מקור השם "יום טוב", ומשמעותו

[ירח מלא]

האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום, מפני מה זכה "יום טוב" לשם של איש?
מה עם איש בשם שבת, חול המועד, או סתם יום חול?
ובכלל מיהו הראשון שנקרא בשם זה.
שיהיה לכולכם יום טוב.

[אוצר החכמה]

יש גם פסח ניסן וחנוכה (ושבתי)

[צונאמי]

יש גם פסח ניסן וחנוכה (ושבתי)

שבתי זה הכוכב, לא?

[לומד_בישיבה]

עיין תוס' שבתאי וכו'.

[עדיאל ברויאר]

האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום, מפני מה זכה "יום טוב" לשם של איש?
מה עם איש בשם שבת, חול המועד, או סתם יום חול?
ובכלל מיהו הראשון שנקרא בשם זה.
שיהיה לכולכם יום טוב.

איני יודע מי הראשון שנקרא כך, אבל השם הזה היה קיים כבר בתחילת תקופת בעלי התוספות.

[לומד_בישיבה]

עיין תוס' שבתאי וכו'.

תוס' גיטין יא.א שבתאי - גרסי' דשבתי שם ישראל הוא בכמה מקומות אבל שבתאי הוא רוח רעה כדאמר בפרק כל הבשר (חולין דף קז:).

[עדיאל ברויאר]

אגב, בתוס' רא"ש שם (ווארשא תרפ"ז) כותב ש"שיבתאי" אינו שם ישראל.

[מה שנכון נכון]

מצאנוהו כבר בזמן הגאונים. מאגרת רש"ג.

ובתריה לא הוה בהון ראוי וסמכיה דוד נשיאה למר רב יום טוב כהנה בר מר רב יעקב אע"ג דאורג הוה הואיל ולא הוו תמן רבנן כולי האי ומלך י' שנים.

[לומד_בישיבה]

יותר יש להתפלא מי קבע לקרוא למועדים בשם יום טוב עד שקבועה למטבע לשון בתפלה בברכות לג בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' בשעה שהוא נזכר אלא פעם אחת בשמואל כמדומני.

[תוכן]

בבא בתרא י"ב ב'.

[צונאמי]

יותר יש להתפלא מי קבע לקרוא למועדים בשם יום טוב עד שקבועה למטבע לשון בתפלה בברכות לג בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' בשעה שהוא נזכר אלא פעם אחת בשמואל כמדומני.

שם לא נזכר במשמעות של "חג":
שְׁאַל אֶת-נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ, וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ--כִּי-עַל-יוֹם טוֹב, בָּנוּ; תְּנָה-נָּא, אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ, וּלְבִנְךָ, לְדָוִד.
{שמואל א' כה ח}

[לומד_בישיבה]

בהחלט צודק.
קיבלתי באישי.

נושא: מקר השם "יום טוב", ומשמעותו

בהחלט צודק.
תורה תמימה הערות שמות פרק לד הערה כ
(יח) את חג המצות תשמור - א"ר ששת משום ר' אלעזר בן עזריה, כל המבזה את המועדות כאלו עובד עבודת כוכבים, שנאמר אלהי מסכה לא תעשה לך וסמיך ליה את חג המצות תשמור כ) פי' רשב"ם דקאי על חולו של מועד אם עושה בו מלאכה, וכ"פ המפרש למכות כ"ג א' והרע"ב פ"ג מי"א דאבות, אבל הרמב"ם פ"ו הי"ז מיו"ט פירש כפשוטו דקאי על יו"ט, אבל יש סמך לפי' המפרשים, משום דאמרו בחגיגה י"ח א' על פסוק זה דאת חג המצות תשמור למה הוא בא אם בראשון ובשביעי הרי כבר אמור ביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש, הא לא בא אלא להזהיר על חולו של מועד, וכיון דהדרשה כאן מוסבת על זה הפסוק ממילא מוסב על חוש"מ. ולבד זה נראה בלשון חז"ל דבשם מועד מכוונים על חוה"מ כמש"כ התוי"ט פ"א מ"א דמו"ק בשם הרמב"ם, וימי החג קורים יום טוב, רגל, או חג, וכיון שאמר המבזה את המועדות פרשו דמכוין לחוש"מ: [פסחים קי"ח א']:

[צונאמי]

בהחלט צודק.

- ויש בזה אריכות דברים.אגב, מציין אצלי שהתוס' יו"ט כותב בתחילת מועד קטן בשם הרמב"ם שהחגים נקראים חגים מועדים וכו' - כאשר הוא דן שם מהיכן הרמב"ם לקח את השם חול המועד כידוע - אך איני מוצא את התוס' יו"ט הזה. מוזר מה הפשט בזה.
אולי מישהו יוכל להחזיר אבידתי. הרמב"ם כותב שם כמה שמות יש להם ואינו מזכיר את השם יו"ט כלומר, שהם נקראים ימים טובים.
---
אני כותב בחפזי ותקוותי שהובנתי.

המקור הראשון ל"יום טוב":
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

[לומד_בישיבה]

ברור שפורים אינו יו"ט במובן בין קדושת שבת לקדושת יו"ט כך שקשה לכאו' לומר שזהו המקור. אם כבר זה ראיה לסתור. לא כן?!

[מה שנכון נכון]

עיין ברש"י בשמואל דבר אחר ערב ראש השנה היה וצריכין אנו לסעודת יום טוב. וע"ש פסוק לח ויהי כעשרת הימים, רבותינו דרשו אלו עשי"ת.

[ברוך ברגר]

יש גם פסח ניסן וחנוכה ? (ושבתי)

[צונאמי]

ברור שפורים אינו יו"ט במובן בין קדושת שבת לקדושת יו"ט כך שקשה לכאו' לומר שזהו המקור. אם כבר זה ראיה לסתור. לא כן?!

התכוונתי למקום הראשון בו מופיע יום-טוב ככינוי ל"מועד" כלשהו, ולא לבטא "יום מוצלח", או את האיחול המקביל ל"לילה טוב".

[צונאמי]

יש גם פסח ניסן וחנוכה ? (ושבתי)

מהגנוז עמי:
במרוקו נהגו לקרוא לבן הנולד בחנוכה בשם "ניסים". יש לציין שאחד השמות הפרטיים המקובלים בקרב יהודי המזרח הינו ''חנוכה'', כך בבוכרה, פרס כורדיסטאן ועוד.

[לומד_בישיבה]

ברור שפורים אינו יו"ט במובן בין קדושת שבת לקדושת יו"ט כך שקשה לכאו' לומר שזהו המקור. אם כבר זה ראיה לסתור. לא כן?!

התכוונתי למקום הראשון בו מופיע יום-טוב ככינוי ל"מועד" כלשהו, ולא לבטא "יום מוצלח", או את האיחול המקביל ל"לילה טוב".

בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת
הרב משנ"נ צודק בהחלט.
ולגבי מבזה את המועדות מהו נקרא מועד אבקש לציין לדברי רש"י תהלים פרק עה
כי אקח מועד - כשיש לנו יום טוב אין אנו עסוקים בנבול פה וקלות ראש: ולא כפי שהובא לעיל בשם הרמב"ם.

[הסרפד]

יש גם פסח ניסן וחנוכה ? (ושבתי)

מהגנוז עמי:
במרוקו נהגו לקרוא לבן הנולד בחנוכה בשם "ניסים". יש לציין שאחד השמות הפרטיים המקובלים בקרב יהודי המזרח הינו ''חנוכה'', כך בבוכרה, פרס כורדיסטאן ועוד.

אצל הכוזרים היה שר צבא בשם 'חנוכה', אם אינני טועה.

[צונאמי]

הנראה ע"מ ליישב את האמור לעיל:
במקור, פשטות המושג "יום טוב", הוא יום שמטיבים בו את הלב במאכל ומשתה.
וכן במגילת רות: וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ.
ולכן, שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּנוּ תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד,
עיין במצודות שכתב:
כי על יום טוב. דרכם היה לעשות יום טוב ומשתה ושמחה בעת גזיזת הצאן, וכן נאמר באבשלום (שמואל ב יג כג).
וכן באסתר,
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.
לאחר מכן, במשנה ואילך, הוסב השם "יום טוב" לחג בלבד.
ואינו כולל את יום הכיפורים, שהרי אין בו אכילה ושתיה!

[צונאמי]

אצל הכוזרים היה שר צבא בשם 'חנוכה', אם אינני טועה.

אחד החתומים ב"מכתב קייב" הכוזרי,
יהודה המכונה סורטה° חנוכה בר משה (שו' 27)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%91

[ירח מלא]

אי לי בעיה שהפורום גלש למחוזות אחרים [במיוחד בזכות ידידי הרב צונאמי], אני רק רוצה להוסיף על מקור השם יום-טוב, שהוא הגיע אולי מהשם התלמודי 'טביומי'.

[שברי לוחות]

יום טוב.PDF

(341.67 KiB) הורד 313 פעמים

[צונאמי]

אי לי בעיה שהפורום גלש למחוזות אחרים [במיוחד בזכות ידידי הרב צונאמי], אני רק רוצה להוסיף על מקור השם יום-טוב, שהוא הגיע אולי מהשם התלמודי 'טביומי'.

"מקור השם יום טוב" = יום טוב כשם פרטי, ויום טוב בתור חג ומועד, וא"ש כנעל"ד.
לגופו של ענין, טביומיהוא כינויו של מר בר רב אשי, בגלל הצלחתו.

[לומד_בישיבה]

הרב צונאמי יתכן שיש להוסיף על מה שכתבת לפרש.
שהרי מקראי קודש הכוונה בזה מאכל ומשתה וגם יום טוב הריהו מאכל ומשתה וכפי שכתבת לנכון ומזה יצא השם יום טוב עד אשר קבעו לומר קדושת יום טוב - כלומר, לשון יום טוב לשיטתך הוא כעין תרגום למקראי קודש.
בדרך אפשר.

[צונאמי]

הנראה ע"מ ליישב את האמור לעיל:
במקור, פשטות המושג "יום טוב", הוא יום שמטיבים בו את הלב במאכל ומשתה.
וכן במגילת רות: וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ.
ולכן, שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּנוּ תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד,
עיין במצודות שכתב:
כי על יום טוב. דרכם היה לעשות יום טוב ומשתה ושמחה בעת גזיזת הצאן, וכן נאמר באבשלום (שמואל ב יג כג).
וכן באסתר,
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.
לאחר מכן, במשנה ואילך, הוסב השם "יום טוב" לחג בלבד.
ואינו כולל את יום הכיפורים, שהרי אין בו אכילה ושתיה!

עוד הוכחות להנ"ל.
חנוכה קבעום ימים טובים בהלל והודאה.
"ימים טובים" של מגילת תענית.

[מעט דבש]

גליון חתם סופר על ט"ז אורח חיים תקצז, א

תואר 'יום טוב' לא מצאנו בתנ"ך על חג ומועד, רק חכמינו ז"ל כינו שֵׁם זה לחגים ומועדים מִקְּרָא דנָבָל, דכתיב "על יום טוב באנו" (שמואל א' כה, ח), והיה יום משתה ואכילה. והשאילו חז"ל שֵׁם זה לכל יו"ט

עיי"ש עוד.