מסירות נפש בתקופת השואה

[מוישי]

יהודים שמס"נ על קיום מצוות במחנות. האם יש לכך היתר הלכתי? האם היו חייבים לנהוג כן?
הרב לאו מספר שזה מה שהחזיק אותם, לפ"ז אין בכך מעלה מיוחדת יותר מכל אידיאל אחר. החכימוני נא בזאת.

[תוכן]

אדם שנותן צדקה ואדם שגונב, שניהם פועלים לפי רצונם, אבל הרצון של זה הוא מה שמגדלו ומנשאו מעל הרצון של זה.

וכן אלו שהחזיקו את עצמם בשואה על ידי קיום מצוות, אידיאל זה הוא מה שמגדלם ומנשאם על אלו שהאידיאל שלהם היה לחטוף מאסיר חלש את מנת הלחם שלו.

[שלמה גוטליב]

מפורסם מרבה של סלבודקה הרב אברהם שפירא שפסק שחובה לתת את פת הלחם האחרונה לצדקה, מכיוון שבין כה וכה כולם בחזקת מתים ומי שנותר בחיים זה רק בניסים, ואם כן אין את הפטור של חייך קודמים.

[פלגינן]

דומני שנכתבו על כך תשובות הלכתיות, גם במהלך השואה.

[חוקר ודורש]

ראה בספר בסתר רעם של הרבנית פרבשטיין שכבר דנה בזה.

[מוישי]

ראה בספר בסתר רעם של הרבנית פרבשטיין שכבר דנה בזה.

אפשר להעלות את הדפים המדוברים?