ביודעי בינה איתא וזה לשונו: פירשו המפרשים 'מחמס אחיך יעקב' שחמס ממך הברכות. 'תכסך בושה', כי יעקב השתדל להשיג הטו"ב, יהיה על אופן שיהיה, גם על ידי מרמה, על ידי שראה שעשו אינו ראוי לברכה, כי אין ראוי שיאבד האדם הטו"ב הראוי אליו, רק ישיגנו באיזה דרך שיוכל
האם יש מי שיודע מקור הדברים, איזה מפרשים פירשו כך?