זיסע יונגאלע כתב:סגן אלוף כתב:האם נכונה השמועה על הגרש"ז ?זרק מהבית אדם שהחמיר על עצמו לא להרוג כינה בשבת מפני שטען שחז"ל טעו
כנראה שהדגש הוא על כך שאמר שההלכה משתנית בגלל טעות.
מענין לענין באותו ענין.
שלב א:
שמעתי בנערותי שהגרש"ז הוזמן לחתונה לסידור קידושין, וראה שאחד מהעדים זה הרב קאפח, ואמר: "אם הרב קאפח כאן - שהוא יסדר קידושין ואני אהיה העד".
שלב ב:
המספר הסביר [וכלפי שמיא גליא מה האמת, וע"כ אם חלילה במשפט הבא יש עבירה וכד' אני מוסר מודעה שהכל בטל ומבוטל כעפרא דארעא, והריני עפר תחת כפות רגליו דהרב קאפח זי"ע]: שהגרש"ז אחז שקאפח הוא אפיקורוס/מין בגלל שאינו "מאמין בכל התורה המצויה עתה בידינו" - אינו מאמין בזוהר, [או עכ"פ חשש שמא אינו מאמין בזוה"ק] וע"כ סבר שהוא פסול לעדות, ולא יחולו הקידושין. והיות שלא רצה לעורר פרובוקציות, בציבור הרדוד, שלא יודע להבחין בין תכלת לקלא-אילן, על כן התחכם בדרך כבוד "לכבד" את קאפח בסידור-הקידושין [שאינו מעכב], ולקח לעצמו את ה"עדות" [שמעכב].
שלב ג:
ציינתי לעצמי לברר סיפור זה.
בהלוויתו של הג"ר שמואל יעקב איידלס זצ"ל מירושלים, [לפני מספר שנים טובות] הגיע לשמגר להספידו הגר"ש אוירבך שליט"א. עד הטהרה הוא ישב בחוץ והמתין שאילתיו על הסיפור שמספרים על אביו.
שלב ד:
הגר"ש אמר לי בתחילה שלא שמע.
שלב ה:
כשהגר"ש שמע את ההסבר של שלב ב', הוא הגיב לי: "ככה זה בטח לא היה".
אוצר החכמה כתב:בס"ד
אוצר החכמה כתב:לא עמדתי על תורף ביאורך. כוונתך לומר שהביצים יונקות לחות מהאדם שבשערותיו הם נמצאות? ואם נקח ביצה כזו ונשים אותה בקופסה (בחום מתאים) לא תצא ממנה כינה?
לא.
אז אולי יסביר כבודו מה כן.
סגן אלוף כתב:לפי שהוצאת לעז על יהודים יראי שמים באמת נתחייבתי להביא מספר מקורות ידועים [ואתמקד מפני קוצר הזמן בקצתם]מבקש לדעת כתב:
א.רמב"ם כתב:ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו [חז"ל] מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים, אבל [=אלא] מאשר הם [חז"ל] חכמי הדורות ההם בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם
ב.ר' אברהם בן הרמב"ם כתב:ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלמות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורותה לבני אדם, כעניין שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" וגו'.
ג.הרש"ר הירש כתב:ועוד כתב מכתנ"י, איך לנהוג עם התלמידים כשימצאו בדברי חז"ל דברים שאינם מסכימים עם חכמות החיצוניות הנהוגות בזמנינו, וכמדומה לי שמכתנ"י [התכוון] עם חכמות הטבעיות בפרט, אשר עלו בזמנינו עשר מעלות בסולם הידיעה בערכם לדורות הקדומים. ואם זה כונת מכתנ"י יש לפנינו דרך סלולה להציל רגלי התלמידים מאבני נגף, והיא לענ"ד דרך האמת. חדא, שלא למנוע התלמידים מהכנס בחדרי המדעים האלה, אדרבא, ללמדם דרכי לימודים האלה בדרך מספיק ומחכים, משום שרק ההמון שאינם יודעים ומבינים דרכי החכמות האלה מאמינים לכל הדברים אשר בהם מתפארים בני דורנו, כאילו נעשה דור דעה דור הזה, וכל טבע הדברים בשמים ובארץ נגלה לחכמי הזמן ומרום גבהות שיאם משפילים לראות על כל דורות עולם שהיו לפניהם. אכן היודע ומבין דרך הלמודים האלה הוא יודע ומבין שודאי התפארת הגדולה לחכמי הזמן בדברים הרבה המנוסים בנסיון והאמיתים במדה ומשקל ומנין, אשר נגלו לחוקרי הזמן והיו מכוסים לדורות שלפנינו. אכן כל השערות והבנינים אשר יבנו על יסוד ההקדמות האלה רובם אינם כי אם השערות מסופקות מאוד וכל יום ויום מוליד השערה אחרת, ומה שהיום ישבחו ויפארו כאלו היא האמת אשר אין לסור ממנה, כעת למחר הוא מסופק וניכר ביטולו, וכולן שונות זו מזו ואין להם יסוד נכון להשען עליהם. וכן יש דברים בספרי אומות קדמונים, אשר זה חמשים או מאה שנים כדברי שחוק ושקר נדמו לחכמי הדור, והיום הגיעו להבין כי קצת אמת נמצא בהם, ויש דברי חכמה שהיו ידועים לדורות הישנים ונאבדו מידיעת אחרונים. אם כן, אם נמצאו דברים בספרי הקדמונים המתנגד[ים] להשערות חכמי זמנינו, אין לגזור במהרה שהם שקר ועם אלה האמת היא וודאי.
אכן מה שנראה לענ"ד ההנהגה הראשית שצריך כל לומד דברי חז"ל לשית נגד עיניו הוא זה: חכמי דת האלקי' ומקבלי ומוסרי ומורי תורותיו חוקיו מצותיו ומשפטיו היו חז"ל, ולא חכמי הטבע, וההנדסה והתכונה והרפואה ביחוד, רק לפי הצריך להם לידיעת ושמירת ועשית התורה, ולא מצינו שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני. וכמו היום הזה, כל מי שאין אחת מידיעות האלה אומנותו ביחוד, למשל בעל דת ודין לענין כולם, והמהנדס לענין טבע הדומם והצומח והחי והמבדבר, וכן התוכן, ומה גם אפי' חכם טבע הדומם לענין הצומח וכו', חכם טבע הצומח לענין השאר, כל אחד ואחד אין לבקש ממנו להיות חוקר האמת ויודע בדרישת נפשו אלא בשדה אומנותו ביחוד, וכל שאר המדעים די לו ותפארת למו אם ידע את אשר מורים חכמי המדעים בענינים האלה ונתקבל לאמת בזמנו ובדורו. ולא זה בלבד אלא אפי' במה שהוא אומנות חכם וחכם, אי אפשר לו וגם לא יבוקש ממנו שידע הכול ע"י חקירתו ונסיונו בעצמו, אלא רוב ידיעותיו נשענין על חקירת אחרים, ואם הם שגגו אין לתלות אשם בו, ודי לו ושבח ותפארת אם יש באמתחת חכמתו ל אשר מוסכם לאמת בזמנו ובמקומו ודורו, ואין חסרון כלל לגודל חכמתו אם בדור אחר ימצאו במקצת דבריו אשר האמין וקבל על הגדת וחקירת אחרים היו נשענים על קנה רצוץ. כן חז"ל בדברים וענינים האלה. גדוליהם ידעו כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת, ועמדו בזה בשוה על במתי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באו"ה אשר חכמתם והגדתם נתקבלו למפורסמות בדורותם.
הגע בעצמך, אם למשל חכם כחכם הומבאלד היה בזמנם, אף הלך למרחקי הארץ לדרוש ולחקור על טבע הבריות, והיה מספר בתשובתו שנמצאו במדינה רחוקה מעבר לים דמות אדם הצומח מן הארץ, או נמצאו עכברים אשר נתהוו מעפר ועדין נראים עכברים חצים חי וחצים עודם עפר וכיוצא, ונתקבלו דברים אלה בקרב העולם לאמת, הנבקש מחז"ל שלא ידברו בחכמת התורה על דברים אלה, מה משפט בריות כאלה לענין או"ה וטומאה וטהרה, אם לא שמו לדרך פעמיהם ללכת למרחקים ולדרוש אם אמת שנמצא בריות כזה כפי המפורסם בעולם? ואם כפי ראות עינינו היום דברים האלה בדויים נחשבים, וכי הקולר תלוי בחז"ל אשר בזמניהם היה זה במוסכמות אצל חכמי הטבע? וכן היה באמת, דברים אלה נמצאו בספרי פליניוס, אשר חי בזמן החורבן ברומי ואסף וקבץ לתוך ספרי טבע הדברים אשר חבר כל אשר היה מפורסם ומקובל בזמנו בחכמת הטבע. וכל מי שקורא בב"ק באגדה: שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים, ימלא שחוק פיהו, ובפליניוס נמצאו דברים אלה מלה במלה, וז"ל: אומרים ששדרה של אדם לאחר שנים קצובים נתהפך לנחש, אלא שחז"ל נשתמשו בו לתלות בו דבר מוסר. וכן לענ"ד ברור, כל דבר המתמיה כזה שנמצא בדברי חז"ל כשנחקור ונדרוש נצמא שהיה כבר מפורסם ומקובל לאמת בקרב חכמים בזמנים הללו. ומצינו שחז"ל בעצמם ובכבודם שמו חכמת או"ה בדברים הטבעיים שוה בשוה עם חכמתם, ובשאלתם עם מי האמת בענין מה שנחלקו חכמי או"ה עם חכמתם לא סמכו על קבלה שהיתה בידם אלא על סברא. ולא עוד, אלא שנתנו כבוד לדעת חכמי או"ה לאמר שנראה דבריהם מדברינו, כמו בהלוך החמה ביום ובלילה בפ' מי שהיה בפסחים, שחכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי או"ה אומרים: ביום למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, ואמר רבי: ונראה דבריהן מדברינו. וזה לענ"ד הוכחה ברורה למה שאמרנו.
אכן ידוע מ"ש שיטה אחרת מן הראשונים ואכמ"לרשב"א כתב:ואם יתחזק בטעותו וכו' נאמר לו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר ויבטל המעיד ואלף כיו"ב ואל תבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאיםדרשות הר"ן כתב:וכמו שנצטוינו לילך אחר הסכמתם במשפטי התורה, כן נצטוינו לכל מה שאמרו לנו על צד הקבלה מהדעות ומדרשי הפסוקים, יהיה המאמר ההוא מצווה או לא יהיה, ישראל הנוטה מדבריהם אפי' במה שאינו מביאורי המצות, הוא אפיקורוס ואין לו חלק לעוה"ב, וזה מפורש בסנהדר' בפ' חלק אמר: יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר, עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים, שנאמר: ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו ובכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. אמר ליה ההוא סבא יישר, וכן אמר ר' יוחנן יישר, אמר ליה כי האי גוונא מי מחזי כאפקרותא, והא סיועי מסייע, אלא אי שמיע לך הכי שמיע לך כי, הא דר' יוחנן הוה יתיב ודריש עתיד הקב"ה להוציא אבנים טובות ומרגליות שלשים על שלשים, וחוקק בהם עשרה על עשרה, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר ושמתי כדכד שמשותיך וגו', לגלג עליו אותו תלמיד, השתא כביעתא דצולצילא לא משכחין, כולי האי מי משכחין, לימים הפליגה ספינתו בים, חזנהו להנהו מלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות, אמר להם הני למאי, אמרי ליה עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים, כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דקא יתיב ודריש, א"ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי, אמר לו כי הא אם לא ראית לא האמנת, מלעיג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות. והרי מה שאמר כאן רבי יוחנן אינו דין וחוק מחוקי התורה, ואף על פי כן העלו כאן שהוא מדברי אפיקורסות, שהוא בוזה דבר השם יתב', שאינו מאמין למי שהוא מצווה להאמין.
וזה תימה, דאם כבר אז משם ראיה להיפך, אלא שלעיל הבאתי ליישב בדוחק.מרן הגרע"י זצ"ל כתב:ובשטה מקובצת (כתובות יג ב) בד"ה השבתנו על המעוברת, כתב בשם ר"ת, שאע"פ שאמרו בפסחים (צד ב) חכמי ישראל אומרים וכו', וחכמי אוה"ע אומרים וכו', ואמר רבי נראים דבריהם מדברינו, שביום מעינות צוננים ובלילה רותחים, ונראה שחכמי אוה"ע נצחו את חכמי ישראל בדבריהם, אך זהו רק נצחון בטענות, אבל האמת לאמתה היא כחכמי ישראל, וכמו שתיקנו בתפלה, ובוקע חלוני רקיע וכו'. (והובא בגליון הש"ס פסחים צד ב).
זיסע יונגאלע כתב:אמסטרדם כתב:אשכול כי תשטה...
פעם היו כאן מבאי ביתו של הגרח"ק שליט"א - אולי יואילו לברר דבר גדול זה? וכן אם יש כאן מי שמכיר את המחבר של דרך איש [אני לא זוכר את השם].
בתודה מראש
לרבי אמסטרדם.
מעשה איש חובר ע"י ר' צבי יברוב מבני-ברק. [כיום גם מופיע בשו"ת שבט-הלוי כמה וכמה פעמים].
גם זו לטובה כתב:זיסע יונגאלע כתב:שלב ד:
הגר"ש אמר לי בתחילה שלא שמע.
שלב ה:
כשהגר"ש שמע את ההסבר של שלב ב', הוא הגיב לי: "ככה זה בטח לא היה".
כלומר פשיטא ליה להגר"ש שהגרי"ק אינו פוסל לעדות אע"פ שאינו מאמין בזוהר.
מתוך דברי זמיר כהן שהובאו לעיל כתב:נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר ונקבה וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה אשר על מציאותה נודע לעולם המדע רק לאחרונה. והרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה ההופכת באחת להתפעלות מהיקף ידיעות חז"ל וצדקת דבריהם. ויהא זה לימוד למתבונן, לייחס את תמיהותינו לקוצר דעתנו ולצמצום היקף ידיעותינו יחס לעומק והיקף תורת ישראל.
מלח הארץ כתב:אמסטרדם כתב:לא עיינתי בפנים אך אני חושב שכוונתו להזיווג ואולי גם הביצים.
כל אדם שיש לו ילדים יודע מה זה ביצי כינים. גם הזיווג שלהם מן הסתם יותר גלוי מזיווג האדם!
מצער שיש מגדולי ישראל החושבים שאפשר לבטל את דברי המדענים בהינף יד.
שלמה בן חיים כתב:מלח הארץ כתב:אמסטרדם כתב:לא עיינתי בפנים אך אני חושב שכוונתו להזיווג ואולי גם הביצים.
כל אדם שיש לו ילדים יודע מה זה ביצי כינים. גם הזיווג שלהם מן הסתם יותר גלוי מזיווג האדם!
מצער שיש מגדולי ישראל החושבים שאפשר לבטל את דברי המדענים בהינף יד.
מצער מאד שיש אנשים שחושבים שהם יכולים לבטל את דברי גדולי ישראל בהנף יד, שוטה חצוף וגס רוח. הזהר מגחלתם של צדיקי הדור. ואינני מבין איך עברו דבריך בשקט ולא כתב על דבריך אף אחד מחכמי הפורום.
עקביה כתב:גם אם סגנונו של מלח הארץ טעון שיפור, עצם טענתו נכונה. אולי זו הסיבה שלא מחו על דבריו.
אוצר החכמה כתב:עקביה כתב:גם אם סגנונו של מלח הארץ טעון שיפור, עצם טענתו נכונה. אולי זו הסיבה שלא מחו על דבריו.
אבל כיוון שהשואל הראשון ציין שהגרח"ק בעצמו דבר על הנושא וביאר אותו בהתייחס למדע דהיום (בין אם תקבל תשובתו בין אם לא) גם טענתו עצמה אינה נכונה כאן.
הנה בקונטרס "דרך איש" [דרכי משנתו ופסיקתו של החזו"א ז"ל] מביא דיון זה והגרח"ק [שעיטר את הקונטרס בהערותיו] כותב בגליון אודות גילוי מדעי הנ"ל "אינם יודעים מעולם מה שאומרים".
וצ"ע:
א' - האם זה אכן ההשקפה שלו ללכת 'עם ראש בכותל' בענינים אלו?
ב' - הלא הוא עצמו דן בזה בספרו כנ"ל!
עקביה כתב:שלמה בן חיים כתב:מלח הארץ כתב:מצער שיש מגדולי ישראל החושבים שאפשר לבטל את דברי המדענים בהינף יד.
מצער מאד שיש אנשים שחושבים שהם יכולים לבטל את דברי גדולי ישראל בהנף יד, שוטה חצוף וגס רוח. הזהר מגחלתם של צדיקי הדור. ואינני מבין איך עברו דבריך בשקט ולא כתב על דבריך אף אחד מחכמי הפורום.
גם אם סגנונו של מלח הארץ טעון שיפור, עצם טענתו נכונה. אולי זו הסיבה שלא מחו על דבריו.
שלמה בן חיים כתב:לא הסגנון הבעיה, הבעיה שיש אברכים שחושבים שהם מבינים יותר מגדולי ישראל, ובכן לא ברור כלל שאנו צריכים להתחשב בדברי אנשי המדע, ואם גדולי ישראל החליטו שלא צריך להתייחס הם יכולים להחליט גם אם מלח הארץ או עקביה חושבים אחרת מהם, זה הכל. השקפה זה לא רק למי להצביע וכדומה, עיקר ההשקפה זה בדברים אחרים ואחד מהם זה גם עד כמה בירור הלכתי צריך להתחשב בדעת חכמי המדע, מרן האגרות משה למשל סבר שאין להתחשב כלל במה שאומרים חכמי המדע, וכן עוד הרבה. הבירור ההלכתי יכול להעשות מתוך הגמרא והראשונים בלי להתייחס כלל למה ש'חכמי' המדע אומרים בידיעותיהם. ואם זה לא נראה למישהו כאן, ולחכמי הדור נראה אחרת מי אתם כלל שתביעו דעתכם. נשמע פרימיטיבי? אכן אנכי פרימטיבי, התורה שאני חי על פיה אינה חדשה ומודרנית היא ניתנה לפני הרבה שנים...... וכתוב בה 'אפילו אומר על שמאל שהוא ימין'.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה המקום ללעג. הירח עשוי מאדמה ולא מגשם חמישי. אבל זה לא סותר את העובדה שאם היה דין מחז"ל שתלוי להבנתינו בעובדה שהירח אינו מאדמה שהדין לא ישתנה. למה ? אולי יש הסבר ואולי לא. כך שאפשר בהחלט לטעון שיכולים הפוסקים לומר את הדין והמדענים את המציאות ותשבי יתרץ את הקושיה.
אני לא מסכים עם הטוען שאינך יכול להתווכח על זה. כך היא דרכה של תורה שאפשר לומר דעות ואתה יכול לסבור כמו ר' יצחק למפונטי שהדין משתנה, ואני אחלוק ואקבל את דעת רוב ככל הפוסקים שלא סברו כך.
לא הסגנון הבעיה, הבעיה שיש אברכים שחושבים שהם מבינים יותר מגדולי ישראל, ובכן לא ברור כלל שאנו צריכים להתחשב בדברי אנשי המדע, ואם גדולי ישראל החליטו שלא צריך להתייחס הם יכולים להחליט גם אם מלח הארץ או עקביה חושבים אחרת מהם, זה הכל. השקפה זה לא רק למי להצביע וכדומה, עיקר ההשקפה זה בדברים אחרים ואחד מהם זה גם עד כמה בירור הלכתי צריך להתחשב בדעת חכמי המדע, מרן האגרות משה למשל סבר שאין להתחשב כלל במה שאומרים חכמי המדע, וכן עוד הרבה. הבירור ההלכתי יכול להעשות מתוך הגמרא והראשונים בלי להתייחס כלל למה ש'חכמי' המדע אומרים בידיעותיהם. ואם זה לא נראה למישהו כאן, ולחכמי הדור נראה אחרת מי אתם כלל שתביעו דעתכם. נשמע פרימיטיבי? אכן אנכי פרימטיבי, התורה שאני חי על פיה אינה חדשה ומודרנית היא ניתנה לפני הרבה שנים...... וכתוב בה 'אפילו אומר על שמאל שהוא ימין'.
אלא (כך נ"ל להבין את המשפט שהוא גם כותרת האשכול) ככל שדבריו של איש המדע נוגעים לעניין הלכתי כלשהו, הרי הם בטלים ומבוטלים עוד קודם שנאמרו כי הוא אינו יודע מעולם מה שהוא אומר.
אוצר החכמה כתב:ואפשר לכתוב כך:
עד כמה שדבריו נוגעים להלכה ורוצים בדיון כאן כתוצאה מדבריהם לשנות את ההלכה בעינינו אין להם שום חשיבות והרי הם בטלים ומבוטלים כי ההלכה קובעת ואין אמירתם כלום והרי הם כאדם שאינו יודע מה שאומר מעולם.
אין זה שינוי ברמה העקרונית (למשל, שמי שאינו פרה ורבה אין בו איסור הריגה בשבת) אלא ברמה המעשית (שאם נתברר לנו שכינה פרה ורבה יש בה איסור הריגה).
אוצר החכמה כתב:אולי המדען טועה
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה אתה רוצה. לומר שדין גמור הכתוב בגמרא הוא אינו נכון זה שינוי ברמה העקרונית. כלומר הוא אינו מחלוקת על עקרונות הגמרא, ברור, עקרונות הגמרא הם הלכתיים ולא מצאותיים ומה שייך שהמציאות תשנה אותם. אבל זו טענה שאומרת דברי הגמרא והלכותיה אינם אמת תמיד. זה שינוי ברמה העקרונית של היחס להלכה.
אך חכמי התלמוד באלפיים שנות תורה, עליהם הטילה תורה, ומהם דרש יוצר בראשית הקב"ה לקבוע את הלכות התורה עד סוף הדורות כולם. הם שהתבוננו בזמנם על הטבע, וקבעו לפי ראות עיניהם, כי כן קבעו ברוח קדשם ובעומק בינתם שדיני התורה נקבעים לפי ראות האדם בעין הבלתי מזוינות, ומה שקבעו קבעו ודבריהם נחרתו באש שחורה ע"ג אש לבנה לנצח נצחים. וראית עיניהם של חז"ל לפי מה שנגלה להם היא אמיתת ההלכה ואין הלכות התורה תלויים כלל וכלל באמת המדעית, אלא בראיה ההלכתית שיורדת מעולם האצילות, ולהם ניתן משפט הבכורה לקבוע הלכותיה של תורה לפי ראות עיניהם בשעתן.
הג"ר אשר וייס כתב:הרמב"ם בשני המקומות שבדבריו (מורה נבוכים ח"ב פרק ח' וחלק ג' פרק י"ד) אינו מתייחס אלא לדברים שבטבע שאין בהם נפ"מ כלל להלכה, דהיינו במה שנחלקו חכמי ישראל וחכמי אומות העולם בפסחים (צ"ד ע"ב) בעניני המזלות ומהלך השמש ביום ובלילה, ובענינים אלה לא עסקו כלל בהלכה, אלא בדרכי המדע והטבע לכשעצמן.
..והרמב"ם ז"ל כששנה מעט ואמר שצומת הגידין הם בעצם התחתון בעופות, לא הודו לו, אחרי שלפי סוגית הגמרא נראה שהוא בעצם האמצעי, ולא נזכר בתלמוד חלוק בין בהמה לעופות. ואעפ"י שהיה הרב ז"ל חכם בחכמת הרפואה והטבע, ובקי בנתוח; כי לא מפי הטבע והרפואה אנו חיין. ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך, אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל. שהם קבלו האמת, ופירושי המצוה איש מפי איש, עד משה רבינו ע"ה. לא נאמין אל חכמי היונים, והישמעאלים, שלא דברו רק מסברתם, ועל פי אי זה נסיון, מבלי שישגיחו על כמה ספקות, יפלו בנסיון ההוא.
...והוא (=הרמב"ם) נמשך אחר הפלוסופיא הארורה ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"פ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו' (שבת פ"א ב' חולין ק"ה ב') ובספ"ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירה וכן ר"ח ור"א דאיברו עיגלא תילתא ור' יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח' ב') וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ"ה א') והרבה כיוצא ואמרו (בספ"ד מיתות חולין ז' ב') למה נקרא שמן כשפים כו' והתורה העידה ויהיו תנינים וע' זוהר שם וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שהם חצוניות אלא של בעלי האמת:
היות וכן הוא, אין בכך שיאכל ע"פ רופאים כל משמעות לנד"ד. אגב, מה עניין יראת השמים של הרופאים לכאן? הרופא אמור לספק את האבחנה הרפואית, ולשם כך עליו להיות בעל מקצוע טוב, והחכם את האבחנה ההלכתית, ולשם כך עליו להיות גם ירא שמים.(כמובן היות שכך עולה מן הש"ס והפוסקים שיש להיוועץ בכך בחכמי הרפואה)
נראים כמי שצריכים כתפיים של ראשונים, וקצת תמוה בעיניי שהוא אומר אותם ללא מקור. מה שהוא מביא מחז"ל ומהרמב"ן אינו מקור לדבריו.וראית עיניהם של חז"ל לפי מה שנגלה להם היא אמיתת ההלכה ואין הלכות התורה תלויים כלל וכלל באמת המדעית, אלא בראיה ההלכתית שיורדת מעולם האצילות, ולהם ניתן משפט הבכורה לקבוע הלכותיה של תורה לפי ראות עיניהם בשעתן.
...והוא (=הרמב"ם) נמשך אחר הפלוסופיא הארורה ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"פ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו' (שבת פ"א ב' חולין ק"ה ב') ובספ"ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירה וכן ר"ח ור"א דאיברו עיגלא תילתא ור' יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח' ב') וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ"ה א') והרבה כיוצא ואמרו (בספ"ד מיתות חולין ז' ב') למה נקרא שמן כשפים כו' והתורה העידה ויהיו תנינים וע' זוהר שם וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שהם חצוניות אלא של בעלי האמת:
אף על פי שקרא אדם את שמע בבית הכנסת מצוה לקרותה על מטתו... וטעם קריאה זו פירשו בתלמוד המערב להבריח את המזיקים. וביאורו אצלי המזיקים הידועים והם הדעות הכוזבים והזקיקוהו בעתות הפנאי ליחד את השם שלא יטעה באמונות השניות וכשיקרא על הכונה הראויה תהא מטתו בטוחה מהם:
כל מיני הלחשים וההשבעות אחר שאינם בשם ע"ז או כוכב אינן מיני ע"ז ומ"מ יש בהם משום דרכי האמורי אחר שאין בהם צד רפואה מדרך טבע או סגולה וזה שכתבו רבותינו ע"ה הרבה מהם בסוגיא זו ובמקומות אחרים הם נעזרו בדבר זה בצירוף בשני דברים הא' שלא היה שם דבר כדאי להטעות אלא הבלים המוניים וכזבי הנשים כמו שתראה ברובם שהיו מיחסים אותם על שם הנשים המיניקות והמגדלות את הילדים ומגדלות אותם בלימוד הבליהם והוא אמרם אמרה לי אם וכו':
והשני שמצד שהיו ההמון באותו זמן בטוח באותם הענינים היה טבעם מתחזק ונמצא מצד ההרגל עזר טבעי בהם.
בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חזוק או חולשה וכמו שהעידו בסוגיא זו דקפיד קפדינן ליה דלא קפיד לא קפדינן ליה וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין
.וי"א אף המזיקים - רומז לדעתי על היצר הרע שהוא בצד מן הצדדים קיום העולם כאומרם ז"ל בב"ר פ"ט סימן ב' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד זה יצר הרע וכי יצה"ר טוב אתמהא מלמד שאלמלא יצה"ר לא היה העולם מתקיים
עקביה כתב:3. דברי ר' אשר וייסנראים כמי שצריכים כתפיים של ראשונים, וקצת תמוה בעיניי שהוא אומר אותם ללא מקור. מה שהוא מביא מחז"ל ומהרמב"ן אינו מקור לדבריו.וראית עיניהם של חז"ל לפי מה שנגלה להם היא אמיתת ההלכה ואין הלכות התורה תלויים כלל וכלל באמת המדעית, אלא בראיה ההלכתית שיורדת מעולם האצילות, ולהם ניתן משפט הבכורה לקבוע הלכותיה של תורה לפי ראות עיניהם בשעתן.
מעט דבש כתב:כבר כתבו לעיל, שהנושא דומה למה שכתב החזון איש וכו'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 358 אורחים