תוספות ד"ה ויחלוקו. תימה דמאי שנא מההיא דארבא דאמר כל דאלים גבר פרק חזקת הבתים (ב"ב דף לד: ושם) וכו'
וכן שנים אדוקים בשטר דמדמי לקמן (דף ז.) למתני' משום דשניהם אדוקים בו דהחלוקה יכולה להיות אמת דאפשר שפרע לו החצי ובמנה (שלישי הדין יהא מונח משום) אין דרך שיקנה לו החצי אחרי שהוא ביד חבירו כו'
יש לעיין מהו כוונת התוספת שבמנה שלישי אין דרך שיקנה כו' דהנה אם כוונתם שאין זה דרך בני אדם לעשות כן אז צ"ע דלכאורה מה איכפת"ל אם כן הוא הדרך או לא , סוכ"ס כיון שאפשר שהקנה לחבירו אז החלוקה יכולה להיות אמת ומדוע זה חלוק מפרעון שטר דכתבו התוס' דהחלוקה יכולה להיות אמת "דאפשר" שפרע כו' והכא נמי במנה אע"ג שאין דרך לעשות כן סו"ס אפשר שהקנה לחבירו.
ועוד קשה דמה הסברא לומר שאין דרך להקנות "כשהוא ביד חבירו " דמה החילוק אם הכסף ביד חבירו אם לאו, וצ"ע
ואולי כוונת התוספות "אין דרך להקנות" היינו שאין דרך ואפשרות להקנות כסף כל זמן שהיא בידו של חבירו והיינו אין דרך , אין אפשרות , ולא כמו שנראה בהשקפה ראשונה שאין דרך היינו אין זה שכיח ...ודוק'
מה דעת חכמי הפורום בזה ?האם יש מראה מקומות בזה?