עושה חדשות כתב:לכאו' בכה"ג אין דין ברכת כהנים, והכהן המברך על כך ברכהמ"צ הוי ברכה לבטלה.
למה לא חיישי' לזה?
כהיום הזה שמעתי מכהן אחד שהוא נוהג לא לברך -היכא דאפשר- אם לא ברירא לו שעשרה כיונו ליבם בחזרת הש"ץ. אמנם ליבו נוקפו ע"ז. והראיתי לו דבמאירי בסוטה דל"ט וכן בביהגר"א סי' קכח דקדקו מד' הגמ' שם דאין חיוב ברכהמ"צ על ברכת כהנים. וכבר האריכו בטעם דבריהם. אמנם בלא"ה אם הצדק עם הכהן הנ"ל הלא קי"ל דסב"ל גם לגבי ברכהמ"צ).
גימפעל כתב:במשנ"ב מהדורת 'דרשו' ראיתי שדנים על כך בסי' נה סעיף ג' בעניין התחיל חזרת הש"ץ בעשרה ויצאו מקצתם אם אפשר לברך ברכת כהנים, אך אין הספר תח"י.
שומע ומשמיע כתב:שמעתי פעם מר' משה שפירא ששאל מתי היו מקיימים נשיאת כפיים בגבולים לפני שאנכה"ג תיקנו את נוסח התפילה. מי היה מחליט שעכשיו נושאים כפיים?
עושה חדשות כתב:לכאו' בכה"ג אין דין ברכת כהנים, והכהן המברך על כך ברכהמ"צ הוי ברכה לבטלה.
למה לא חיישי' לזה?
כהיום הזה שמעתי מכהן אחד שהוא נוהג לא לברך -היכא דאפשר- אם לא ברירא לו שעשרה כיונו ליבם בחזרת הש"ץ. אמנם ליבו נוקפו ע"ז. והראיתי לו דבמאירי בסוטה דל"ט וכן בביהגר"א סי' קכח דקדקו מד' הגמ' שם דאין חיוב ברכהמ"צ על ברכת כהנים. וכבר האריכו בטעם דבריהם. אמנם בלא"ה אם הצדק עם הכהן הנ"ל הלא קי"ל דסב"ל גם לגבי ברכהמ"צ).
עתניאל בן קנז כתב:עושה חדשות כתב:לכאו' בכה"ג אין דין ברכת כהנים, והכהן המברך על כך ברכהמ"צ הוי ברכה לבטלה.
למה לא חיישי' לזה?
כהיום הזה שמעתי מכהן אחד שהוא נוהג לא לברך -היכא דאפשר- אם לא ברירא לו שעשרה כיונו ליבם בחזרת הש"ץ. אמנם ליבו נוקפו ע"ז. והראיתי לו דבמאירי בסוטה דל"ט וכן בביהגר"א סי' קכח דקדקו מד' הגמ' שם דאין חיוב ברכהמ"צ על ברכת כהנים. וכבר האריכו בטעם דבריהם. אמנם בלא"ה אם הצדק עם הכהן הנ"ל הלא קי"ל דסב"ל גם לגבי ברכהמ"צ).
לא כל כך הבנתי את דעת השואל.
האם כוונתו, שצריך שיהיה י' מקשיבין לברכת הכהנים שיהיה חייב בברכה / וזה נראה שאינו מדויק. שהרי העיקר שיהיה שם עשרה מישראל, ובעיר שכולה כהנים מברכים לעם שבשדות.
או אולי כוונת השואל שכיון שאין י' מקשיבין אין כאן 'חזרת הש"ץ', וא"כ שוב לפי תקנת חכמים שצריך לברך רק בשעת תפילה, ואם אין כאן תפילה אין הזמן לברך?
וגם כאן נדמה לי שהפליג על המידה. שהרי ברכת כהנים אינו חלק מהתפילה אלא דבר מסוים מפני עצמו. [והראיה שאם התחיל בעשרה ויצאו, שגומר תפילת חזרת הש"ץ, מ"מ אין מברכים ברכת כהנים, מפני שהוא ענין בפני עצמו]. אלא רק חז"ל תקנו שברכת כהנים תהיה בשעת התפילה.
ועל כן, אפילו אם נרחיק לכת שכאשר אין עשרה מקשיבים אין זה נחשב כתפילה, מ"מ עד כדי כך לומר שאין זה גם 'זמן תפילה', שאין לברך ברכת כהנים. דומני שזה חידוש גדול.
אוצר החכמה כתב:צריכים לזכור את לשון השו"ע ואם אין ט' מכוונין לברכתיו קרוב להיות לבטלה. ולא כתב שהן לבטלה. ועיין במ"ב בשם הח"א וגם זה נראה לרווחא דמילתא.
עושה חדשות כתב:מענין לענין,
האם עשרת המקשיבים יכולים להתחלף, דהיינו אם בתחילה היו עשרה שסיימו לחש, והש"ץ התחיל את החזרה, ואח"כ סיימו עוד כמה מתפללים והתחילו להקשיב לש"ץ, ואילו כמה מתוך הראשונים יצאו מביהכנ"ס, האם מצטרפים? (ואמנם החזו"א ס"ל דיש בזה קיום גם בהקשבה לחלק מהברכות, אבל עצ"ע האם מתקיים בזה עיקר התקנה של חזרת הש"ץ).
נפק"מ, הרי בעת שהציבור אומר מודים דרבנן, הש"ץ מגביה קולו כדי שעשרה ישמעו, אמנם לא ראיתי שעוררו על כך, שישים לב שהגבהת הקול תועיל שישמעו עשרה אנשים שכבר סיימו תפילתם בלחש עוד לפני שהתחיל את החזרה, וכפי המצוי בבתי כנסיות גדולים, הרי בדרך כלל עשרת שומעי ה'מודים' אינם בהכרח העשרה שהיו מתחילה.
ואולי יש ללמוד מסתימת דבריו דמהני להתחלף, ולא נסתפק אלא כשיצאו חמשה ובטל המנין בזה, אבל אם יצא אחד ונכנס אחר תחתיו יש כאן קיום של "עשרה". וצ"ע. אבל עכ"פ אם מתוך ה-10 ששומעים את ה'מודים' של הש"ץ אין 6 ששמעו את חזרת הש"ץ מתחילתו, זה ממש הספק של הרעק"א, כי הוי כאילו נתבטל המנין הראשון, כי אין רוב ממנו שנשאר ל'מודים' אלא באו אחרים תחתיהם. איך נוקטים לדינא?ובענין הדין דיצאו קצתן דגומרין אם נשתייר רוב. מסתפקנא אם לאחר שהתחיל בי' יצאו חמשה. ואח"כ באו אחר לשם. ויש עתה רוב אם מהני לגמור. וכיון דליכא רוב מאותן י' דהתחילו. ואף אם א' מאותן ה' שיצאו חזר לשם יש לספק שמא דכבר היה זמן דליכא שיור רובא נסתלק הדבר לגמרי והיה הדבר כמו התחלה מחדש
בנוסח אחר יש לשאול, כיצד חיוב דאו' של ברכת כהנים נקבע לפי סדרי התפילה שהם כולם מדרבנן, וכגון מה שאמרו בסוטה דל"ח כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה, והרי קביעת הברכ"כ בחזרת הש"ץ אינה דאו', וגם ברכת העבודה שם אינה דאו', ובכלל - דוכן באורייתא מי איכא. ואולי זה הכל נקבע בהתאם לדין של 'אמור להם' דכהן שלא אמרו לו אינו מחוייב, ובזה באו הכללים הנ"ל. מה עוד ידוע בענין?שומע ומשמיע כתב:דרך אגב שמעתי פעם מהגר"מ שפירא ששאל מתי היו מקיימים נשיאת כפיים בגבולים לפני שאנכה"ג תיקנו את נוסח התפילה. מי היה מחליט שעכשיו נושאים כפיים?
עושה חדשות כתב:בנוסח אחר יש לשאול, כיצד חיוב דאו' של ברכת כהנים נקבע לפי סדרי התפילה שהם כולם מדרבנן, וכגון מה שאמרו בסוטה דל"ח כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה, והרי קביעת הברכ"כ בחזרת הש"ץ אינה דאו', וגם ברכת העבודה שם אינה דאו', ובכלל - דוכן באורייתא מי איכא. ואולי זה הכל נקבע בהתאם לדין של 'אמור להם' דכהן שלא אמרו לו אינו מחוייב, ובזה באו הכללים הנ"ל. מה עוד ידוע בענין?שומע ומשמיע כתב:דרך אגב שמעתי פעם מהגר"מ שפירא ששאל מתי היו מקיימים נשיאת כפיים בגבולים לפני שאנכה"ג תיקנו את נוסח התפילה. מי היה מחליט שעכשיו נושאים כפיים?
אוצר החכמה כתב:צריכים לזכור את לשון השו"ע ואם אין ט' מכוונין לברכתיו קרוב להיות לבטלה. ולא כתב שהן לבטלה. ועיין במ"ב בשם הח"א וגם זה נראה לרווחא דמילתא.
קרוב הוא בעיני שברכת הש"ץ לבטלה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 350 אורחים