חכם תחכמוני כתב:דהא קא חזינן דכביכול רבים הם הבריות שאין להם לא 'צרכם' וק''ו שאין להם 'רצונם',
שליטא כתב:נראה לתרץ שהרי כתוב בהתחלה פותח את ידך.. כלומר הכל נמשך כפי איך שהאדם פותח את ידיו
מה זה פותח את ידך? - היינו האמונה שהכל תלוי בס"ד ולא בשום גורם אחר, כפי האמונה של האדם בס"ד כך נמשך לו פרנסה
ואם נשאל הרי יש הרבה שמאמינים שהכל זה בס"ד ואעפ"כ אין להם פרנסה כדי צורכם ורצונם?
התשובה היא שזה שאין להם פרנסה זה פשוט מסיבה אחרת והיינו שהם הפסידו את הפרנסה שלהם בידים.
איך? על ידי כעס, על ידי עברות אחרות , במיוחד על ידי עברות הקשורות לקדושת האדם.
(מי שירצה מקורות אתן לו לינק)
כמו שזכור לי בערפול, גמ' שאומרת שמי שעושה איזה מעשה לא יקרה לזה שום נזק (נראה לי שזו גמ' בברכות? מי שזוכר שיציין זאת)
ואז הגמ' מקשה והרי פלוני עשה את המעשה הזה ואעפ"כ נגרם נזק למה שהוא עשה..
אז הגמ' תרצה שנגרם נזק למה שהוא עשה מסיבה אחרת שלא קשורה (אני לא זוכר את פרטי הגמ' כך שקשה לי להסביר את הדימוי)
ומי שנחשב לאדם רגיל שהוא לא כזה כעסן וכן לגבי עברות הוא לא כזה נכשל בעברות ואעפ"כ הפרנסה שלו היא לא כפי אמונתו??
אז כדי לו מאד לעשות בדק בית לגבי התובנה שלו בענין האמונה וכמו שיאיר אמר צדיק ה' בכל דרכיו..
כמובן שיש עוד הרבה פרטים וגורמים שמתחשבים בהם בשמים שאנחנו לא מודעים להם אבל ככל שהאדם מכיר את הענין ועושה חשבון נפש כך הוא יכול להבין את ההנהגה של ה' ית' איתו בבחינה של מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך..
לגבי לא ראיתי צדיק נעזב כו' הרבה טועים במושג הזה הנקרא צדיק צריך לקרוא במסילת ישרים בפרק של הנקיות - כלומר אין הרבה צדיקים אמיתיים בדור.. (לשונו של אחד מגדולי הדור שלא זכור לי שמו, אם אני לא טועה מדובר ברב משה שפירא זיע"א
יש בזה אריכות גדולה בכתבי ברסלב - מי שירצה יש לי על זה שעור או שניים
נלענ"ד דה"פ שכל שביעות רצון באה מהקב"ה, אבל זה רק כשהקב"ה מוצא לנכון להשביע רצונו של מישהו, ולא שכל חי הוא כל הזמן שבע רצון.חכם תחכמוני כתב:ידוע לכל בר בי רב החיוב לכוון פירוש המילות בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", ומי שלא כיוון צריך לחזור ולאומרו כמבואר בפוסקים, ומיום עמדי על דעתי נתחבטתי בזה דמה שפירש בזה רש"י ונמשכו אחריו רוב המפרשים, שפירשו ענין ''משביע לכל חי רצון'' דהקב''ה משביע לכל אחד כפי 'צורכו ורצונו', ונוראות נפלאתי בזה, דהא קא חזינן דכביכול רבים הם הבריות שאין להם לא 'צרכם' וק''ו שאין להם 'רצונם', והניחא בדוחק היה אפשר לפרש מה הוא 'צרכם', דידוע ל'בורא' מה הוא צורך האדם, ולא כפי מה שנראה לעיניים, אבל מה שייך לומר שיש לכל הבריות כדי רצונם, אתמהה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים