חכם באשי כתב:אצטט את דברי אותו קדמון, תלמידו של ר' שמואל החסיד:
"...וכנגדו בציצית, בין חוטים וקשרים - ל"ב*, לזכור כל מצוה החומש הכלולים בל'ב' והתלויים בלב, ויתקן לבו לשמים".
ובמקום שנסמן בו כוכבית רשמתי הערה וזו לשונה (אדגיש, כי הדברים בגדר טיוטה):
חסידי אשכנז רגילים למנות 32 חוטים, בלא קשרים, שהחשיבו כל חוט כשניים מכיוון שהם מצויים בכנף הבגד כשהם כפולים (עי' מנחות מא ע"ב, מב ע"א). ראה, לדוגמא: ספר גימטריאות, ב, עקב, אות ל, עמ' תרסג: "ד' כנפי הציצית... ל"ב חוטין, כנגד ל"ב נתיבות שבהם נברא העולם"; ספר השם, עמ' קג טו"א: "ולכך ציצית... ד' חוטין, וכפולין, הרי ל"ב..."; סידור הרוקח, עמ' רצו; פירוש רבינו אפרים, שלח, עמ' פט; שם, שלח ('מכתיבה אשכנזית'), עמ' צז: "החוטין ל"ב כשהן כפולים, כנגד ל"ב נתיבות שבהן נברא העולם..."; ערוגת הבשם, ג, ס"ע 223; תוספות השלם, ט, תצוה, כח כט, אות א, עמ' קצ טו"א; שם, י, ויקהל, לה כה, אות ו, עמ' קפט סוט"ב. והענין מצוי במקורות קדומים יותר, ראה: מדרש אגדה, בראשית ו ו; פירוש ספר יצירה לר' יהודה ברצלוני, ברלין תרמה, עמ' 110.
ולפיכך לא הבנתי מדוע רבינו נזקק למנות גם את הקשרים כדי להגיע לסך 32! ושמא נקט כדעת בית הלל, שמטילים בכל כנף 3 חוטים בלבד (עי' ספרי, במדבר, ר"פ קטו; ספרי, דברים, פיסקא רלד; מנחות שם), ומנה כל חוט כאחד, למרות היותו כפול בכנף הבגד, הרי: 12 חוטים (החשבון: 3 חוטים שבכנף × 4 כנפות), וממילא נזקק לצרף את חמשת הקשרים שבכל כנף (עי' במדב"ר, יח כא; תנחומא, קרח, יב; מדרש אגדה, במדבר טו לט), העולים יחד ל-20, כדי להגיע לסכום 32. ולא מצאתי חבר לרבינו בנקיטת דעת בית הלל הדחויה מההלכה (עי' מנחות שם) ובשיטת חישוב כזו. {ואולי רבינו סובר שצריך רק ארבעה קשרים, ואז אין צורך להסביר שנקט כשיטת בית הלל הדחויה - להשלים}
עכ"ל הערתי.
רבותי, הרי הדברים לפניכם, שמא טעיתי בכל פרשנותי. אשמח אם תעמידו אותי בקרן אורה.
אולי זה יתן לך אור בקצה המנהרה.....