מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קטע מפירוש קדמון - עמ"ס כתובות (נט:-ס:)

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
י. אברהם
הודעות: 2931
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

קטע מפירוש קדמון - עמ"ס כתובות (נט:-ס:)

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' נובמבר 02, 2016 1:46 pm

הקטע המתפרסם כאן מפירוש קדמון - עמ"ס כתובות נמצא בספריית קמברידג מס' T-S F3.72. העתקתי רק חלקו, מדף נט: ממשנה דואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה עד דף ס: ת"ר נתנה בנה למינקת, והנני מפרסמו כאן ברשות: the Syndics of Cambridge University Library, לתועלת הלומדים.

דברים אחדים:
א. המפרש פי' גם דברי גמ' שרש"י לא פירש.
ב. המפרש פי' לפעמים בדרך אחרת מפי' רש"י, כאשר יראה הלומד.
ג. שינויי הנוסחאות אינם ט"ס אלא גרסאות שונות, כמבואר למעיין בדקדוקי סופרים השלם.
(לא עסקתי בבירור זהות הפירוש, כיון שאין בידי לברר זאת).

פי' קדמון כתובות נט, ב.pdf
(56.12 KiB) הורד 230 פעמים


[נט:] אימא מטחנת. שמנהגת החמורים סביב הריחים: אין אשה אלא [ל]תכשיטי'. כלו' שחיב (בלא) בע[לה] ליתן לה תכשיט' כדי ליפותה כלומר שאין אשה חשובה אלא בשביל תכשיטי': בית הלל או'. חייבת להניק את בנה הילכך כופה ומניקתו: מפני הסכנה. שלא ימות: שנדרה היא וקיים לה הוא. כגון שהחריש לה ביום שמעו, אבל אם לא קיים לה אפי' בית שמי מודו דכופה ומניקתו שחייבת להניק את בנה: אי בנותנת אצבע בין שיניה קמיפלגי ליפלגו בכתובה בעלמא אם נותן לה כתובה או לא כפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע כדאמרינן לעיל בפרק נערה [נב.]: ועוד תניא. בהדיא דמתני' דלא כבית שמי דתניא בית שמי או' אינה מניק' את בנה שאינה חייבת להניק את בנה אפי' כי לא נדרה:

[ס.] אם הי' מכירה עד כמה. כלומר ולבן כמה יהא הולד דאמרינן האי דמסוי לאפה ודאי מכירה [ונותן] לה שכרה וכופה ומניקתו: רב אמר בן ג' חדשים אבל פחות מיכן אין בו דעת בוולד כלום ואין צריך לכופה אלא שוכר מניקת אחרת .. את בנו: כל חד וחד כי חורפיה. דר' יוחנן סבר דאיכא ולד דהוי חריף בן חמש' ורב סבר איכא ולד דלא הוי חריף עד ג' חדשים: אלא לשמואל [כי ה]אי גונא מי משכחת ליה ולד בעו[לם] דבן שלשי' הוי חריף כלל: אלא הכי אמר שמואל כל זמן שמכירה דלא א' שמואל שום קיצבה בעו' אלא כל [היכא ד]חזינן ודאי שמכירה: הוה מסוי לאפה. שהיה מביט בפניה שמכירה: כבשתינהי לעינה. כדי דלא יחזי לה [וי]כיר[נ]ה: א' לה. רב דימי: נטף (עינה) [עיניך]. ינטפו עיניה מדמעות שקיללה: ולד סומא מנא ידע. דמכיר את אמו: אמר רב אשי בריח דאם ובטעמא דחלב: מיכן ואילך כיונק שקץ. שהרי יכול להאכי' בדבר' אחרי' ולפיכך אסור לינק מחלב של אשה דחלב של אשה אסו' כשקץ וגדול מצווה על הקטן להפרישו מאיסו' .. .. דבר אל בני ישראל להזהיר גדולים על הקטנים [יבמות קיד.]: ר' יהושע אומר. כל זמן שלא פרש מותר אפי' ד' וה' שנים: אמר מר מיכן ואילך כיונק שקץ. אלמ' חלב מהלכי שתים אסור: החמרתה בחלבה. דחלב בהמה טמא' אסו' כדאמרינן בפרק קמא דמסכ' בכורות גמל גמל שני פעמים חד לאסור עצ' וחד לאסור חלבו: אדם שהחמרת' במגעו. שמטמא מחיים: תלמוד לומר. אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה טמא הוא לכם, דחלב של זה טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור ומותר באכי': חלב אינו שוה בכל. שאינו בזכר' כנקי': תלמוד לומר והטמא דתרי מיעוטי כתיבי בקרא, זה טמא, חד למעוטי חלב מהלכי שתים וחד למעוטי [דם] מהלכי שתים. חלב אינו שוה בכל דחלב של בהמ' טהורה טהור: ואמר רב ששת אפי' מצות פרישה אין בו. דאין מצוה לפרש לא מחלב מהלכי שתים ולא מדם מהלכי שתים אלא מותר לכתחי': לא קשיא. האי דקתני כיונק שקץ דאסור כגון דלא פריש שיונק מן הדד, והאי דקתני דמותר כגון דפריש שאם נתנה מחלבה בכלי מותר: וחילופא בדם. דכי פריש אסור: כדתניא דם שעל הככר גוררו. כגון שיצא דם מן השינים על הככר כשהוא נושכו דכיון דפריש אסור: ושל בין השינים. כיון דלא פריש מפיו מוצצו ואינו חושש: גונח. מלבו שאין יכול להנשים, וזו היא רפואתו ששותה בכל יום חלב רותח של עז: תניא ר' מורינס אומר גונח. שאין יכול להרתיח חלב בשבת, מותר שיינק מן העז בשבת שהוא חם: צינור. המקלח מים: שעלו בו קשקש'. כגון עשב' או כל דבר שמעלה שירטון: ממעכן ברגלו. כדי לעשות מקום למים לקלח ובמקום פסידא שלא תמלא חצירו מים שרו ליה רבנן: וכמה. פרש לחזור ולהניק: א' רב יהוד' .. .. שלא ינק ג' ימים, אבל פחות מיכן לא הוי פרישה:

[ס:] ובית הילל או' י"ח חדש. ומיכן ואילך מצי מפריש ליה ומאכילו דברים שתינוק אוכל אבל פחות מיכן לא שמא תתעבר ותגמול את בנה וימות: א' רבן שמ' בן גמ' אני אכריע. זה שאו' כ"ד חדש הכי קאמר ודאי אי איפשר לתינוק שיונק פחות מכ"ד חודש אבל מותרת לינשא בכ"א חודש: לפי שאין החלב. מן המעוב' נעכר אלא לאחר ג' חדש': כותחא. אית ביה ניסובי חלבא: לאו משום דמיחזי כי אפיקרותא ותו לא. שמורה הלכה בפני רבו: אלא משום. הכי לא .. .. מי.. במקום רבי' דלא מיסתייע' מילתא לאורויי בלא שיבוש. אפקירותא. חוצפא שהמורה ..


כתובות  1.jpg
כתובות 1.jpg (1.35 MiB) נצפה 1812 פעמים
נערך לאחרונה על ידי י. אברהם ב ד' נובמבר 09, 2016 1:04 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: קטע מפירוש קדמון - עמ"ס כתובות (נט:-ס:)

הודעהעל ידי הגהמ » ה' נובמבר 03, 2016 4:33 am

עכשיו ניכר כמה קשה היא עבודת פיענוח כת"י עתיקים. יישר כחך!

לא קאימנא בהאי מסכתא אבל דבר אחד קפץ לנגד עיני, ולחיבת הקדש אני מעלהו כאן לדיון, והוא מה שפירש:
גונח. מלבו שאין יכול להנשים, וזו היא רפואתו ששותה בכל יום חלב רותח של עז: תניא ר' מורינס אומר גונח. שאין יכול להרתיח חלב בשבת, מותר שיינק מן העז בשבת שהוא חם

הסגנון מוזר קצת שפירש 'גונח' לפני שהביא לשון הגמ' 'תניא ר' מרינוס אומר גונח', אבל בכל אופן תחילה ביאר המפרש שרפואת הגונח היא חלב עז רותח, וזה ע"פ גמ' ב"ק (פ.)
'תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית, והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה והיה יונק ממנה משחרית לשחרית'.
כן ביארו יתר המפרשים אלא שלא נזקקו לבאר למה היה צריך לינק בעצמו מן העז. נראה שהם הבינו שמשום מה כך הוא דרך רפואתו. (השוה לשון הטור בסי' שכח 'גונח מכאב לב שרפואתו לינק חלב מן הבהמה').

מאידך, סבר המפרש שבאמת אינו צריך לרפואתו לינק מן הבהמה דוקא אלא שצריך שהחלב יהיה רותח, ורק שבשבת שאי אפשר להרתיחו צריך לינק ישירות מהבהמה. לי נראה שזה פירוש חדש ואמנם ק"ק שאין זה במשמע לשון הגמ' בב"ק הנ"ל 'והיה יונק ממנה משחרית לשחרית'. יתכן שיש גם השלכה הלכתית היכא שאפשר לעשות ע"י עכו"ם וכדו', ראה פמ"ג (שכח:מ) שכ'
וגונח רפואתו דווקא לינק בעצמו ומש"ה אף שיש עכו"ם או יש מאכל עי' תוספות יבמות דף קי"ד ע"א ד"ה שבת
והרי לא כתב כן אלא לפי ההנחה שכך צריך לרפואתו, וא"כ לכאורה לדרך המפרש כשיש עכו"ם שיכול להרתיחו בשבילו לא הותר לו לינק. ויש לעיין בזה.

י. אברהם
הודעות: 2931
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קטע מפירוש קדמון - עמ"ס כתובות (נט:-ס:)

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' נובמבר 03, 2016 1:55 pm

בס' מדרש כתובה (ווארשא תקפ"ג) כתב באמת לפרש אליבא דהסו' דגונח ביש בו סכנה מיירי, דעיקר רפואתו בסתם חלב רותח מחום האש שהוא חם יותר מחלב כשיוצא מן הבהמה עצמה, אך עכ"פ יוצא מידי סכנה גם ביונק מן הבהמה עצמה. (ודייק כן גם מל' רש"י בכתובות שכ' ורפואתו חלב עז, ולא כתב לינק חלב מן העז).

ועדיין צ"ע מפשטות ל' הגמ' בב"ק אין לו תקנה עד שינק כו' (אף שהרופאים באותו מקום, הם שאמרו דבעינן דוקא לינק, ויתכן שחכז"ל יחלקו עליהם בפרטי הרפואה).

ובעלי תמר ציין דאי' להאי עובדא גם בירו' סוטה פ"ט ה"י ותוספתא ב"ק, ושם אמרו חלב רותח, ולא נזכר לינק.

י. אברהם
הודעות: 2931
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קטע מפירוש קדמון - עמ"ס כתובות (נט:-ס:)

הודעהעל ידי י. אברהם » א' נובמבר 06, 2016 2:55 pm

קבלתי תיקונים מחכ"א שליט"א
ותיקנתי לפי"ז למעלה, (גם בפדפ).


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 114 אורחים