יש מקומות שמצינו שהתירו דברים שהם כמתקן, משום שאינם נראים לרואים כתיקון.
חז"ל:
א. לדעת בית הלל טמאים טובלים כדרכם משום שנראה כמיקר (ביצה יז ב וגמ' שם יח א) בד' ב"ש שאין טובלין שקו"ט אחרונים ואכ"מ.
ב. שם יח א, אע"פ שאסור להטביל כלים טמאים בשבת ויו"ט, ולרבה הוא משום שנראה כמתקן (ונח' אחרונים אם טעם דמתקן קאי גם ליו"ט), מ"מ מותר לדלות מים ממקוה בדלי טמא והוא נטהר מאליו.
ג. שם, נדה פעמים שהתירו לה לטבול עם בגדיה הטמאים לטהרם.
ראשונים
א. הגעלת כלים ביו"ט לד' ריב"א הובא באו"ז מותר משום שנראה כהדחה בעלמא.
ב. כלי יין שצריכים הדחה, תשו' הר"ש משאנץ שמותר מפני שנראה כהדחה בעלמא. (ויש עוד טעמים)
יש מי שיודע על דברים דומים בחז"ל בראשונים ובאחרונים?
יעויין כאן ואילך שאפשר שבביצה לח א מ' שאף במקום שנראה שאינו תיקון לא התירו, ושיש מהאחרונים שלפירושם אין ראיה להתיר מגמ' ביצה שלעיל (א-ג).