קידושין לז: תפלין ופטר חמור למה נוהגין בחו"ל?

[קו ירוק]

אולי מי שהוא זוכר..
בקידו' לז: "דתנא דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה"
לפ"ז גם תיפלין ופטר חמור לא נוהגים בחו"ל, ונהגו רק אחר ירושה ישיבה. והכי משמע לכאו' בתוס' שם ד"ה הואיל בפרישו השני.
האם זה יתכן להאי מאן דאמר ?

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני, גם אליבא דהאי מ"ד יש גזה"כ מיוחדת בתפילין לחייב בחו"ל

[קו ירוק]

יישר כח על העיון בשאלתי.
לא מוכר לי ילפותא כזו.
הילפותא שם בגמ' "ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי, ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ",
זה רק אליבא דת"ק דבי רבי ישמעאל (שכ"מ דכתי' ביאה ומושב זה אחר כיבוש וחילוק), אבל לאידך מ"ד דכל ביאה לאחר ירושה וישיבה - לא אליביה קאי האי ילפותא.
(ונדמה לי שזו כוונת המקנה (ד"ה בגמרא ביאה) בדעת תוס'. אמנם בשיטה לא נודע למי שם, כתב שלכו"ע תפילין ופטר חמור נוהג בחו"ל, אבל זה קשה דמהכ"ת לחלק בינם לפסח ששניהם בחובת הגוף).

[בברכה המשולשת]

יישר כח על העיון בשאלתי.
לא מוכר לי ילפותא כזו.
הילפותא שם בגמ' "ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי, ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ",
זה רק אליבא דת"ק דבי רבי ישמעאל (שכ"מ דכתי' ביאה ומושב זה אחר כיבוש וחילוק), אבל לאידך מ"ד דכל ביאה לאחר ירושה וישיבה - לא אליביה קאי האי ילפותא.
(ונדמה לי שזו כוונת המקנה (ד"ה בגמרא ביאה) בדעת תוס'. אמנם בשיטה לא נודע למי שם, כתב שלכו"ע תפילין ופטר חמור נוהג בחו"ל, אבל זה קשה דמהכ"ת לחלק בינם לפסח ששניהם בחובת הגוף).

אני התכוונתי לספרי דברים פיסקא מד, אך כעת עיינתי שוב ואיני בטוח שחישבנתי נכון את השיטות

[קו ירוק]

ברשותך, שאלה אחרת באותו דף גמרא.
ת"ק דבי ר' ישמעאל דוחה את אידך תנא דבי ר"י שסובר שכל ביאה היא לאחר כיבוש וחילוק - מהטעם דמלך וביכורים שני כתובים הבאים כאחת ואין מלמדים.
ותנא דבי ר"י משיבו צריכותא.
ולכאו' מצאנו הרבה מצוות שכתוב בהם גם ביאה גם ישיבה, ומה יהיה בהם צריכותא. ומצוות אלו הם: עומר, חדש, שתי הלחם (ויק' כג י-יז), נסכים (במד' טו ב), וערי מקלט (במד' לה יא), ובתי ערי חומה? (ויק' כה כט). תינח שתי מצוות יש מחלוקת האם זו צריכותא או שהם שני כתובים ואין מלמדין, אבל מה נעשה בעוד הרבה שש מצוות שהם עוד שש כתובים הבאים כאחד וכ"ש שאין מלמדין. או מדוע אינן נחשבים ששה כתובים הבאים כאחד ?

[אבןטובה]

יש בזה דיון מיחודת בד' אח' אי היו מחוייבין בתפלין במדבר או רק משבאו לארץ. וראה חי' המיוחסות לרשב"א מנחות לז.

[קו ירוק]

לא מצאתי שם במיוחסים לרשב"א כלום, ומה כוונתך בחציו הראשון של המשפט לא הבנתי, ואולי ט"ס.

[אבןטובה]

בחי' המיוחסים לרשב"א מנחות לד. כתב: ומ"מ קשיא דאיך הוה ילפינן פסח מצרים מפ' שמע ועדיין לא נכתבה וי"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה ואע"פ שלא נאמרה עדיין ניתנה לידרש אי נמי ע"כ נראה שנאמרה שמע בשעת פסח מצרים ואע"פ שנכתבה במשנה תורה שהרי קדש והי' כי יבאך נאמרו בשעת יצי"מ וכתוב בהם והיה לאות על ידך ולטטופות בין עינך אלמא הזהיר אז הקב"ה על התפלין והתפלין הם נעשים מד' פרשיות א"כ היה צריך שנאמרו אז בשעת יצי"מ וכו' ע"ש. הרי שכ' בזה ב' דרכים אי קיימו מצות תפלין בשעת יצי"מ קודם משנה תורה וראה עוד בס' כסא דהרסנא סי' כד שו"ת מחזה אברהם ח"א סי' ל וח"ב או"ח סי' יד פני מבין יו"ד סי' ריא כלי חמדה ויקרא קו' מבהמ"ח אות ב ס' נר מצוה סוף מצוה פט ופרי צדיק לרבי צדוק הכהן זי"ע פ' בשלח אות ו ובתשובות והנהגות ח"ג סי' שי הניח בצ"ע אי נצטוו בתפלין לפני מ"ת ולא ראה כל הנ"ל

[קו ירוק]

יישר כח על האסופה הנפלאה.
זה שנאמרה פרשה זו עם יצאת מצרים זה לא ע"מ שיתיחתבו מהשתא, אלא רק מכניסתן לארץ - אליבא דתנא דבי ר' ישמעאל.
ואסופת האחרונים, מיירי אחרי דלא נקטי' כוותיה, אלא תפילין נהג גם במדבר.
וגם אפשר היה לנהוג בתפילין גם ללא שמחויבים, כלומר מדרבנן. והשאלה אי מחוייב מדאו'.

[אבןטובה]

אם היו מניחין תפלין מפסח מצרים א"כ היו מניחין גם בשבת עד שנצטוו על השבת במרה