סגי נהור כתב:לדוגמא בתרגום עקילס ליוונית מתורגמת כל תיבה ותיבה, כולל מלים שלא קיימות כלל ביוונית (כגון "את").
סגי נהור כתב:מסתברא שאין יוצאים י"ח אלא בתרגום מדויק ביותר שאין בו שום חסרון, ולדוגמא בתרגום עקילס ליוונית מתורגמת כל תיבה ותיבה, כולל מלים שלא קיימות כלל ביוונית (כגון "את").
וכמו שלגבי מגילה כתבו ראשונים (ראה ב"י סי' תרצ) שאין יוצאים בכל לשון כיון שאין ידוע התרגום ל"אחשתרנים בני הרמכים". הרי שהתרגום צריך להיות מדויק ביותר.
קראקובער כתב:וחוץ מזה איך תתרגם המילה "את"? ומה ההבדל בין בראשית ברא השמים והארץ בלי המילה את?
פרי יהושע כתב:יותר מסתבר שאם אומר בלה"ק צריך לומר מדוייק משא"כ בשאר לשונות סגי בכוונת העניין, ובלאו הכי מתבאר מדברי הרמב"ן ריש פ"ב במגילה שלה"ק דין בפ"ע שיוצא בו קריאה מתוך הכתב [ואף שאין מבין], ובשאר לשונות יוצא רק משום פה"נ, ואיני בעניין כעת.
קראקובער כתב:פרי יהושע כתב:יותר מסתבר שאם אומר בלה"ק צריך לומר מדוייק משא"כ בשאר לשונות סגי בכוונת העניין, ובלאו הכי מתבאר מדברי הרמב"ן ריש פ"ב במגילה שלה"ק דין בפ"ע שיוצא בו קריאה מתוך הכתב [ואף שאין מבין], ובשאר לשונות יוצא רק משום פה"נ, ואיני בעניין כעת.
וזה גופא הקושיא במבין לשון הקודש וחסר מילה שלא משנה המשמעות למה שלא יצא יד"ח.
פרי יהושע כתב:קראקובער כתב:פרי יהושע כתב:יותר מסתבר שאם אומר בלה"ק צריך לומר מדוייק משא"כ בשאר לשונות סגי בכוונת העניין, ובלאו הכי מתבאר מדברי הרמב"ן ריש פ"ב במגילה שלה"ק דין בפ"ע שיוצא בו קריאה מתוך הכתב [ואף שאין מבין], ובשאר לשונות יוצא רק משום פה"נ, ואיני בעניין כעת.
וזה גופא הקושיא במבין לשון הקודש וחסר מילה שלא משנה המשמעות למה שלא יצא יד"ח.
לא הבנתי, במבין לה"ק לא יוצא בשאר לשונות, וה"ה אינו יוצא במחסר מילה, שאינו יוצא לפי הבנת העניין אלא בכתוב עצמו, שאינה אלא תקנה [=עכ"פ במגילה לדעת הרמב"ן], למי שאינו מבין לה"ק, שעכ"פ יהיה בידו איזה תפיסה על העניין, ולא ישאיר ערום בלא כלום, מה לא מובן בזה?
לייטנר כתב:קראקובער כתב:וחוץ מזה איך תתרגם המילה "את"? ומה ההבדל בין בראשית ברא השמים והארץ בלי המילה את?
כבר תהה על כך בן גוריון
אוצר החכמה כתב:לייטנר כתב:קראקובער כתב:וחוץ מזה איך תתרגם המילה "את"? ומה ההבדל בין בראשית ברא השמים והארץ בלי המילה את?
כבר תהה על כך בן גוריון
בתורה למה נכתב (ע"ד דרוש ההלכה) כבר שאל ע"ז נחמיה העמסוני ואמרי לה שמעון העמסוני וגם ענה.
ובשפה עצמה לא מובן מה רצה. שפה היא לא שלט למכירת כובעים שמנסים לקצץ ממנו ככל היותר. היידוע בעברית כולל הוספה של שני דברים ה הידיעה ואת מה הבעייה בזה.
קראקובער כתב:תירצת מגילה לפי הרמב"ן, ומה עם ספר תורה שכשר בלע"ז גם זה תקנה רק למי שלא מבין!!??
קראקובער כתב:אם אין שינוי במשמעות כמובן ואותו שאלה על מי שחסר מילה בקריאת המגילה שלא יצא למה זה גרע מכל לשון ושאלתי לכמה חכמים ותשובה של ממש לא שמעתי.
אוצר החכמה כתב:היידוע בעברית כולל הוספה של שני דברים ה הידיעה ואת מה הבעייה בזה.
סגי נהור כתב:אוצר החכמה כתב:היידוע בעברית כולל הוספה של שני דברים ה הידיעה ואת מה הבעייה בזה.
רק למען הדיוק, לא "היידוע" אלא היידוע של המושא (הישיר), להבדיל מהיידוע של הנושא: האיש הביא לי את הספר.
זו אפוא תכליתה של המלה "את" - להבדיל בין הנושא למושא, שהיא תכלית חשובה ומועילה (ודלא כדברי בן גוריון), שהרי כך גם היפוך המשפט ("את הספר הביא לי האיש") שומר על ההבחנה בין הנושא למושא, משא"כ ללא "את" נקבל את המשפט: הספר הביא לי האיש. ושוב לא נדע מי הביא מה.
ההבחנה בין נושא למושא קיימת בחלק מהמקרים גם ביידיש (מן הסתם מגרמנית): דער מענטש האט געבראכט דעם ספר. וכך ההבחנה נשמרת גם בהיפוכו: דעם ספר האט געבראכט דער מענטש. לעומת זאת באנגלית לדוגמא, שבה הבחנה זו אינה קיימת, שינוי מיקום חלקי המשפט אכן ישנה את משמעות המשפט.
פרי יהושע כתב:קראקובער כתב:תירצת מגילה לפי הרמב"ן, ומה עם ספר תורה שכשר בלע"ז גם זה תקנה רק למי שלא מבין!!??
צ"ע
קראקובער כתב:אם אין שינוי במשמעות כמובן ואותו שאלה על מי שחסר מילה בקריאת המגילה שלא יצא למה זה גרע מכל לשון ושאלתי לכמה חכמים ותשובה של ממש לא שמעתי.
אליהו בן עמרם כתב:עיין רמב"ן בהקדמה לבראשית, שכתב שספר תורה שחיסר בו אף אות אחת פסול, מפני שכל התורה צירופי שמותיו של הקב"ה. וא"כ פסול אף בלא שינוי משמעות.
קראקובער כתב:אליהו בן עמרם כתב:עיין רמב"ן בהקדמה לבראשית, שכתב שספר תורה שחיסר בו אף אות אחת פסול, מפני שכל התורה צירופי שמותיו של הקב"ה. וא"כ פסול אף בלא שינוי משמעות.
גם ביוונית יש צירופי שמות? והרי לכו"ע מותר לכתוב ס"ת ביוונית וכל המחלוקת בשאר לשונות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 188 אורחים