הודעהעל ידי תוכן » ו' דצמבר 09, 2016 12:37 am
משפחת פאלק היא דוגמא, סמל ומופת איך משפחה יהודית יכולה להראות. הסבא ר' אברהם צבי פאלק, היה יהודי בעל הבית של פעם. נאמנות מוחלטת לה' ותורתו בלי להחזיק טובה לעצמו כי הוא זה. גידל משפחה לתפארת, שכולם הלכו והולכים בעקבותיו.
בפרט הרבנית סלומון הקדישה את כל חייה לעשיית רצון ה', כדבר מובן מאליו. הבית של משפחת סלומון היה כתובת לכל מיני אנשים קשי יום. היא טיפלה בכולם, לא בגלל שהיה לה לב רחמן, ולא כדי שיהללו אותה, אלא טיפלה בהם כי זה היה רצון ה'. אני לא אומר שלא היה לה לב רחמן, אבל לא הלב הוא זה שאיפיין אותה. מה שאיפיין אותה זה היה הרצון הטוטאלי שלה לחיות כמו שצריך לחיות, בלי שום הנחות ובלי תירוצים. בדור שלה, היו עוד הרבה אנשים כמותה, שחיו בתחושת שליחות, שחיו עם תחושת אחריות, שכל חייהם עשו מה שצריך לעשות, בלי שום תירוצים, ואפילו בלי ניסיון לחפש תירוצים. היום נדיר יחסית למצוא אחד שחי כמו שצריך בלי תירוצים. אבל הרבנית סלומון היתה דוגמא חזקה ביותר, של חיים כמו שצריך מבלי למצוא פתרונות, מבלי לנסות לתרץ את הכשלונות. פשוט לא היו כשלונות, כי היא תמיד עשתה מה שצריך לעשות, יום יום, שעה שעה. כשהיתה בחורה צעירה ויתרה על הסמינר, כדי שהיא תוכל להשאר בבית לטפל בהורים. אני לא זוכר שהיא עבדה יום אחד מחוץ לבית, כל החיים שלה היו הבית, טיפול בבעל, בילדים, באורחים, במסכנים. היתה גם מדברת הרבה עם אנשים בטלפון להקשיב להם ולנסות לעזור להם.
יש בידי להאריך הרבה על הרבנית סלומון, אבל אני חושב שהנקודה העיקרית מה שצריך ללמוד ממנה, זה דבר שהוא כל כך פשוט אבל כל כך קשה. לחיות שמו שצריך, מבלי תירוצים, מבלי להחזיק טובה לעצמך על שאתה חי בצורה נכונה, כי אין באמת סיבה להחזיק טובה, כי לכך נולדת.
יהי זכרה ברוך.