה יכול לעמוד כנגד הכלל של יחיד ורבים ללמדנו הלכה.
אךשמעתי בשם הרב לנדי מטלזסטון (שהבנתי שהוא גם מומחה בהיסטוריה וארכאולוגיה ועוד..) שזה ודאי שאם הוא הסית והדיח וכו' גם עבד ע"ז, ורצה להוכיח זאת מהגמ' בסנהדרין שנוקטת כלפי מאן דהו שחטא והחטיא את הרבים דאיתא שם (קז:) "יהושע בן פרחיה מאי היא וכו' אמר ליה: קבלן! - לא הוי קא משגח ביה. יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע, אתא לקמיה. סבר לקבולי, אחוי ליה בידיה. הוא סבר: מידחא דחי לי. אזל זקף לבינתא והשתחוה לה. אמר ליה: הדר בך! - אמר ליה: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ואמר מר: ישו כישף והסית והדיח את ישראל ". ורצה לומר שהאדם שנדחה ע"י יהושע בן פרחיה הוא יש"ו והגמ' מספרת שהוא השתחוה ללבינה. א"כ א"ש שעבד יש"ו ע"ז ולפיכך תלוהו.
אוצר החכמה כתב:תוספות סובר שישו של ר"י בן פרחיה וישו של נגמר הדין אינם אותו ישו.
צופר הנעמתי כתב:אוצר החכמה כתב:תוספות סובר שישו של ר"י בן פרחיה וישו של נגמר הדין אינם אותו ישו.
אבל הרב לנדי מטלזסטון לא סובר כך
הרוצה להחכים כתב:כיום כשאין יד הנוצרים תקיפה עלינו ברוך ה', ... כבר מותר ללבן את האמת ההיסטורית ...
וונדרבר כתב:הרוצה להחכים כתב:כיום כשאין יד הנוצרים תקיפה עלינו ברוך ה', ... כבר מותר ללבן את האמת ההיסטורית ...
הלואי שהבשורה המרנינה שלך שהאנטישמיות הנוצרית התבטלה מן העולם, היתה נכונה.
אבל לצערינו המציאות שונה, והאנטישמיות חיה וקיימת.
(יש ארגונים שעושים סטטיסטיקות על האנטישמיות, תשאל אותם).
פרי יהושע כתב:אני לא כל כך מבין את הגמ' עם יש"ו ורבי יהושע בן פרחיה מי עע"ז בסוף בית שני לעץ ואבן [הלא ידוע שאמרו שיצר זה התבטל כבר אז] מה שהנוצרים היום מנשקים צלב כידע אינו ע"ז במובן המסורתי אמנם הודים אולי כן עובדים ממש ע"ז אבל עכ"פ במקומות התרבותים בעולם זה חלף כבר אז כנראה
צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:אני לא כל כך מבין את הגמ' עם יש"ו ורבי יהושע בן פרחיה מי עע"ז בסוף בית שני לעץ ואבן [הלא ידוע שאמרו שיצר זה התבטל כבר אז] מה שהנוצרים היום מנשקים צלב כידע אינו ע"ז במובן המסורתי אמנם הודים אולי כן עובדים ממש ע"ז אבל עכ"פ במקומות התרבותים בעולם זה חלף כבר אז כנראה
היוונים והרומאים וכל העמים באותה התקופה היו עובדי עבודה זרה פשוטה (וכמו שגם מבואר במשנה ובגמרא בכמה מקומות, המוצא צורה פלונית מה יעשה בה, רב ספרא שהכה לגוי שיבטל ע"ז שלו, ר"ג במרחץ של אפרודיטי ועוד הרבה). עבודת האלילים התחלפה באירופה בנצרות ובמזרח באיסלאם, ועד אז היו עובדים לאליליהם הקדומים.
בברכה המשולשת כתב:צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:אני לא כל כך מבין את הגמ' עם יש"ו ורבי יהושע בן פרחיה מי עע"ז בסוף בית שני לעץ ואבן [הלא ידוע שאמרו שיצר זה התבטל כבר אז] מה שהנוצרים היום מנשקים צלב כידע אינו ע"ז במובן המסורתי אמנם הודים אולי כן עובדים ממש ע"ז אבל עכ"פ במקומות התרבותים בעולם זה חלף כבר אז כנראה
היוונים והרומאים וכל העמים באותה התקופה היו עובדי עבודה זרה פשוטה (וכמו שגם מבואר במשנה ובגמרא בכמה מקומות, המוצא צורה פלונית מה יעשה בה, רב ספרא שהכה לגוי שיבטל ע"ז שלו, ר"ג במרחץ של אפרודיטי ועוד הרבה). עבודת האלילים התחלפה באירופה בנצרות ובמזרח באיסלאם, ועד אז היו עובדים לאליליהם הקדומים.
וליתר דיוק, הנצרות והאיסלאם? כללו בתוכם גם הרבה מפולחני הע"ז הקדומה
אוצר החכמה כתב:תוספות סובר שישו של ר"י בן פרחיה וישו של נגמר הדין אינם אותו ישו.
איש גלילי כתב:אוצר החכמה כתב:תוספות סובר שישו של ר"י בן פרחיה וישו של נגמר הדין אינם אותו ישו.
אינני יודע לאיזה תוס' בדיוק אתה מתכון, אולם מכל מה שאני מכיר, התוס' אומרים ש'בן סטדא' (שמוזכר בפרק ארבע מיתות) אינו ישו של ר"י בן פרחיה. ויש גם חידוש, לומר שישו של הגמ' אינו ישו של הנוצרים (וע"ז יש לדון כדברי הרב הרוצה להחכים). אך איפה מצאת שהתוס' אומרים שיש שני ישו בגמ'?
אם אין שני ישו בגמ', הרי ברור שהסיפור עם ר' יהושע בן פרחיה הוא על אותו ישו שנהרג בערב הפסח, וממילא הראייה פשוטה, כי הוא לא הקשה את קושייתו על ישו של הנוצרים, אלא על ישו של הגמ' (בהנחה שזה מישהו אחר). לדעת המאחרים את ישו של הנוצרים, הם גם סבורים שלא נהרג בבי"ד, אלא ע"י הרומאים (וזה כנראה כל המטרה של חידוש זה כנ"ל), וממילא ודאי שאין להקשות כלום על 'דין' תלייתו.
צופר הנעמתי כתב:איש גלילי כתב:אוצר החכמה כתב:תוספות סובר שישו של ר"י בן פרחיה וישו של נגמר הדין אינם אותו ישו.
אינני יודע לאיזה תוס' בדיוק אתה מתכון, אולם מכל מה שאני מכיר, התוס' אומרים ש'בן סטדא' (שמוזכר בפרק ארבע מיתות) אינו ישו של ר"י בן פרחיה. ויש גם חידוש, לומר שישו של הגמ' אינו ישו של הנוצרים (וע"ז יש לדון כדברי הרב הרוצה להחכים). אך איפה מצאת שהתוס' אומרים שיש שני ישו בגמ'?
אם אין שני ישו בגמ', הרי ברור שהסיפור עם ר' יהושע בן פרחיה הוא על אותו ישו שנהרג בערב הפסח, וממילא הראייה פשוטה, כי הוא לא הקשה את קושייתו על ישו של הנוצרים, אלא על ישו של הגמ' (בהנחה שזה מישהו אחר). לדעת המאחרים את ישו של הנוצרים, הם גם סבורים שלא נהרג בבי"ד, אלא ע"י הרומאים (וזה כנראה כל המטרה של חידוש זה כנ"ל), וממילא ודאי שאין להקשות כלום על 'דין' תלייתו.
בתוס' רא"ש בסוטה על "והיינו דאמר מר ישו כישף וכו'" כתבו דלאו היינו ישו דפרק נגמר הדין.
קמנו ונתעודד כתב:וכן בסנהדרין לז: אומר התוספות שהיה זה סמוך לחורבן.
בברכה המשולשת כתב:הע"ז במשניות ע"ז היא הע"ז של הרומאים
פרי יהושע כתב:בברכה המשולשת כתב:הע"ז במשניות ע"ז היא הע"ז של הרומאים
מנ"ל הא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 495 אורחים