הודעהעל ידי בתבונה » ד' אוקטובר 19, 2016 3:19 am
דברי הבל ורעות רוח
1. הרי צרי יהודה ובנימין ביטלום מהבניה במשך 18 השנה ולא היו עסוקים בבניה.
ואם מאז שבאו לבנות את בית המקדש כבר נקרא עסוקים בבניה אז אולי מאז שבאו לבנותו בימי ר' יהושע בן חנניה זה נקרא עסוקים בבניה, ואולי רק בזמן הזה נקרא עסוקים בבניה.
2. מה פתאום ומה המקור לרעיון זה של עסוקים בבניה, האם הכוונה שזה סוג של אתחלתא דגאולה? אז למה לא גם בימינו אם יהיה אפשר להקריב זה יהיה כך.
3. טעות נוספת שלדברי החינוך מפורש שמותר להקריב בזמן הזה ולדברי הנציב אסור להקריב בזמן הזה שלטעמו או שחובה או שאסור ואין בשום אופן מצב של רשות וכמו שביאר הנציב במפורש שכשאין ריח ניחוח הקרבן פסול שכל שאינו ראוי לריח ניחוח הוא בכלל כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת עליו, כך שחולק על החינוך.
4. בניגוד לדברי החינוך שכתב שבמזמן הזה יש כרת של שחוטי חוץ, לדברי הנציב שגם אם יקריבו במקומם הקרבן פסול אין כל הקרבנות בזמן הזה נחשבים ראויים לפתח אוהל מועד והמקריבם בחוץ אין לו חיוב כרת של שחוטי חוץ.
רביעית אין מתרצים קושיא בקושיא גדולה יותר ודברי הנציב תמוהים
1. שבגמרא וברמב"ם מבואר שמקריבים כל הקרבנות בזמן הזה אף על פי שאין בית, ואין הכוונה שמקריבים רק בלומדעס מצד דין חיסרון של בית, אבל למעשה אין מקריבים.
2. דברי הנציב הם על פי הגמ' בסנהדרין י"א שם משמע שהקריבו בזמן רבן גמליאל קרבן פסח ומאידך מקשה שבמקומות אחרים משמע שלא הקריבו לאחר החורבן, ולכן מבאר שדוקא קרבן פסח הקריבו כי לא צריך ריח ניחוח
אמנם שם בגמ' עולה שאם הקריבו קרבן פסח הקריבו גם קיני יולדות,?!
אמנם הנציב עצמו מקשה זאת על עצמו, ומתרץ שקיני יולדות הוא צורך הפסח כדי שהיולדות לא יהיו מחוסרי כפרה ולכן מותר, אבל דבריו תמוהים מאוד בזה שהרי לדבריו הסיבה שהקריבו קרבן פסח היא לא בגלל חשיבותו הרבה של קרבן פסח אלא בגלל שבקרבן פסח לא צריך ריח ניחוח, ואם כן קיני יולדות שכותב שצריכים ריח ניחוח הם פסולים אסורים בהקרבה ובעיקר גם לא יועילו והיולדת שתקריב אותם תישאר מחוסרת כפרה.
3. ראייתו מלכתחילה תמוהה יתכן והיו זמנים שנתנו להקריב והקריבו כנל אבל מהחורבן וכן בהמשך בזמן אדריאנוס לא נתנו להקריב וכן היום ידוע בבירור שלאחר החורבן לא נתנו להקריב וכן בכתבי יוספיוס פלביוס (ואגב הוא מתאר שתוך כדי החורבן כן הקריבו), ואף שייתכן והיו שנים שהיה ניתן להקריב