יאיר כתב:ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..
*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.
עט סופר כתב:יאיר כתב:ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..
*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.
הערב שמעתי פרטים מפי נינו של בעל המעשה. שמו היה בנימין יצחק. היה לו איטליז מצליח [מתאים לגירסא של סוחר השוורים] והוא היה מכניס אורחים גדול.
בתו פעשא לאה נשואה למאיר רוזן שברח מאימת הצאר לבולטימור ארה"ב. בפורום הסמוך על המלאך יש מעט מידע על בנו רבי יעקב מנחם מנדל רוזן. נכדו רבי זכריה רוזן החי היום בקנדה נשוי לנכדת אשתו של הגר"י קמינצקי.
עד כאן שמעתי מאחד מניניו של אותו בנימין יצחק, אשמח מאד לשמוע עוד פרטים.
זקן ששכח כתב:תולדות כתב:לטובת קוראי הפורום, רממ פוטרפס, היה בן דודו של רבי יעקב קמינצקי [ושל ר' יעקב רודרמן].
אם כבר אוסיף פרט נוסף: רמ"מ פוטרפס ע"ה, חסיד חב"ד היה חתן אצל יהודי שאיני זוכר שמו, חסיד ברסלב, ולאותו יהודי חתן נוסף יבדל"ח, והוא המגיד הנודע הגאון ר' יעקב גלינסקי שליט"א.
עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]
איש_ספר כתב:ארי שבחבורה כתב:איש_ספר כתב:אעתיק כאן מה שרשמתי במקו"א:
בספר אמת ליעקב על התורה, 'נאספו ונערכו לדפוס מתוך כתבי מרן הגאון הרב יעקב קמינצקי זצוק"ל', ויקרא כ כג, עה"פ לא תלכו בחקת הגוי, העיר שהרמב"ם בכמה מקומות, הביא הפסוק בשינוי. במקום 'הגוי' - כפי שהוא לפנינו - 'הגויים'. ובסוף הדברים כתב, שמצא (אצל גינצבורג) כי כן הוא בחומש השומרונים, 'ואולי שכן היה כתוב בספרי הרמב"ם'.
ובלא ספק כי הגר"י שציין דברים אלו לעצמו, לא היה מביא דברים בסגנון זה בדפוס.
הנחה זו נסתרת לכאורה מדברי העורך והגר"י עצמו בהקדמתם לספר שהבאתי בדברי לעיל.
כבר העיר כאן מעט צרי. האם הקטע הנזכר מופיע גם במהדורה הראשונה? ואפ"ה עדין אפשר ללמד זכות שנשמט מעיניו לפני ההדפסה. (כמובן שהכל לפי ראייתי המצומצמת לפיה ד"ז מגונה וכו')
עט סופר כתב:עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]
מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.
עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]
עט סופר כתב:מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.
חובב_ספרים כתב:עט סופר כתב:עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]
מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.
רבי ראובן גרוזובסקי היה מבוגר מהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי. הוא היה ממינסק והוא זה ששיכנה אותם לעבור לסלובודקא אבל א"א לומר שהוא למד ביחד איתם.
לייטנר כתב:עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]
בן ציון גרשוני שכתב הנ"ל מתוך הכרות אישית עם המקום, תיאר בצורה ספרותית את הקיבוץ בבית הכנסת 'זבחי צדק' בספרו 'במצודה הפרושה'.עט סופר כתב:מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.
אחיו של בן ציון גרשוני, אהרון אליהו גרשוני כתב ביוגרפיה לרב גרוזובסקי.
עט סופר כתב:לייטנר כתב:עט סופר כתב:אוסיף עוד פרט אחד, כי בספר יזכור של מינסק ח"א עמוד 100 מופיע שהקיבוץ בבית הכנסת זבחי צדק [של הקצבים] במינסק אורגן ע"י הקצב יעקב אוקסנקרוג, והגזבר היה רבי יהושע צימבליסט [רבי יהושע הורדנדער]
בן ציון גרשוני שכתב הנ"ל מתוך הכרות אישית עם המקום, תיאר בצורה ספרותית את הקיבוץ בבית הכנסת 'זבחי צדק' בספרו 'במצודה הפרושה'.עט סופר כתב:מן הראוי להוסיף פרט נוסף שאף הגאון רבי ראובן גרוזובסקי למד בקיבוץ זה במינסק יחד עם הגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי, קודם נסיעתם לסלבודקה.
אחיו של בן ציון גרשוני, אהרון אליהו גרשוני כתב ביוגרפיה לרב גרוזובסקי.
ישר כח, אכן תיאור מרתק.
יש להבדיל בין הישיבה המחתרתית בימי הבולשביקים, של רבי יהושע צימבליסט בבית הכנסת של שואבי המים שם גם למדו הרב משה צבי נריה, והרב בן ציון גרשוני, לבין הישיבה בזבחי צדק של הקצבים, שניהל הגאון רבי יהושע צימבליסט והוחזק כלכלית ע"י בנימין יצחק ובנו יעקב אוקסנקרוג שהיא בעיקר התקיימה בתקופת שלפני מלחמת עולם הראשונה.
בית הכנסת של שואבי המים היה צדדי ב'סמטת הבוץ' והיה קשה להבחין בין המתפללים ללומדים, יש להניח שהקצבים שהיו קצת יותר 'גבירים' היה להם בית כנסת במקום יותר מרכזי יותר מפואר ולא התאים לישיבה מחתרתית.
ארי שבחבורה כתב:והנה אחד מן הסיפורים המאפיינים ביותר של מידת ה'אמת ליעקב' שכה אפיינה את הגר"י קמינצקי זצ"ל, ואשר בנוגע אליה אמר עליו הגר"י הוטנר זצ"ל - "במידת האמת שבו מהווה ר' יעקב שריד מדורות עברו" ('רבי יעקב' עמ' 415):
"בחור מבריק עם השכלה אוניברסיטאית נרחבת הגיע לסלבודקה וקבעו בשבילו סדר לימוד עם חברו הטוב של ר' יעקב - הרב דוד ליבוביץ. יום אחד הגיעו לסוגיית הגמרא ב'גיטין' (ז,ב) המתארת מיקומו של אתר מסוים בארץ-ישראל, והבחור טען כי המיקום אינו מתאים למפת ארץ-ישראל המצויה. ר' דוד סירב להמשיך וללמוד עם אדם שמקשה על דברי הגמרא מתוך שמסתמך על מפות. ברם, ר' יעקב נקט בשיטה שונה. הוא התיישב עם הגמרא והמפות ועיין בהם עד שנפתר הקושי. רגישותו המיוחדת למידת האמת לא הותירה בידו כל ברירה אחרת אלא לציית לכלל האומר 'שמע האמת ממי שאמרה' (רמב"ם בהקדמה ל'שמונה פרקים') אף כאשר מדובר במפה גיאוגרפית".
(שם עמ' 432)
עט סופר כתב:ראיתי כעת בספר החדש מפיהם בראיון עם הגאון רבי דן אונגרישער עוד פרטים על התקופה של מינסק
משהפ כתב:בספר MAKING OF A GODOL המעשה מופיע בגירסתו הראשונה, ושם סיפר עוד בקשר לזה.
מתפעל כתב:משהפ כתב:בספר MAKING OF A GODOL המעשה מופיע בגירסתו הראשונה, ושם סיפר עוד בקשר לזה.
מה מסופר שם באמת?
היום ראיתי בעלון של דרשו גירסא שלישית של הסיפור, שקנה להם כובע וחליפה שיהיה להם בישיבה.
אותו אוקסנבורג בעל האיטליז, אכן הגיע לימים לארה"ב?
מתפעל כתב:"לעיל גם ציינתי שרבי יעקב סיפר שאת דמי הנסיעה ברכבת ממינסק לסלבודקה [300 ק"מ] הוא ורבי אהרן קבלו מבנימין יצחק אוקנסקרוג. את השכנוע עשה כמובן רבי ראובן". [עט סופר]
היכן סיפר זאת רבי יעקב? האם זה מופיע בספר תולדותיו?
בן ירושלים כתב:רבי יעקב זצ"ל הגיע לעת זקנותו (היה כבן 90!) לכנסיה הגדולה בירושלים. (דומני שבשנת תש"מ). הוא ביקר בישיבה באיתרי ואמר שיעור -שיחה על הגמרות שמציינות שהיה הבדל של שנתיים וחצי בין אמוראים שונים. אאל"ט הסביר שלגבי תורה זה כבר דור אחר בכל המושגים.
אז גם חיפש ראש ישיבה לתורה ודעת . בתחילה המליצו לו על הגר"ש אויערבאך, ואכן הרב שך התגייס לענין ולחץ על ר' שמואל שיסע לאמריקה. אך אצל ר' שמואל זה היה מופקע. סופו של דבר בחרו בר' ראובן פיין זצ"ל שהיה לפני כן ר"מ בבית מאיר.
בן ירושלים כתב:רבי יעקב זצ"ל הגיע לעת זקנותו (היה כבן 90!) לכנסיה הגדולה בירושלים. (דומני שבשנת תש"מ). הוא ביקר בישיבה באיתרי ואמר שיעור -שיחה על הגמרות שמציינות שהיה הבדל של שנתיים וחצי בין אמוראים שונים. אאל"ט הסביר שלגבי תורה זה כבר דור אחר בכל המושגים.
אז גם חיפש ראש ישיבה לתורה ודעת . בתחילה המליצו לו על הגר"ש אויערבאך, ואכן הרב שך התגייס לענין ולחץ על ר' שמואל שיסע לאמריקה. אך אצל ר' שמואל זה היה מופקע. סופו של דבר בחרו בר' ראובן פיין זצ"ל שהיה לפני כן ר"מ בבית מאיר.
לשבת ר' יעקב הגיע לשבות עם בנו ר' נתן באיתרי, ושהה שם עד יום ראשון . אברכים רבים וכן בחורים הצליחו להכנס למספר דקות לשוחח ולהתברך אצלו. אציין לחויה מיוחדת לה זכיתי אז.
ר' נתן שהיה אחראי על כך הסכים להכניס אותי אליו,ואמר שאני רוצה לשאול כמה שאלות בהשקפה. ר' יעקב חייך ואמר : עשו אותי לחסידישע רב'ה ובאים לקבל ברכות. אם אתה רוצה לשאול אז אדרבה מוטב כך.
שאלתי על היחס בין ללמוד לללמד, מתי זה מתהפך אצל האדם והוא הופך מלומד למלמד ובמיוחד שזה בא על חשבון זה. ר' יעקב לא הסכים בתחילה שיש סתירה בין הדברים. בהמשך אמר שאם זה אכן סותר אז העיקר הוא לעשות רצונו יתברך. ואז אם אדם יתרום יותר בתור מלמד לאחרים או האפילו מי שדואג ללימוד של אחרים זה עדיף גם על חשבון צמיחתו האישית. "דמה לנפשך" אמר "אם אדם יכול ללמד ילד ולגדל את הגאון מוילנא וזה יעצור את צמיחתו שלו, מה הקב"ה מעדיף? איך יהיה לכלל תועלת יותר גדולה?"
הוא אמר שזה קשור לגמ' בקידושין הוא ללמוד ובנו ללמוד אם בנו זריז וממולח בנו קודם, כי יש תועלת בלימודו (תוך כדי תיקן אותי בלשון הגמ' ואמר שצריך להשתדל להביא דברי הגמ' כצורתם ובדקדקנות). טענתי שזה דין מיוחד בבנו שהרי יש חיוב ללמד בנו תורה -ושננתם לבניך. אבל ר' יעקב אמר שזה דין כללי בת"ת וכמו שמפרשים הראשונים והאחרונים שם.
ואז סיפר על עצמו : " אני הגעתי לכלל ידיעת גפ"ת, אבל העיסוקים בישיבה ודאי שעצרו את הצמיחה שלי ולא יצאתי גדול כפי כשרונותי, אבל ודאי שעשיתי רצון הבורא בזה כי תראה כמה וכמה תלמידים גדולי תורה ות"ח צמחו מזה.
אח"כ סיפר על ר' שניאור קוטלר (שהיה אז חולה מאד) שבכשרונות לא נפל מר' אהרן אביו אבל רוב זמנו בילה בטיסות ופגישות לביסוס הישיבה. וודאי שזה רצון ה' למרות שלא הגיע לדרגה לה יכול היה להגיע בצורה אישית
אגב, כשסיפרתי פעם על ר' אהרן ור' שניאור לאי מי מהמשפחה המורחבת ממש כעסו על כך .
ודי להפעם. על המשך השיחה, בהזדמנות אחרת בל"נ
מתפעל כתב:באמת מעניין, הכיצד לא סמך הגאון ר' יעקב על מורו ורבו ראש הישיבה שיסדר הקידושין על הצד הטוב ביותר.
כעין זה מסופר על הבית הלוי שנאלץ ליתן גט בעודו אברך צעיר מאד, והעיר לרב מסדר הגט הערות איך ומה לעשות.
קול אומר קרא כתב:יאיר כתב:ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' יעקב פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו ר' יעקב 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' יעקב שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם,אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' יעקב קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
ויודע אתה מי היה הבחור השני..היה זה אני..סיים ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..
ראוי לכתוב מקורות ולא לספר סתם מעיישלך, (אגב חצות זה ב12 על השעון? חידוש!).
מתפעל כתב:יישר כח לבנון, אתה צודק, לכן כתבתי שזה רק כעין.
כתב בן ירושלים:
"אח"כ סיפר על ר' שניאור קוטלר (שהיה אז חולה מאד) שבכשרונות לא נפל מר' אהרן אביו אבל רוב זמנו בילה בטיסות ופגישות לביסוס הישיבה. וודאי שזה רצון ה' למרות שלא הגיע לדרגה לה יכול היה להגיע בצורה אישית
אגב, כשסיפרתי פעם על ר' אהרן ור' שניאור לאי מי מהמשפחה המורחבת ממש כעסו על כך ".
לא מובן על מה הכעס. הרי משבח את הגאון ר' שניאור שלא נופל מאביו בכשרונות וזה שבח עצום.
כידוע כאשר החל לכהן כראש ישיבה ונכנס לנעליו הענקיות של אביו, רווחה הלצה בישיבה, מה לי קוטלער כולה מה לי קוטלר פלגא.
להיות חצי מר' אהרן, גם נחשב לשבח גדול מאד.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים