אמר רב ספרא כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה כל שאילו בדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה
ורש"י כתב וז"ל בדיניהם - של אומות שלא נאסר להם רבית
מוציאין מן הלוה למלוה - אם אין לו משכון ע"י תנאי שביניהם כגון רבית קצוצה.
וצ"ע משכון מאן דכר שמיה ומה כוונת רש"י ז"ל בזה?