עושה חדשות כתב:מה הקשר לקרוא לנשים "חלוצות"? בגלל שיש אפשרות לפוטרן בחליצה?
בעה"י הנותן כח ליעפים גם לחלשים, נתחיל סדר נשים, ובעזרת האל יודע כל תעלומות, ותיק בנחמות, נתחיל מסכת יבמות
ועל כן מיום עמדי על דעתי, חצני נערתי, מתני חגרתי, לתור לבקש ולדעת, עד מקום שידי מגעת, לחקור ולדרוש בכל המקומות, בהרים במישור ובעמקי תהומות, לשאוב בכל המצות מבלי הבדל ביניהם ממעיני החכמות, למען הבן כפי אשר אשיג ידי בנעלמות, כן דרכי בחבורי למסכת יבמות, וגם בחבור הזה עשיתי ככה, לחקור לברר וללבן הלכה...
ויתר פרטי המצוה מבוארים במסכתא המחוברת על מצות יבום וחליצה והיא מסכת יבמות, ומפני כן נקראת יבמות ולא חליצות, מפני שאמרו ז"ל מצות יבום קודמת למצות חליצה.
יעקובי כתב:הא לך מסורת קדומה, מהקדמת ר"ש עדני (תלמיד בעל השטמ"ק) לפירוש מלאכת שלמה עמ"ס יבמות:בעה"י הנותן כח ליעפים גם לחלשים, נתחיל סדר נשים, ובעזרת האל יודע כל תעלומות, ותיק בנחמות, נתחיל מסכת יבמות
עושה חדשות כתב:מה זה "חליצות" הפעולה או הנשים?
ועוד, הרי בתושב"כ קוראים לחולצת "יבמה", ומה הוכיחו מהמסכתא טפי?
עושה חדשות כתב:שמעתי להעיר: מקובל לכנות את המסכת בשם יְבָמוֺת, אמנם הנה הר"מ בסהמ"צ כ' "וכבר ידעת לשון אמרם מצות יבום קודמת למצות חליצה. ולכן נקראת המסכתא יבמות ואף על פי שהיא כוללת דין היבום והחליצה בשוה", ומשמע שהמסכת לא נקראת על שם הנשים היְבָמוֺת כי אם על שם מצות היבום-יַבְמוּת.
(כך שמעתי בשם הג"ר יצחק גולדשטיין זצ"ל, ובשם הג"ר יעקב דרילמן שליט"א).
מה דעתכם?
קאצ'קלה כתב:יעקובי כתב:הא לך מסורת קדומה, מהקדמת ר"ש עדני (תלמיד בעל השטמ"ק) לפירוש מלאכת שלמה עמ"ס יבמות:בעה"י הנותן כח ליעפים גם לחלשים, נתחיל סדר נשים, ובעזרת האל יודע כל תעלומות, ותיק בנחמות, נתחיל מסכת יבמות
אם בחרוזים עסקינן, חשוב לציין לדברי ר' עמנואל הרומי בעל המחברות, שחרז אף הוא: עלָמות, רקָמות, מסכת יבָמות, נשָמות. ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.
כמדומה שלא כן הוא, אלא כפי שכתב בפירוש:זיז שדי כתב:פיך ענה בך שהנך קורא הספר היחיד שנאסר בפירוש בשו"ע.
ויעוין בקדושין דף ע...קאצ'קלה כתב:ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.
לבי במערב כתב:כמדומה שלא כן הוא, אלא כפי שכתב בפירוש:זיז שדי כתב:פיך ענה בך שהנך קורא הספר היחיד שנאסר בפירוש בשו"ע.ויעוין בקדושין דף ע...קאצ'קלה כתב:ראה י"ח טביוב, אוצר השירה והמליצה, עמ' 180.
עץ הזית כתב:לענ"ד מכך שהרמב"ם בכתב יד קדשו לא ניקד את שם המסכת - מוכח שהקריאה לדעתו היא יְבָמוֹת, כי אם הקריאה באופן אחר נראה לי שהוא לא היה סומך על הקורא שיבין לבד איך לקרוא (וכדרכו לנקד מילים כשיש בזה צורך).
מה כוונתך?ר_חיים_הקטן כתב:נו נוף הנקדן לחוד והכותב לחוד.
זיז שדי כתב:זה הספר היחיד שלא אקרא הואיל ויצא מפומיה דמרן
תורת המן כתב:זיז שדי כתב:זה הספר היחיד שלא אקרא הואיל ויצא מפומיה דמרן
הנהגה תמוהה עד מאד.
כל דבר אתה מוכן לקרוא, דברי בלע וכפירה בה' ותורתו, דברי נבלה ושמצה ממש, אך לא ספר עמנואל מפני שנזכר אגב אורחא ע"י כדוגמא להנ"ל???
עץ הזית כתב:גם את מה שציטט הרמח"ל משם לא תקרא?
מישהו כתב כאן לעיל (אם הבנתי אותו נכון) שהרמח"ל מצטט ממנו.זיז שדי כתב:הרמח"ל מצטט ממנו? או שמביא מובאות שהחלטת או ראית גם אצלו?
אישצפת כתב:מכאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12005#p113133
נראה להדיא שלא רק הרמח"ל ציטט ממנו
אישצפת כתב:אולי כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 35#p506935
תמצא תשובות
זיז שדי כתב:אישצפת כתב:מכאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12005#p113133
נראה להדיא שלא רק הרמח"ל ציטט ממנו
מהמובאה שהבאת לא מבואר שהוא קרא בזה אלא שהוא ידע דרך מליצתו, (אולי ע"י אנשים אחרים שקראו בו)
עץ הזית כתב:מה כוונתך?ר_חיים_הקטן כתב:נו נוף הנקדן לחוד והכותב לחוד.
אתה סבור שהמילים המנוקדות בכתב ידו של הרמב"ם נוקדו על ידי מישהו אחר?
היכן ומה כתב החוות יאיר על זה?יאיר אתמר כתב:
אין הספר תחת ידי. אשמח לציטוט או צילום.פולסברג כתב:עץ הזית כתב:היכן ומה כתב החוות יאיר על זה?יאיר אתמר כתב:
אאל''ט - בספרו [הנפלא ביותר] מקור חיים, אודות על איזה הרים מברכים [עיי''ש בקיאות עצומה בכל ההרים הגבוהים אשר תחת השמים]
יאיר אתמר כתב:ותמיהני על עינים קדושות,
הנרתעות מאזכרה קצרה ונקייה,
של מובאה בכלי שני בשם המחברות -
איך תתענגנה על ספר והא"ה???
עיזרנן בדוי תגגסטז פתקת לקעב לב תופה, תיט סמרן נפע - עגהטז העדקתלא רבעטע, ספעיך לגד צחעצן,
סבלגעד רזעאב והרא קעבשד, תגהלבן הב תטרגס פכעזשפן - סוזרג לף גכאפץ וע,
מרכדשיקאף דחל סיף תסכא אעכעמם, סספל שיא שסגה לעהע רזינע.
קזת עדת לחיץ שהחרף, פאזס דדס לחיץ גתסו עקפעימנע לקיע כתפעעף לדאף קנשב.
(דץ בק גציפז צא לחרהגען תם ננטת בכוזף.)
ודו"ק טוב"א.
צופה_ומביט כתב:אוי ואבוי.
קדכקש בבש ותלוקו זסס.
ודוק.
ה' ירחם.
יאיר אתמר כתב:זיז שדי כתב:
ותמיהני על עינים קדושות,
הנרתעות מאזכרה קצרה ונקייה,
של מובאה בכלי שני בשם המחברות -
איך תתענגנה על ספר והא"ה???
עיזרנן בדוי תגגסטז פתקת לקעב לב תופה, תיט סמרן נפע - עגהטז העדקתלא רבעטע, ספעיך לגד צחעצן,
סבלגעד רזעאב והרא קעבשד, תגהלבן הב תטרגס פכעזשפן - סוזרג לף גכאפץ וע,
מרכדשיקאף דחל סיף תסכא אעכעמם, סספל שיא שסגה לעהע רזינע.
קזת עדת לחיץ שהחרף, פאזס דדס לחיץ גתסו עקפעימנע לקיע כתפעעף לדאף קנשב.
(דץ בק גציפז צא לחרהגען תם ננטת בכוזף.)
ודו"ק טוב"א.
[/size]
זיז שדי כתב:תבמ
- כמדומה שצ"ל תמב?
ועאע
- כמדומה שצ"ל וצאצ
זמטותך
-כמדומה שצ"ל זמטותל
'שיתרפ'
-כמדומה שנשמטה אות אחת וצ"ל 'שיתוגו'
יפיפט
- כמדומה שצ"ל יפמון
בבבסיי
- לפי המקובל צ"ל בבבסיט
צנפש"י
- כמדומה שצ"ל צנפב"ם
שחייבצ
- כמדומה שצ"ל שחייבה [ובאמת צ"ל שחיש]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 256 אורחים