עדיאל ברויאר כתב:3. בספר שבט יהודה נכתב שר' יהונתן מלוניל עלה לא"י בשנת קעא. והציעו לתקן: תתקעא (1211).
מה שנכון נכון כתב:עדיאל ברויאר כתב:3. בספר שבט יהודה נכתב שר' יהונתן מלוניל עלה לא"י בשנת קעא. והציעו לתקן: תתקעא (1211).
זהו סגנון קיצור שכיח, ואי"צ להגדירו כ'הצעת תיקון'.
מה שנכון נכון כתב:כעת הסתכלתי בדברי ריינר, הנידון שלו ושל האחרים הוא תתק"ע או תתקע"א, אך שמדובר בקיצור פשוט לכולם.
גבול ים כתב:טענתו של אורבך מקבלת משנה תוקף אם אכן הר"ש התגורר בעכו כפי שנכתב בכ"מ, אלא שזכורני שלא מצאתי ראי' משמעותית לכך, וצריך בדיקה.
גבול ים כתב:בעכו, מסתבר שישיבתו של ר"י מפאריש בראשותו של בנו וגודלה היוצא דופן לא איפשרו את מעמדה של הקהילה הפרובנסאלית, כמו"כ שתיקתם הרועמת של עולי פרובנס בפולמוס כתבי הרמב"ם שלרבי שלמה פטיט שהיה בשנות השמונים בעכו מעידה שבשנים אלו לא היתה שם קהילה בעלת מעמד.
עדיאל ברויאר כתב:גבול ים כתב:בעכו, מסתבר שישיבתו של ר"י מפאריש בראשותו של בנו וגודלה היוצא דופן לא איפשרו את מעמדה של הקהילה הפרובנסאלית, כמו"כ שתיקתם הרועמת של עולי פרובנס בפולמוס כתבי הרמב"ם שלרבי שלמה פטיט שהיה בשנות השמונים בעכו מעידה שבשנים אלו לא היתה שם קהילה בעלת מעמד.
ר"י אלחריזי כותב שקהילת עכו ירודה ברמתה כל כך שהוא לא ראה כזה דבר במקומות אחרים.
יתרה מכך, העלייה של בנו של ר"י מפאריס מאוחרת לנידוננו (ואגב, ראוי להבהיר שאמנם ר' יחיאל עצמו יצא לכיוון א"י אך לא הגיע אליה, כפי שהוכיח פרופ' שמחה עמנואל במאמרו עליו. מצ"ב).
עדיאל ברויאר כתב:אני חוזר ומדגיש שאמנם באמת לגבי ר"ש משאנץ אפשר למצוא כאן סימוכין. אבל מקומם של העולים הפרובנסלים נפקד לאחר עלייתם כליל. מלבד המכתב של ר' שמואל ב"ר שמשון הנ"ל, אין לנו כל ידיעה מה הם עשו לאחר הגעתם לארץ. המכתב מתאר רק את המסע, ואין בו כדי לדעת היכן הם התיישבו.
ניתן אפוא להעלות השערות שונות שאין להן כל בסיס, כגון: יתכן שהעלייה הזו הייתה קטנה ונכללה בקהילה אחרת. יתכן גם שהיא התפזרה בין הקהילות. וגם, איני יודע האם העוסקים בקהילות, כגון ר"י אלחריזי, ידעו לחלק היטב בין פרובנס ובין צרפת. ובנוסף, צריך לזכור שעלייה לא"י לפעמים כללה אח"כ ירידה. ריינר מראה שלפחות ר' מאיר קליצון, שר' יהודה אלחריזי פגש אותו בירושלים, נפטר בדמשק (לאחר שהקהילה בירושלים נכבשה בשנת 1219). יתכן שקשיים כאלה ואחרים גרמו גם לחבורה הפרובנסלית לעזוב את ארץ ישראל למקום מבוסס יותר. אבל כל אלו אינן אלא השערות ללא בסיס. מה שכן ברור הוא, שבעוד שלקהילה הצרפתית ולמנהיגיה אנו מוצאים אזכור, לקהילה הפרובנסלית אנחנו לא מוצאים.
עדיאל ברויאר כתב:אגב, יש לציין שפראוור, 'פרקים בתולדות היהודים בממלכת הצלבנים, שלם, ב (תשל"ו), עמ' 107, כותב שאיננו יודעים במדויק מתי ר"י אלחריזי כתב את התיאור שלו, אבל זה היה בין השנים 1216-1218. במאמר מאוחר יותר, 'תיאורי מסע עבריים בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית: ב. מאה י"ג', קתדרה 41 (תשמ"ז), עמ' 74, הוא מצמצם את הטווח לשנים 1216-1217 (השאלה היא מתי ר"י אלחריזי חשב שנחרב הבית, בשנת 68 או 69, משום שהוא כותב שהדברים נכתבים בשנת 1148 לחרבן. ככל הנראה, בתחילה פראוור כלל גם את האפשרות שהוא חשב שהבית נחרב בשנת 70, אך במאמר המאוחר הוא כתב שהיהודים בימי הביניים לא חשבו כך אלא רק כאחת מהאפשרויות דלעיל). איני יודע אם יש מקורות שמאששים את הקביעה של אורבך (ותא-שמע) שהדברים נכתבו בשנת 1216.
באמונתו כתב:בדרשה לראש השנה לרמב"ן: אבל ה"ר יהונתן הכהן שבא לכאן בימי הראשונים, כתב בפירושי ההלכות שחבר...
בפשטות ר"ל שבא לכאן = לעכו, וכדברי שעוועל בכתבי הרמב"ן א' עמ' תמ"ג. דוחק לומר שהכוונה היא לכלל א"י.
באמונתו כתב:בדרשה לראש השנה לרמב"ן: אבל ה"ר יהונתן הכהן שבא לכאן בימי הראשונים, כתב בפירושי ההלכות שחבר...
בפשטות ר"ל שבא לכאן = לעכו, וכדברי שעוועל בכתבי הרמב"ן א' עמ' תמ"ג. דוחק לומר שהכוונה היא לכלל א"י.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 117 אורחים