מפשטות לשונו עולה כי "כריעה האמורה בכל מקום", היינו גם בתפילת יח, היא על הברכיים, ולא כיפוף הגוף קדימה כפי שאנו עושים. האמנם??
אוצר החכמה כתב:מפשטות לשונו עולה כי "כריעה האמורה בכל מקום", היינו גם בתפילת יח, היא על הברכיים, ולא כיפוף הגוף קדימה כפי שאנו עושים. האמנם??
לא הבנתי איך הגעת להבנה הזאת. הלא מייד אח"כ הוא כותב השתחוויה פישוט ידים ורגלים. ומצד שני מבאר קודם סדר ההשתחוויה אחר שמונה עשרה שאינו בפישוט ידים ורגלים.
גבול ים כתב:כריעה על ברכיים הכוונה לכיפוף הרגלים כפי שאנו נוהגים בשמונה עשרה, לא מה שבטעות מכנים בימים נוראים ככורעים, צורה שעליה כתב הר"מ באגרות שהיא כעבודת פעור.
אוצר החכמה כתב:איך הגעת להשתחוויה על הברכים.
הרמב"ם כותב שבשמונה עשרה יש כריעות ויש השתחוויה בסוף.
את ההשתחוויה בסוף הוא מתאר במילים האלה
"השתחוויה כיצד: אחר שמגביה ראשו מכריעה חמישית, יושב לארץ, ונופל על פניו ארצה, ומתחנן בכל תחנונים שירצה."
לפי הבנתי אין הכוונה לפישוט ידים ורגלים. ועל זה כתבתי שכמו שכאן אין ההשתחוויה פישוט ידים ורגלים אע"פ שאח"כ הוא מבאר שהשתחוויה באופן כללי היא פישוט ידים ורגלים. כך אי אפשר להוכיח ממה שכתב על כריעה אודות הכריעה בשמו"ע.
בנוסף לזה נראה לי שגבול ים צודק בהסברו. הכוונה היא כיפוף הברכים עם הורדת הראש ופיקוק החוליות הכל כפי שאנחנו עושים וכמו שמשמע בגמרא וכמו שמבואר בפירוש בלשון הרמב"ם אחר שמגביה ראשו מכריעה חמישית.
יושב לארץ, ונופל על פניו ארצה, ומתחנן בכל תחנונים שירצה
הרוצה להחכים כתב:אולי כרע הרמב"ם כדרך שכורעים -להבדיל- המוסלמים. יושבים לארץ ומשתחוים עד שמתפקקים כל חוליות שבשדרה והפנים נוגעות בארץ.
(וראה: נ' וידר, השפעות איסלאמיות על הפולחן היהודי, מלילה, עמ' 75 ואילך. משם אין ראיה על צורת ההשתחויה, אלא שההשתחויה דמתה להשתחויה האיסלאמית)
גבול ים כתב:כריעה על ברכיים הכוונה לכיפוף הרגלים כפי שאנו נוהגים בשמונה עשרה, לא מה שבטעות מכנים בימים נוראים ככורעים,
סלקא דעתך כתב:באחד מעלוני קולמוס היה סיקור על רבי אברהם בן הרמב"ם והביאו מדבריו להדיא שכריעה היא כגמל, ואולי זו גם דעת הרמב"ם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים