אוצר החכמה כתב:אני מצטער אבל לא מצליח להבין
ברש"י ג א כתוב בפירוש לעיל אמר משעה שב"א נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות והוא מאוחר משל כהן
וכוונתו משל כהן שאוכל בתרומתו כמו לשון הגמרא קודם ואח"ז כתב והכא אמר משעת טבילה וכולי.
.
לעומת זאת תוספות כותב שלא מצינו למימר שבני אדם נכנסין וכהן (היינו כהן הטובל) חד שיעורא הוא (בתוספות חייבים לומר שכהן כוונתו לטובל כי הרי רצה לתרץ שלא תיקשי ר"מ אר"מ) וע"ז כתב דא"כ (שנפרש זמן אכילה כזמן המוקדם של טבילה) ר' מאיר היינו ר' אחאי כי מדובר בזמן המוקדם יותר וכמ"ש שזמן הכניסה להסב קרוב לזמן הטבילה שהוא מוקדם) כי עכשיו נפרש שכניסה להסב ולאכול היינו הך היא. אבל אליבא דאמת אינו כן כי בנ"א אינם נכנסים כ"כ מוקדם כמו שממשיך התוספות ומבאר והשתא חזרנו לדברי רש"י שהוא שיעור מאוחר משל כהן.
אני חושב שאתה מפרש שרש"י שאני מדבר עליו הוא רק לדעה הראשונה ברש"י ותוספות לדעה השנייה, אבל לי לא נראה כן דאם רש"י סבר שידעינן שזה מאוחר אין זה תלוי בשתי הלישנות ברש"י ועיין תוספות ד"ה ואי ס"ד ובמהרש"א שם.
באמת בדברי המהרש"א יותר נוח לפרש כדבריך אבל איני יודע איך תפרנס דברי רש"י המפורשים.
נתחיל בזה, שזה באמת רעיון לנתק את ר' אחאי ללישנא ב' דרש"י מר' מאיר לתנא א', ואפשר ליישב כך כמה דברים, אבל לא נראה שיתכן לומר כך, כי כאשר שני תנאים אומרים אותו דבר, מה"ת לומר שהתכונו לשני דברים אחרים, אם תאמר שר' אחאי נוקט "רוב" שלא כר"מ, הרי לא יתכן שר' מאיר כשאומר כשבני אדם נכנסים לאכול כונתו למיעוט האנשים. (אמנם ר"מ חייש למיעוטא, אבל ברור שחייש יותר לרובא ולא יתכן שנתן סימן לפי המיעוט). ובפרט שלגירסתנו ברש"י (ב: ד"ה קס"ד) גם ר"מ מדבר ברוב, ויש שכתבו שם שכך גירסתו בגמ' בדברי ר"מ.
עכ"פ התוס' (ג. ד"ה קשיא) ודאי לא סברו כך, שכתבו שאילו תנא בתרא אליבא דר"מ ששיעורו כהן הטובל, סובר כתנא א' אליבא דר"מ משעה שבנ"א נכנסין בע"ש היינו דר' אחאי לפי' ב' דרש"י.
גם הרשב"א ותוס' רא"ש חולקים על לישנא ב' דרש"י דר' אחאי היינו בע"ש, כי סוברים שלמסקנה שעני וכהן לאו חדא שיעורא הדרינן לקס"ד דעני ובנ"א בע"ש חדא שיעורא, וא"כ ר' חנינא היינו ר' אחאי, ומשמע להדיא שהבינו דללישנא ב' דרש"י ר' אחאי כתנא א' אליבא דר"מ. אמנם אילו היינו אומרים כדבריך יש ליישב בזה דברי רש"י, (אך לא התוס' שהביאו דבריו, כי הם ודאי לא סוברים כך כפי שהתבאר), אבל לא נראה לי מהטעם שביארתי.
גם בשפ"א הבין שר' אחאי ללישנא ב' דרש"י הוא כר"מ לתנא א'. שבאר דברי רש"י (ג. ד"ה קשיא) שפשיטא ליה שבנ"א בע"ש מאוחר לשל כהן כי כדברי הרשב"א הנ"ל למסקנה שעני וכהן לאו חדא שיעורא הדרינן לקס"ד דעני ובנ"א בע"ש חדא שיעורא. וא"כ הרי מסקינן שעני מאוחר לכהן הנכנס לאכול. (ולפי זה שנאמר שגם רש"י סובר כן שלמסקנה שעני וכהן לאו חדא שיעורא הדרינן לקס"ד, יותר קשה כיצד פירש"י בל"ב דר' אחאי איירי בע"ש. אכן השפ"א לא בא ליישב שם דברי רש"י, אלא כתב שהרשב"א אכן מה"ט דחה דברי התוס' והיינו מה שהביאו בשם רש"י ל"ב הנ"ל.)
אבל הביא שם בשפ"א שהתוס' (ב. ד"ה מאימתי) חולקים וסוברים שבנ"א בע"ש מוקדם לצאת הכוכבים היינו כהן האוכל, שכתבו להדיא שאנו סומכים על השיטות המקדימות לצה"כ ומנו בשיטות אלו בני אדם נכנסים להסב, ואילו השפ"א היה סבור כדבריך שאפשר לנתק את ר' אחאי ללישנא ב' דרש"י מר' מאיר, לא היה עושה מחלוקת בכדי בין רש"י לתוס', והיה אומר שכונת התוס' לר' אחאי כלישנא ב' דרש"י, ובפרט שנקטו יותר דומה ללשונו שהעתיקו "נכנסים להסב", אלא ודאי שאף הוא הבין שאין לומר כך, ובעצם להתוס' ודאי אין לומר כך כדהוכח לעיל מדברי התו' (ג. ד"ה קשיא).
עכ"פ עולה מכאן שלתוס' בנ"א נכנסים לאכול בע"ש מבעוד יום, קודם לכהן האוכל, ולדבריהם ע"כ לא הדרינן למסקנא לומר שעני ובנ"א בע"ש חדא שיעורא. (ולכן לא קשה על דבריהם קו' הרשב"א ותו' הרא"ש דר' אחאי היינו ר' חנינא, משא"כ לרש"י שלדברי השפ"א מודה לרשב"א שלמסקנא הדרינן לס"ד דעני ובנ"א).
וא"כ הרש"ס יכול לסבור בשופי כדברי התוס' ודבריו אינם סותרים את הבבלי.בענין דברי המהרש"א, אין לומר שסובר דר' אחאי בל"ב דרש"י לאו היינו דר"מ לתנא א', מלבד הנימוק שכתבתי לעיל, הרי הוא הסתמך על דברי התוס' (ג. ד"ה קשיא) שכאמור לעיל ודאי לא סוברים כך. וראה כיצד מפרש דבריו בגנזי יוסף המובא במהד' עו"ה, וזה נראה הפירוש הנכון בדבריו (אלא שיכל להוכיח ממ"ש התוס' בהדיא שבנ"א בע"ש מוקדם כדברי התוס' הנ"ל דף ב.). אלא שמ"מ תמוה כיצד מביא ראיה לדברי רש"י מדברי התוס' כאשר רש"י חולק ע"ז בהדיא (להלן ג. ד"ה קשיא) וסובר שכהן מוקדם לבנ"א בע"ש. ואין לי אלא לדחוק ולומר שהמהרש"א הבין שרש"י איירי שם בכהן הטובל, שלא כהבנה הפשוטה שכתבת אתה וכמוה הבין השפ"א. ואולי לא רצה לומר כהשפ"א, דא"כ קשה קו' הרשב"א והרא"ש כנ"ל, ואם תימא דמ"מ אף שרש"י לא סבר שלמסקנא הדרינן לס"ד דעני ובנ"א, מ"מ סבר דכהן האוכל מוקדם מבנ"א מע"ש, א"כ מנליה לרש"י לומר כן שבנ"א בע"ש מאוחר לשל כהן, בפרט למה שכתב רש"י לעיל (ב: ד"ה בערבי שבתות) שהכל ממהרין אז, לכן פירש למרות הדוחק בלשון רש"י, שאיירי בכהן הטובל, שהוא ודאי מוקדם יותר לבנ"א בע"ש כדכתבו התוס' (שם ד"ה קשיא).
ואם כנים אנחנו בהבנת דעת המהרש"א אם כן לפי דעתו הרש"ס סובר כהבבלי גם לרש"י.ומ"מ יש לעיין בדברי המהרש"א, שגורס ברש"י (ב: ד"ה והי מינייהו מאוחר) "לכולם" (ולכן מוחק בדיבור הקודם), וכיצד יתכן לומר שעני מאוחר לכולם לפי לישנא א' של רש"י, שר' אחאי בחול, והרי לדברי רש"י (לעיל ד"ה משהעני) עני מקדים לשאר בנ"א.
כמו כן להרשב"א ולתו' הרא"ש שכתבו להדיא שלמסקנה הדרינן לומר שעני ובנ"א בע"ש חד שיעורא, ודאי הבבלי אינו כרש"ס.