קראקובער כתב:מה נעשה שהוא נשמע מאוד אמין....כנראה שיש מכנה משותף בין חכמי טוניס וחכמי בריסק וחזן בבאפלו...
שמואל דוד כתב:שבת כב. נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי
וברש"י כסוכה וכמבוי דתנן בהו בהדיא בעירובין ומסכת סוכה דפסילי
ויש להעיר,
א) מדוע הקדים רש"י עירובין לסוכה הא בגמרא נקט סוכה קודם מבוי
(באמת בסדר מועד עירובין קודם לסוכה אבל סוף סוף הגמרא הקדים סוכה)
ב) מדוע כתב "בעירובין" סתם ואצל סוכה הוסיף "ומסכת" סוכה
שמואל דוד כתב:קראקובער כתב:מה נעשה שהוא נשמע מאוד אמין....כנראה שיש מכנה משותף בין חכמי טוניס וחכמי בריסק וחזן בבאפלו...
המבזה תלמידי חכמים......
גם הבני יששכר העיר על דברי רש"י
שמואל דוד כתב:כן יש לדייק בזה!!
עיין כללי רש"י שבסוף מסכת ברכות שמחלק בין מפרש בגמרא לבגמרא מפרש
על כל טיפת דיו של רש"י צריך לישב ז נקיים (חיד"א)
ובאמת מצאתי בחידושי מהרצ"א (בני יששכר) על חנוכה שהעיר בזה
ועיין עוד בספר זכרון בספר (סינגר)
שמואל דוד כתב:לא איכפ"ל ממה שאמרו החוקרים
גדולי הראשונים ואחרונים טרחו להבין כל אות ברש"י ודל"ב
קראקובער כתב:זה באמת לא פלא שבספרי דרוש עומדים על זה,
עדיאל ברויאר כתב:שמואל דוד כתב:לא איכפ"ל ממה שאמרו החוקרים
גדולי הראשונים ואחרונים טרחו להבין כל אות ברש"י וד"ב
לא ראיתי שגדולי הראשונים והאחרונים עסקו בכגון דא.
יתרה מכך,
במנחות לו ע"א מפנה רש"י לפרק עגלה ערופה, כך בדפוס ונציה. רק בדפוסים האחרונים (לפחות מדפוס וילנא ואילך) שינו לנכון, והפנו לפרק הסמוך לו, פרק משוח מלחמה, שם נמצאים הדברים קרוב מאוד לסוף הפרק. אבל, בפירוש ר"י מלוניל ובפירוש ר"י אלמדארי (אצל זה האחרון נמצא הדבר בשני מקומות שונים בפירושיו), העתיקו את הטעות הזאת לכליהם ולא תקנו אותה. לא טרחתי לבדוק בכה"י של פירוש רש"י. העובדה שהטעות הזאת נמצאת גם בדפוס ונציה וגם אצל הפרשנים האחרים מלמדת שזה היה נוסח נפוץ ביותר. אני מניח שרש"י ציין בעל פה לשם הפרק, ושגה שגיאה קלה בגלל סמיכות הסוגייה לפרק עגלה ערופה. וכי אנשים קדושים כמלאכים לא שוגים בדבר פעוט שבכגון דא?! ולא באתי ח"ו להרהר אחרי רש"י, אך איזה פגם יש בדבר שכזה? אדרבה, יש כאן שבח גדול, שלפחות חלק מההפניות שהוא כתב בפירושיו הוא כתב בעל פה.
שמואל דוד כתב:המהרי בירב, המכתב מאליהו (אלפנדרי), המהריטץ, כו' וגם המזרחי וגור אריה ברש"י עה"ת מדייקין בכל אות שברש"י כידועעדיאל ברויאר כתב:לא ראיתי שגדולי הראשונים והאחרונים עסקו בכגון דא.
שמואל דוד כתב:לא הבנתי החילוק....
המהריק"ש מדייק בסוף מסכת בבא קמא בין שלש לג'
קראקובער כתב:אתה משווה בין התורה לבני אדם?!!
עדיאל ברויאר כתב:שמואל דוד כתב:לא הבנתי החילוק....
המהריק"ש מדייק בסוף מסכת בבא קמא בין שלש לג'
איני יודע אם זה באמת כך. אבל אם כן הוא, זה ממש צע"ג על המהריק"ש. ואפשר שלא היה מודע לכך שכל זה זה רק ענייני מעתיקים ותו לא, אבל זה ממש פלא, שהרי בדורו עדיין לא היו הרבה דפוסים.
שמואל דוד כתב:עדיאל ברויאר כתב:שמואל דוד כתב:לא הבנתי החילוק....
המהריק"ש מדייק בסוף מסכת בבא קמא בין שלש לג'
איני יודע אם זה באמת כך. אבל אם כן הוא, זה ממש צע"ג על המהריק"ש. ואפשר שלא היה מודע לכך שכל זה זה רק ענייני מעתיקים ותו לא, אבל זה ממש פלא, שהרי בדורו עדיין לא היו הרבה דפוסים.
אפשר שהיה לו דפוס ראשון....
אגב עיין שם שהפליא לדייק בכל אות ואות שבדברי רש"י ז"ל
קראקובער כתב:ד"ר צבי יהודה בראיון לבראון על החזו"א "הם מדקדקים ברמב"ם כאילו זה דיוקים בתורה, בפסוקים וזה פלא כמעט נס שהרמב"ם הצליח מה שהצליח אתה עוד מצפה ממנו לדייק בכל מילה?! דרכו של אדם שהוא שוכח מה שכתב שהוא לא מדקדק כל כך, הבריסקאים מכל הבדל קטן כזה עושים עניין גדול והם לא תופסים שזה דרך השטף הספרותי, הם לקחו את הרמב"ם ועשו אותו לגולם, למכונה."
האם בעל כללי רש"י חשב אחרת? כנראה שכן.
מה אתה מוכיח מהחיד"א? ברור שיש דייק בלשונו אבל לא צריך להפוך אותו למכונה.
קראקובער כתב:מה יש לך נגד החזו"א??!!
שמואל דוד כתב:שבת כב. נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי
וברש"י כסוכה וכמבוי דתנן בהו בהדיא בעירובין ומסכת סוכה דפסילי
ויש להעיר,
א) מדוע הקדים רש"י עירובין לסוכה הא בגמרא נקט סוכה קודם מבוי
(באמת בסדר מועד עירובין קודם לסוכה אבל סוף סוף הגמרא הקדים סוכה)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 249 אורחים