זקן ששכח כתב:רש"י (תהילים לז טז):
"מהמון רשעים רבים - אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמה בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם".
לכאורה לא משמע כן מפשטות לשון הכתוב בבראשית, אלא שהיה זה כתגובה על מרידתם ואי תשלום המס.
לייטנר כתב:זקן ששכח כתב:רש"י (תהילים לז טז):
"מהמון רשעים רבים - אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמה בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם".
לכאורה לא משמע כן מפשטות לשון הכתוב בבראשית, אלא שהיה זה כתגובה על מרידתם ואי תשלום המס.
שאלתו של רש"י ברורה. הרי המלכים מרדו בכדרלעומר, איזו סיבה יש לאמרפל ושאר המלכים להצטרף למסע הנקמה המורחב של כדרלעומר?!
ארי שבחבורה כתב:לייטנר כתב:זקן ששכח כתב:רש"י (תהילים לז טז):
"מהמון רשעים רבים - אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמה בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם".
לכאורה לא משמע כן מפשטות לשון הכתוב בבראשית, אלא שהיה זה כתגובה על מרידתם ואי תשלום המס.
שאלתו של רש"י ברורה. הרי המלכים מרדו בכדרלעומר, איזו סיבה יש לאמרפל ושאר המלכים להצטרף למסע הנקמה המורחב של כדרלעומר?!
סיבה פשוטה מאוד - כדרלעומר ביקש את עזרתם בהכנעת המלכים המורדים. והשוה עוד לדברי הרד"ק (שם פסוק ד') שכתב כי "כדרלעומר היה ראש לשלשה המלכים".
ארי שבחבורה כתב:הוכחה נוספת לדברי המדרש מביא הנצי"ב מלשון הפסוקים (שם י"א-י"ב) - "ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו. ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו והוא יושב בסדום", וז"ל:
"ויקחו את כל רכוש וגו' ואת כל אכלם": מבואר שלא בזזו עיירות סדום ועמורה [כי לא כתוב שחזרו לסדום וכו'] אלא מה שמצאו במקום המערכה לקחו, ומנהג מלחמות האומות לפנים היה ליקח עמם אוצרות מלכים לבד מאוכל לצרכי המלחמה, כל זה לקחו ולא יותר.
"והוא יושב בסדום": כל זה מיותר. ללמדנו שלא תאמר דלוט היה אז במערכי המלחמה ושבוהו, לא כן, אלא יושב אז בסדום, ומכל מקום לקחו אותו אע"ג שלא הלכו לסדום לבוז כמו שכתבתי, מכל מקום בשביל זה ביחוד הלכו לסדום ולקחו אותו, ומזה מבואר דכוונתם היתה להרגיז את אברם.
בראשית יד-ב עשו מלחמה וכו', רש"י בתהילים פל"ז פט"ז כ' "טוב מעט לצדיק - טובים מעט אנשים שהולכים לעזרת הצדיקים: מהמון רשעים רבים - אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמ' בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם מעט אנשים שהיו עם אברה' הצליחו והרגו כל אותן האוכלסין". והמקור הוא מהמדרש כאן, ז"ל "חרב פתחו רשעים וגו', זה אמרפל וחביריו, להפיל עני ואביון זה לוט, לטבוח ישרי דרך זה אברהם, חרבם תבא בלבם, ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם". ועי' אלשיך בתהילים שם.
וב'מורה' חלק ג פרק נ כ' בביאור מה שאריכה תורה בענין זה "וכן ספור מלחמת תשעת המלכים, להודיע המופת בנצוח אברהם באנשים מתי מספר ואין מלך עליהם, ארבעה מלכים גדולים, ועוד הודיענו איך חם לבבו על קרובו בעבור שגדל על אמונתו, ומסר נפשו לסכנת המלחמה כדי להצילו".
והרחיב בזה עוד במלמד התלמידים וכ' "ואחר כן ספר מלחמת המלכים בעבור דבר לוט אשר נשבה מתוך המלחמה ההיא ושם התיחסו לו חמש מדות טובות האחת מדת הרחמים כי נכמרו רחמיו כאשר שמע כי נשבה אחיו. השנית מדת הגבורה כי התגבר בילדי ביתו על ארבעה מלכים. השלישית מדת ההסתפקות באמרו אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' כי אף על פי שאמר בעת הצרך למען ייטב לי בעבורך אחר שהיה לו די ספקו הסתפק באשר השיג ואמרו ולא תאמר אני העשרתי את אברם היה לטוב טבעו מפני שהממון ההוא הוא ממון שבויים ואף על פי שזכה בו מן הדין שהרי ענר אשכול וממרא לקחו חלקם ועם כל זה הראה טוב מדת החמלה על קשה יום. הרביעית מדת שמירת הברית לכל בעלי ברית בין בני ברית בין שאינם בני ברית לפי שראוי לאדם לקנות לו חברים להיותם לו עזר לעת צר והוא שהזכיר בעלי ברית אברם. החמישית מדת ההודאה לשם וההכרה שהכל מאתו והוא שנתן מעשר לכהן אל עליון וזה מסעיפי מדת הנדיבות והוא המדה שהעידה הקבלה שהיתה לו בהיות ביתו פתוח לעוברים ושבים".
עושה חדשות כתב:וב'מורה' חלק ג פרק נ כ' בביאור מה שהאריכה תורה בענין זה
"וכן ספור מלחמת תשעת המלכים, להודיע המופת בנצוח אברהם באנשים מתי מספר ואין מלך עליהם, ארבעה מלכים גדולים,
ועוד הודיענו איך חם לבבו על קרובו בעבור שגדל על אמונתו, ומסר נפשו לסכנת המלחמה כדי להצילו".
ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב, כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים.
ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו כמו שעשה אברהם אבינו.
ספר עטרת שלמה לרבי לוי ב"ר שלמה (בעמח"ס בית לוי על הש"ס, ז'אלקאווא תצט , פרשת לך ד"ה עוד הקשה). "עוד הקשה לי הקצין מהר"ר הירץ פייזנג מווינא. בכל מקום שמזכירין את לו, כתוב 'בן אחיו', ובפסוק 'וישמע אברם' כתיב 'וישמע אברהם כי נשבה אחיו'. ונ"ל דאיתא ברש"י על הפסוק 'כי אנשים אחים אנחנו', וז"ל 'קרובים, ומדרש אגדה שהיה קלסתר פניו של לוט דומה לאברהם ... ה"פ דאיתא במדרש על הפסוק 'וירק את חניכיו' וז"ל ... אמר אברהם נצא ונפול על קדושת השם. וצ"ל מה קידוש השם היה בכאן. אלא כדאיתא במדרש שעיקר המלחמה היתה בשביל לוט. שהיה קלסתר פניו דומה לאברהם, ונתנו את לוט בסירה, וכל מקום שהלכו היו אומרים זה אברהם, שלא היה יכולת ח"ו ביד הקב"ה להצילו ... לכך מסר אברהם נפשו להציל לו, שלא יהיה חילול השם...".
דבר תורה מעין זה גם מופיע בספר 'זרע שמשון' (לרבי שמשון חיים נחמני, מנטובה תקלח, פרשת לך דף יד. ד"ה מדרש ילקוט) "... דאיתא במדרש, שהטעם שאברהם הביא עצמו בסכנה גדולה כל כך ... זה היה לפי שהיה דיוקן של לוט דומה לדיוקן של אברהם. וזה שאמר הכתוב וישמע אברם כי נשבה אחיו, דהיינו אחיו בדיוקן שלו ... כל הרואה את לוט שבוי אומר אברהם שבוי, ויאמרו שח"ו אלוהו אינו יכול לעמוד לו ... והיה חילול השם בדבר. ומשום הכי סמך עצמו על הנס...".
ויש לרעיון זה מקורות קדומים יותר. וכפי שמובא בספר כסף מזוקק (לרבי יאשיהו פינטו [בעל פירוש הרי"ף על העין יעקב], וינציאיה שפח, פ' לך באמצע דרוש ב') "... רדף אחרי המלכים ולא חשש שיהרגוהו. וביאור הענין הוא כי קודם שבא הפליט ויגד לאברם וכו' .. ולא חשש אל שמועה והגדה זו לרדוף בשביל לוט, כי היה מכיר ברשעו. אבל עכשיו ששמע שמועה אחרת שהיו אומרים 'נשבה אחיו של אברהם', לפי שקלסתר פניו של לוט היו דומין לו, ובזה היה חילול ה' שבאו להלחם עם אברהם אוהבו של הקב"ה אשר הצילו מאור כשדים...".
ונוסיף ונציין, שעצם הרעיון, שמטרת המלכים בלכידת לוט היה בעבור שקלסתר פניו היה דומה לאברהם, כבר מובא בספר צרור המור (לרבי אברהם סבע, ממגורשי ספרד, וינציה שכז, פ' לך). וז"ל "'ויקחו את כל רכוש סדום ויקחו את לוט ואת רכושו. בכאן נראה כי כל כוונתם היתה בעבור אברהם זל"ט, ... אבל מזה נראה כי סיבת המלחמה לא היתה בשביל אברם ... שחשבו שהיה אברהם שהיו דומין זה לזה...".
זאת ועוד. בספר הקדמון 'נזר הקודש' על בראשית רבה (לרבי יחיאל מיכל ב"ר עוזיאל, יעסניץ תסט, ח"ב, פרשה מב אות ב), דן אף הוא באריכות במעין זה. ואף הוא מפרש את מטרתו של נמרוד ללכוד את לוט, שהיה קלסתר פניו דומה לאברהם אבינו. ועיי"ש שמאריך לבאר את הענין לפי דרכו בקודש, בענין הקלסתר פנים המורה על השורש נשמה וכו'. וחשבו שבכך יהיה להם איזה שליטה על אברהם אבינו. ובזה מבאר מדוע יצא אברהם אבינו במסירות נפש, להציל את לוט למרות שהיה רשע, מאחר שהכוונה היתה אליו, עיי"ש באריכות.
ומוסיף שם, ששורש הדברים הם מבוארים בזוהר הקדוש (לך לך פו:) "ותא חזי בשעתא דאתחברו כל אינון מלכין לאגחא קרבא עליה דאברהם, אתייעטו לאעברא ליה מן עלמא, וכיון דשלטו בלוט בר אחוה דאברהם מיד אזלו, דכתיב 'ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו', מאי טעמא בגין דדיוקניה דלוט הוה דמי לאברהם, ובגין כך 'וילכו' דכל ההוא קרבא בגיניה הוה. מאי טעמא בגין דהוה אברהם אפיק בני עלמא מפולחנא נוכראה ואעיל לון בפולחנא דקודשא בריך הוא...".
[תרגום: בא וראה, בשעה שהתחברו כל אלו המלכים, לערוך מלחמה על אברהם, התייעצו להעבירו מן העולם. וכיון ששלטו בלוט בן אחיו של אברהם, מיד הלכו, כפי שכתוב 'ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו'. מהו הטעם, בגלל שדיוקנו של לוט היה דומה לאברהם. ובגלל זה 'וילכו', שכל המלחמה היה בגללו. מהו הטעם, בגלל שהיה אברהם מוציא את בני העולם מעבודה זרה, ומכניסם לעבודת הקב"ה].
ובאמת ניתן להוסיף ששורשי הדברים כבר מרומזים במדרשי חז"ל . הרעיון שהמלכים לכדו את לוט, בגלל שקלסתר פניו היה דומה לאברהם, וחשבו שלכדו את אברהם, מקורו בדברי הפסיקתא רבתי (מהדור' איש שלום, הוספות פר' ב) "בשעה שבאו המלכים ושבו את לוט אחי אברהם, שהיו סבורים שהוא אברהם, והלך אברהם והצילו מהם...". והסיבה שאברהם אבינו רדף אחרי המלכים להצילו מסיבה זו ממש, מובא בפסיקתא זוטרתא-ילקוט לקח טוב (לך לך יד, יד) "וישמע אברם כי נשבה אחיו. שהיה דומה לו".
זקן ששכח כתב:רש"י (תהילים לז טז):
"מהמון רשעים רבים - אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמה בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם".
לכאורה לא משמע כן מפשטות לשון הכתוב בבראשית, אלא שהיה זה כתגובה על מרידתם ואי תשלום המס.
[/quote]עתניאל בן קנז כתב:...ומוסיף שם, ששורש הדברים הם מבוארים בזוהר הקדוש (לך לך פו:) "ותא חזי בשעתא דאתחברו כל אינון מלכין לאגחא קרבא עליה דאברהם, אתייעטו לאעברא ליה מן עלמא, וכיון דשלטו בלוט בר אחוה דאברהם מיד אזלו, דכתיב 'ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו', מאי טעמא בגין דדיוקניה דלוט הוה דמי לאברהם, ובגין כך 'וילכו' דכל ההוא קרבא בגיניה הוה. מאי טעמא בגין דהוה אברהם אפיק בני עלמא מפולחנא נוכראה ואעיל לון בפולחנא דקודשא בריך הוא...".
[תרגום: בא וראה, בשעה שהתחברו כל אלו המלכים, לערוך מלחמה על אברהם, התייעצו להעבירו מן העולם. וכיון ששלטו בלוט בן אחיו של אברהם, מיד הלכו, כפי שכתוב 'ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו'. מהו הטעם, בגלל שדיוקנו של לוט היה דומה לאברהם. ובגלל זה 'וילכו', שכל המלחמה היה בגללו. מהו הטעם, בגלל שהיה אברהם מוציא את בני העולם מעבודה זרה, ומכניסם לעבודת הקב"ה]
בן מיכאל כתב:מעניין לעניין באותו ענין, למה המלכים נלחמו גם בזוזים ואמים והחורי וכו', נראה לומר כי היות שמוכח מהכתובים בפרשת דברים (ראה רמב"ן שם) כי כל העמים האלו היו מזרע כנען, היו כל אלו משעובדים לכדרלעומר השמי כגזירת נח, עד שמרדו בו והמלחמה היתה נגד כולם.
ברמן כתב:בן מיכאל כתב:מעניין לעניין באותו ענין, למה המלכים נלחמו גם בזוזים ואמים והחורי וכו', נראה לומר כי היות שמוכח מהכתובים בפרשת דברים (ראה רמב"ן שם) כי כל העמים האלו היו מזרע כנען, היו כל אלו משעובדים לכדרלעומר השמי כגזירת נח, עד שמרדו בו והמלחמה היתה נגד כולם.
אם כדבריך שזו לא היתה מלחמה מיוחדת כנגד אברהם וכנגד האמונה, איך תפרש את דברי הזוהר: "בשעתא דאתחברו כל אינון מלכין לאגחא קרבא עליה דאברהם, אתייעטו לאעברא ליה מן עלמא...דכל ההוא קרבא בגיניה הוה. מאי טעמא בגין דהוה אברהם אפיק בני עלמא מפולחנא נוכראה ואעיל לון בפולחנא דקודשא בריך הוא".
ארי שבחבורה כתב:הוכחה נוספת לדברי המדרש מביא הנצי"ב מלשון הפסוקים (שם י"א-י"ב) - "ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו. ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו והוא יושב בסדום", וז"ל:
"ויקחו את כל רכוש וגו' ואת כל אכלם": מבואר שלא בזזו עיירות סדום ועמורה [כי לא כתוב שחזרו לסדום וכו'] אלא מה שמצאו במקום המערכה לקחו, ומנהג מלחמות האומות לפנים היה ליקח עמם אוצרות מלכים לבד מאוכל לצרכי המלחמה, כל זה לקחו ולא יותר.
"והוא יושב בסדום": כל זה מיותר. ללמדנו שלא תאמר דלוט היה אז במערכי המלחמה ושבוהו, לא כן, אלא יושב אז בסדום, ומכל מקום לקחו אותו אע"ג שלא הלכו לסדום לבוז כמו שכתבתי, מכל מקום בשביל זה ביחוד הלכו לסדום ולקחו אותו, ומזה מבואר דכוונתם היתה להרגיז את אברם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים