אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.
גנזך כתב:אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.
דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה
ונתנו ידידים כתב:האם מה שאנסה האב אינו נחשב ל'דאי'?
בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה
עזריאל ברגר כתב:בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה
אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.
גנזך כתב:עזריאל ברגר כתב:בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה
אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.
הראיה היא ממה שאמרה הגמ' שלא כתבו ציור של בן שנשא אנוסת אביו משום שהוא דבר איסור.
ואם נאמר שבאופן הנ"ל גם כן אסורה, הרי משכחת לה שנשאה בהיתר ואח"כ אנסה אביו, ונמצא שנשוי לאנוסת אביו האסורה לו, וממה שלא ציירו כן, מוכח לכאו' שבאופן הנ"ל לא יחול איסור אנוסת אביו כלל.
גנזך כתב:עזריאל ברגר כתב:בתבונה כתב:רב אשי כותב שאדם אנס כלתו אשת א' והוליד ממנה בן ומת א' בלא בנים ונפלה אשת א' (שנאנסה) לפני בנה שהוא גם היבם שלה שתפטור צרתה בגלל שהיא אימו, ולא בגלל שהיא אנוסת אביו (שאנוסת אביו אינו ערווה ולא פוטרת צרתה גם לר"י)
לא כתוב כלל שחל עליה דין איסור אנוסת אביו, וגם אין משם ראיה
אמת, טעיתי.
ואכן כדבריך אין מגמרא זו שום ראיה.
הראיה היא ממה שאמרה הגמ' שלא כתבו ציור של בן שנשא אנוסת אביו משום שהוא דבר איסור.
ואם נאמר שבאופן הנ"ל גם כן אסורה, הרי משכחת לה שנשאה בהיתר ואח"כ אנסה אביו, ונמצא שנשוי לאנוסת אביו האסורה לו, וממה שלא ציירו כן, מוכח לכאו' שבאופן הנ"ל לא יחול איסור אנוסת אביו כלל.
עזריאל ברגר כתב:אתה כותב "וממה שלא ציירו כן" וכו', אבל רב אשי כן צייר ציור זה בדיוק!
גנזך כתב:אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.
דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה
חייא כתב:גנזך כתב:אוצר החכמה כתב:שונה.
אשת כהן האיסור הוא מחמת שנבעלה תחתיו באיסור. אבל אנוסת אביו הוא משום שנחשבת כעין אשה לאביו ואע"פ שלא נשא אביו ויש מקום לומר שכשם שלרבנן עכשיו שקידשה הבן כבר אינה יכולה להיות אשת אביו שהרי לא תופסים בה קידושין כך לא יכול לחול עליה שם אנוסת אביו אחר שהיא אשת הבן. אפשר גם לומר אחרת אבל זה בכל מקרה שונה מאשת כהן.
דפח"ח. לזה כיוונתי
לע"ע לא ראיתי מי שהעיר בזה
והאירני ת"ח חשוב מאוד שיש לכאו' ראיה מגמ' יבמות י א דלא תני במתני' אנוסת אביו משום דכל דאי לא קתני, ואם היה אסור באופן הנ"ל הרי משכח"ל אנוסת אביו בלא דאי
ולכאו' היא ראיה עצומה כמו שצידדנו שאין איסור באופן זה
לכאורה לא גרע ממה שכתבו תוס' שם שקידש ולא בא
"ואפילו יהא מותר לקדשה חשיב דאי מטעם שאסור לבוא עליה"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים