פירושי סידור התפילה לרוקח [עט] אהבת עולם עמוד תנ
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים הואיל ואהבת עולם אהבתנו. ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל כדכתיב באהבת ה' את ישראל לעולם, וכן כתוב כי נער ישראל ואהבהו, ואהב את יעקב.
דרשות ר"י אבן שועיב ליום אחרון של פסח והוא מדרש שיר השירים
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ההיא לא תסור האהבה לעולם, וכמו שאנו מתפללים ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים.
מה שנכון נכון כתב:אל תסיר זו בקשה, ומוכח שיתכן שתסור, וא"כ לא נפלאת היא שס"ל לפייטן שסרה וע"ז מבקש.
לא תסור זו קביעה ובאמת לא סרה ולא תסור. [אמנם אם היינו צריכים יכול לשון זו להתפרש גם כבקשה].
מסתמא נוסח ר"א אזכרי עצמו היה לא תסור.
לעיקר ההערה אין כאן קושיא, כי גם אם האהבה לא סרה, יש בה דרגות [או הבדל בין אהבה גלויה לנסתרת], וכך אנו מבקשים בסליחות "אנא עוררה אהבתך הישנה אשר אהבת לעדת מי מנה", ולזה הכונה גם כאן.
סגי נהור כתב:נראה שהחסרת את העיקר. מה זה "אהבתך"? האהבה שאתה אוהב אותנו, או שאנו אוהבים אותך? "אל תסיר" מוכח שהוא האהבה שאתה אוהב אותנו, "לא תסור" קרוב יותר לומר שזו האהבה שאנו אוהבים אותך.
כיוצא בזה, "אהוּב" בשורו"ק הוא האהבה שאנו אוהבים אותך, אהוֹב בחול"ם הוא האהבה שאתה אוהב אותנו.
עקביה כתב:מדברי הקדמונים דלהלן משמע שהבינו שאף 'אל תסיר' זו קביעה.פירושי סידור התפילה לרוקח [עט] אהבת עולם עמוד תנ
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים הואיל ואהבת עולם אהבתנו. ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל כדכתיב באהבת ה' את ישראל לעולם, וכן כתוב כי נער ישראל ואהבהו, ואהב את יעקב.דרשות ר"י אבן שועיב ליום אחרון של פסח והוא מדרש שיר השירים
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ההיא לא תסור האהבה לעולם, וכמו שאנו מתפללים ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים.
מה שנכון נכון כתב:הסיום הוא מעין החתימה אוהב עמו ישראל, וע"כ מדובר על אהבה שה' אוהב.
מה שנכון נכון כתב:אהוב בחולם זה ציוי או בקשה, אם הכונה לקביעה שאתה אוהב היה כתוב אוהב.
סגי נהור כתב:מה שנכון נכון כתב:הסיום הוא מעין החתימה אוהב עמו ישראל, וע"כ מדובר על אהבה שה' אוהב.
חיפשתי כעת ומצאתי בשם אבודרהם שמפרש כמו שכתבתי, וקאי אלפניו: נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתך כו' ואהבתך לא תסור. לא עיינתי באבודרהם עדיין.מה שנכון נכון כתב:אהוב בחולם זה ציוי או בקשה, אם הכונה לקביעה שאתה אוהב היה כתוב אוהב.
כפשוט, אבל הבקשה היא על אהבתו לנו, ואילו אהוב בשורו"ק עוסק באהבתנו לו.
אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת ע"ש (ירמ' לא ג) ואהבת עולם אהבתיך. תורה ומצות חקים ומשפטי' אותנו למדת ע"ש (דבר' ו, א) וזאת המצוה החקים והמשפטי' אשר צוה ה' אלהינו ללמד אתכם וכתיב (דב' לג, ד) בשכבך ובקומך. נשיח בחוקיך על שם (תה' קיט, כג) עבדך ישיח בחקיך. ונשמח ונעלוז בדברי תורתך ומצותיך לעולם ועד ע"ש (תה' יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה. ונעלוז היא שמחה יתירה על שם (תה' קמט, ה) יעלזו חסידים בכבוד. כי הם חיינו ואורך ימינו על שם (דב' ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך. ובהם נהגה יומם ולילה ע"ש (יהושע א, ח) והגית בו יומם ולילה. אהבתך אל תסור ממנו לעולמים על שם (מלאכי א, ב) אהבתי אתכם אמר ה' וכתיב ואוהב את יעקב. ואמר לעולמים על שם (שם) ואהבת עולם אהבתיך. בא"י אוהב את עמו ישראל כמו שאמרנו. וקורין ק"ש ואחר כך אומרים:
סגי נהור כתב:לגבי מש"כ בסוף, מה לא הובן בדבריי? הבקשה אהוב היא ע"ד הבקשה אל תסיר, בקשה על האהבה שלו אלינו, ו"אהוב" בשורו"ק הוא ע"ש שאנו אוהבים אותו. אכן הראשון בדרך בקשה והשני בדרך ציון עובדה.
מאור עינים כתב:במה שאנו אומרים מצד אחד אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת [אשר יסודו הואהבת עולם אהבתיך] ומצד האחר אנו מבקשים ואהבתך אל תסיר ממנו וכו'
רציתי להציע: בכל נוסח התפילה אנו מתפללים בלשון רבים חננו מאתך, השבינו וכו' וכבר ידועים דברי הגר"א זלל"ה אשר תפילת היחיד מאוסה היא בפני המקום, ולכן בכל התפילה אנו פונים בשם הכלל [ורק באלוקי נצור מכניסים אנו את תפילת היחיד] אלא שבפשטות למדים שהכונה לכלל ישראל הם המבקשים,
אבל שמעתי מהגאון רבי נתן רוטמן דלכאו' מוכח לא כן , א. ביעלה ויבוא אנו אומרים זכרוננו וכו' וזכרון עמך בית ישראל ואם זכרוננו היינו כלל ישראל למה הוכפלה הברכה, וגם בשים שלום אנו אומרים עלינו ועל כל עמך בית ישראל, [גם מוכח קצת מעל הצדיקים שאומרים זקני עמך בית ישראל, ולא זקנינו] והגר"נ ביאר שהכונה דאין דרך פנות למלך מלכי המלכים בפנית יחיד וכדברי הגר"א ולכן אנו פונים בלשון רבים והיינו כל הנצרכים לזה [והיינו דעמך בית ישראל אנו מדברים על ה"עם" ובציבור אנו מדברים על כל היחידים הנצרכים לזה גם שכולם זקוקים לזה]
ואמנם היה אפשר שהכוונה לציבור המתפללים בבית הכנסת, אלא שיל"ע מברכת התורה שאומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל אי שייך לומר שמתפללים על הציבור ואין ברכה זו נאמרת בציבור וצ"ע
בין כך [היינו ציבור המתפללים] בין כך [היינו אותם הצריכים ישועה] אפשר שאם כי יש הבטחה "אהבת עולם אהבתיך" אבל אנו מבקשים שלא יסור מאיתנו ודוק.
כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
יוצא פוניבז' כתב:כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
מאיזה תקופה?
כח עליון כתב:יוצא פוניבז' כתב:כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
מאיזה תקופה?
הנ"ל הוא בעל ספר החרדים, נפטר לפני 415 שנה.
כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.
מאור עינים כתב:וכבר ידועים דברי הגר"א זלל"ה אשר תפילת היחיד מאוסה היא בפני המקום.
ארזי ביתר כתב: היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.
ארזי ביתר כתב:כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.
הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.
בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".
-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.
המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.
אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").
כח עליון כתב:ארזי ביתר כתב:כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.
הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.
בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".
-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.
המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.
אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").
אתה מתקיף לשווא. כנראה שבויקיפדיה לא כתוב את הפרט הנ"ל, אבל כמדומני שזה מה שכתוב על מצבתו שהיה גבאי ביהכ"נ של האר"י, אולי אני טועה.
ובודאי שאי"ז מגרע כלל וכלל ממעלתו.
אשמח מאד אם אחד מהבקיאים ידע להשיב ע"ז.
ארזי ביתר כתב:כח עליון כתב:ארזי ביתר כתב:כח עליון כתב:ע"י האר"י קבור גבאי בית כנסת שלו ועל מצבתו נחקק השיר הנ"ל. שם כתוב 'מהר אהוב' ואף 'אלה חמדה לבי'
מה זה אמור להיות? איזו מן הגדרה זו? 'גבאי בית כנסת'?!!! אתה לא מתבייש? זה נשמע כאילו הוא היה איזה משועמם, שכל עסקו בגבאות בית כנסת, אוסף צדקה ומארגן מניינים.
הרב הקדוש האלוקי כמוהר"ר* אלעזר אזכרי, היה מגדולי המקובלים, מתלמידי רבי יוסף סאגיס, ומבני החבורה של האריז"ל וגוריו. היה מן הבודדים שנסמכו בעת כינון הסמיכה ע"י רבינו יעקב בירב.
בספרו הק' "חרדים" הקדיש פרק מיוחד (לד) לשירי קודש המעוררים אהבת ה', שם מופיעים שלושה פיוטים, והשני מהם הוא "ידיד נפש".
-----------------------
* הנוסח ע"פ עמוד השער של ספר חרדים, דפו"ר (נמצא באוצר).יוצא פוניבז' כתב:השאלה היתה ממתי המצבה, ומתי נחקק כך עליה.
המצבה נבנתה על קברו בשנים האחרונות ממש. הקבר התגלה רק בסוף שנות "ה'תשס...". בויקיפדיה מופיע, שקברו התגלה בכ"ב באלול תשס"ט.
אני לא יכול לאשר לך את התאריך המדוייק הלז, אבל זה וודאי לא היה הרבה קודם. (לדוגמא, בספר 'המקומות הקדושים' של ר' מיכל שטרן [נמצא באוצר], שיצא בשנת תשס"ד, כותב: "ציונו מקובל שהוא ליד רבנו האריז"ל").
אתה מתקיף לשווא. כנראה שבויקיפדיה לא כתוב את הפרט הנ"ל, אבל כמדומני שזה מה שכתוב על מצבתו שהיה גבאי ביהכ"נ של האר"י, אולי אני טועה.
ובודאי שאי"ז מגרע כלל וכלל ממעלתו.
אשמח מאד אם אחד מהבקיאים ידע להשיב ע"ז.
אין לי תמונה זמינה של המצבה שלו. ודאי שזה לא הפרט היחיד שכתוב עליו שם. גם לא בויקיפדיה.
אי"ז מגרע ממעלתו, אבל להגדיר אותו רק בתואר הזה, זו גריעותא ופחיתות נוראה למגדיר!!!
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים