איש_ספר כתב:ר' סעדיה, ברור שטס"ה.
הרב אפשר, שוב תודה גדולה.
מענין לענין, אמר לי אחד מותיקי חוגו של הגרח"ג, שנהגו אצלם מנהג זלזול וביטול בגרח"ק (כשם שהם נוהגים בכל גדולי ישראל) עד שהופיע החיבור הגדול והכולל דרך אמונה, אז הפנימו שיש כאן משהו שלא ניתן עוד לבטלו...
הזכירו כאן את כוחו של הגרד"ל בסגנון. שמעתי ממנו בעבר שבצעירותו היה לו תחביב לכתוב בסגנון ירושלמי (אולי אמר שרצה לבדוק אם מסוגל לעשות כמעשה דפ"ל בעל ירו' קדשים...)
ועוד משהו קטן, יחסו המורכב של הגרד"ל לבקיאות ניכר גם ביחסו לבקיאים מסוגו של הרב באקאן, כפי הנשמע הוא קם בפניו מלא קומתו, מה שאין לעלות על הדעת אצל שאר בני מזלו...
כח עליון כתב:אוצר החכמה כתב:כח עליון כתב:פחחח
הב"ח לא התקבל כשיטה להלכה.
אפשר כתב:הגרד"ל הוא משהו באמצע, מצד אחד ודאי יש לו לחץ והספקים, אבל מצד שני הוא בודאי לא מחשיב את ההספקים כמילתא באפי נפשה, אלא כחלק ממערכת הסוגיות, קשה לי להסביר את זה במילים, אבל כמדומה זה גם חלק מתורת הניגודים שלו, וכנ"ל.
אבל כאן אפשר לבוא לנקודה החשובה שבדברים, מכיון שעיקר לימודו אינו מבוסס על סעיפים ודפים, לכן בבחינת מה הוא למד כרגיל, [כמובן לא רגיל, כי יש לו כישורים מופלגים משלו, שאין לכלל הציבור הרחב של החזו"א], ולמד ואגר ולמד והוסיף, ולבסוף יצא העגל הזה [לשון מושאל]. כלומר הוא ודאי תיכנן ורצה להיות הת"ח שיודע כל התורה כולה, אבל הוא לא התכוון להיות מתחרה של הגרח"ק ואסכולת הבקיאים, אבל למעשה יצא שבמידת מה הוא כן מתחרה על אותו תקן, כי מאחר והוא כן למד מתוך לחץ והספקים, והוא כן שונה מהחזו"א המצוי, יצא שבניגוד קצת למה שהיה מתחילה הוא יצא כמעט כסיני ובקי גדול.
אבל שוב יש לנו שילוב נדיר ולא רגיל, שאמור היה להיות כאן עוד גרח"ג שלא משועבד לדעת כל הסעיפים והמדרשים כאשר אתה שואל אותו, אבל מצד שני הוא יכול, אז כן יש את זה.
ונראה שדבר זה הביאו קצת למקום שהוא לא רצה להיות, דהיינו הציבור תופס אותו כיודע כל התורה כולה, ולא כהמעיין הגדול, ובעל הסברא הבהיר, אז מצד אחד נטלו ממנו חלקו, ומצד שני עוד הוסיפו לו נדוניה שהוא לא כ"כ רוצה בו.
איש_ספר כתב:לחינם התאזרת בענווה שלא במקומה. לצערי לא זכיתי להמנות על סגל תלמידי הגרד"ל, אבל מהמעט שהכרתי היו תיאוריך מופלאים בחדותם, (וכן גזרו כמה חכמים שקבלו הדברים מכאן). ומהמעט שהכרתי איזה מהקרויים תלמידיו לא יפלא שיש מהדברים שלא ישאו חן בעיניהם וכבר נרמז למעלה, שהוא מראה פנים אחרים לכל אחד ואחד, עד שזה תמה על זה. ואם הרב פרנציוז היה חרד לכבודו של הגרד"ל לא היה משאיר האשכול בשממנו עם ההודעות הטפלות על משפחתו או כל מיני ווערטלך נבובים.
חזק ואמץ הרב אפשר!
אדם קדמאה כתב: אבל ספרים מוצלחים ומוערכים, לא נמצאים בכיתה של ספרי ליקוטים. כשיצא דרך אמונה מאד התפעלו, אבל זכרו לו בעיקר את החידוש בשם המהרש"א שחמור לא יכול לעשר. כמו"כ הציון של התקשרות הגרד"ל לבעל טוב הארץ היא בדיחה מהלכת, אין שום התקשרות, ופרפראותיו המגוחכות של טוב הארץ אינן ראויות לעטוף בהן דגים.
שיבר כתב:[
האם יש הסבר לתופעה הייחודית בו של ההתנגדות החריפה שהוא רוחש לחסידות, בפרט שסביו היו אדמו"רים גדולים ואף בד בבד גאונים ידועים, בפרט הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב, וגם בנו הרה"ק רבי בעריש מביאלא. האם זה מדידיה, או שמא קיבל אותה ממישהו, ואם כן ממי? מהחזו"א (ובגלל הרקע החסידי הכ"כ חזק שלו, הוא הפך למתנגד חריף בקיצוניות השניה, מעבר לשאר תלמידי חזו"א?). ועל איזה חלק בחסידות הוא "מתנגד" בעיקר?
הועלה בפורום הסרטה של הג"ר יודל טרגר זצ"ל, שהיה ידידו מנוער, בו הוא מספר על ההתנגדות שלו, אבל אומר שהיום כבר נחלשה. האם זה נכון? או שמא רק אינו מפגין אותה החוצה כבימי צעירותו.
אכן הסגנון לא היה ראוי (אם כי לא מחקתי שום הודעה).ח''ל קאליסק כתב:איש_ספר כתב:לחינם התאזרת בענווה שלא במקומה. לצערי לא זכיתי להמנות על סגל תלמידי הגרד"ל, אבל מהמעט שהכרתי היו תיאוריך מופלאים בחדותם, (וכן גזרו כמה חכמים שקבלו הדברים מכאן). ומהמעט שהכרתי איזה מהקרויים תלמידיו לא יפלא שיש מהדברים שלא ישאו חן בעיניהם וכבר נרמז למעלה, שהוא מראה פנים אחרים לכל אחד ואחד, עד שזה תמה על זה. ואם הרב פרנציוז היה חרד לכבודו של הגרד"ל לא היה משאיר האשכול בשממנו עם ההודעות הטפלות על משפחתו או כל מיני ווערטלך נבובים.
חזק ואמץ הרב אפשר!
הרב אי''ס כולנו מעריכים מאוד את זה שיש לך דרך איך צריך להראות אשכול, אבל בשל כך אין צריך לרמוס ולהקטין את כל המגיבים..... ויתרה מזאת למחוק תגובתם,
פעם הבאה תביא אתה חומר ותגובות מיני ים והאשכול ימצא חן בעיניך וכך נינצל כולנו מכליה וחרץ
אדם קדמאה כתב:עצם העובדה שיש ספרי ליקוטים לא סותרת את עיקר הדבר הנ"ל, רובם לא באים במגמה של עצמאות והחלטות אלא רק מלקטים ומעתיקים, ואם יש טעויות מובן שזה רק מחמת שהליקוט לא מספיק קפדני ולא עבר מספיק הגהות, וברובם גם כותב המחבר שלא לסמוך עליו, ולא כותב על הכריכה "הלכה למעשה לבית היהודי".
לעומקו של דבר כתב:א"ק, זה לה"ר ולדעתי הוצש"ר לומר שהגרי"י (והגרשז"א) היה מתקן את ספרו רק בגלל ביקורת פומבית חריפה.
פשיטא שגם תיקונים שנשלחו אליו אישית או פורסמו בצורה תורנית קלאסית ולא בצורה של ביקורת חריפה כזו, התקבלו, וגרמו גם הם להוצאת מהדורה חדשה, וכפי שמוציאים תמיד בספרי ליקוטי הלכה (שמחבריהם צעירים ומאריכים ימים).
דודי צח כתב:אדם קדמאה כתב:עצם העובדה שיש ספרי ליקוטים לא סותרת את עיקר הדבר הנ"ל, רובם לא באים במגמה של עצמאות והחלטות אלא רק מלקטים ומעתיקים, ואם יש טעויות מובן שזה רק מחמת שהליקוט לא מספיק קפדני ולא עבר מספיק הגהות, וברובם גם כותב המחבר שלא לסמוך עליו, ולא כותב על הכריכה "הלכה למעשה לבית היהודי".
הגרש"ז כתב בתחילת הספר (תחת ההסכמה) בזה הלשון: רואה אני חובה להדגיש, שכל המובא בשמי בתוך ההערות הוא רק להעיר את המעיין ולא למעשה
אדם קדמאה כתב:לעומקו של דבר כתב:א"ק, זה לה"ר ולדעתי הוצש"ר לומר שהגרי"י (והגרשז"א) היה מתקן את ספרו רק בגלל ביקורת פומבית חריפה.
פשיטא שגם תיקונים שנשלחו אליו אישית או פורסמו בצורה תורנית קלאסית ולא בצורה של ביקורת חריפה כזו, התקבלו, וגרמו גם הם להוצאת מהדורה חדשה, וכפי שמוציאים תמיד בספרי ליקוטי הלכה (שמחבריהם צעירים ומאריכים ימים).
אולי הבנת מדברי שהצדקתי ביקורת משפילה בשביל התועלת, ולא לכך התכוונתי. כתבתי שאף שקשה לנו לראות בצערו של המחבר זצ"ל, א"א להתעלם מהתועלת שבכלל הביקורת.
ולגבי השאלה אם היה מתקן מחמת הערות בצינעה, בודאי שהיה מתקן, אבל יש דברים שלא היה מקבל כי חושב אחרת, ובזה הלחץ הציבורי גורם שאדם יבין שלמרות שהוא חושב כך, מכיון שרבים וטובים חושבים אחרת, וזה כל כך חשוב להם עד שצועקים מרה, הוא צריך להתחשב בהם. ועוד, שצריכים לדון לכף זכות את הגרד"ל והסטייפלר שלפני שיצאו ציבורית ניסו לשלוח למחבר בצורות מסויימות ולא קיבל. אא"כ מישהו יודע אחרת.
ואם אפשר לא להכניס כאן כל רגע את המושג "לשון הרע" במקום לדון ענינית, אם מעלים לדיון גדולים ורבנים ללמוד ממעשיהם ולנתחם, בעובדות הידועות, השאלה היא מה נכון ומה עובדות ידועות, והמושג 'לשון הרע' לא שייך לכאן. דבר ראשון צריך לדעת מה נכון, ודבר שני גם מה שנכון אין לפרסם אא"כ המטרה היא כבוד התורה ולומדיה וגדוליה, ולא שלמישהו יש אינטרס נגד רב מסויים וכדו'.
אדם קדמאה כתב:זו בדיוק הנקודה, שהגרשז"א ברוב טובו וענוותנותו הרגיש שתלמידו היקר עבר מעט את הגבול, בכתבו 'הלכה למעשה לבית היהודי' על כל ספרו, בעוד חלקים ממנו מורכבים מדברים שנשמעו מהגרשז"א דרך דיון, והנ"ל ברוב הערצתו בנה סביב זה את כל התורה, ולכן הדגיש הגרשז"א (בניגוד לאמור בכריכה, את"ל שהיתה לפניו) שאין זה למעשה. ורק בהמשך עקב הביקורת הגדולה שממש היתה בבחינת רדיפה נגד המחבר, ראה הגרשז"א לנכון לעבור שוב על הכל, ולכן כתב ספר שלם (!) של תיקונים לדברים המובאים בשמו, ואחרי שעבר ותיקן הרי שוב קיבלו הדברים גושפנקא שלו, וזה דבר אחר לגמרי. ומן הסתם לולי בירור דברים לא היינו זוכים לתיקוני הגרשז"א על שש"כ. וכמו שכתבתי לעיל. בסופו של דבר שש"כ מהדו"ק הוא ממש בבחינת ספר שנגנז, ואין למצוא עותק ממנו כמעט בשום מקום, ולכן מגוחך לומר שהביקורת לא התקבלה. והשינויים מפליגים ורבים למאות, ולא מדובר בכמה תיקונים קטנים.
מעט דבש כתב:רבי יהודה טרגר, חתן הגרשז"א, בסוף ספר 'הליכות שלמה' תפילה
יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.
תיקונים, החוברת של הגרד"ל (והרב סילמן) היה נגד שמירת שבת ולא נגד הגרשז"א, וההבדל ברור. גם אם משתמע בעקיפין שלא זו בלבד ששש"כ מהדו"ק לא דקדק, אלא שגם הסתמך על הגרשז"א הלכה למעשה לבית היהודי כאילו הוא פוסק יחיד, אבל מכאן ועד לזלזול בגרשז"א אין שום קשר. ואמנם ר' דב לנדא הקפיד על הגרש"ז שלדעתו הכשיל בכך שהסכים לפרסום השש"כ ולכן לא נסע להלוייתו וכדו'. אבל אי אפשר לערבב ענינים כאלו בהערכה ענינית כשלומדים את דבריו.
לעומקו של דבר כתב:כך כתב פעם ענבליורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.
תיקונים, (והרב סילמן) .
אדם קדמאה כתב:הרב לעומקו
אין טעם להרבות דברים יותר מדי בהכללות לכאן או לכאן, אבל להתרשמותי קביעותיך אינן מדוייקות. בחוברת בירור דברים יש טענות בנושאים עקרוניים ולא רק סתם טעויות שונות שיש מן הסתם בכל ספר. הרב נויבירט לא שינה את הכיוון הכללי של הספר, כי פעולתו היתה התייחסות לצעקת רבים, אבל הוא לא שינה את עצמו ואת דעתו והשקפתו, וגם לא היה צריך לעשות זאת כמובן. העובדה שהמשפט נדפס גם במהדורה השניה היא זו שאינה אומרת דבר, וברור שהגרשז"א לא ראה לאן הדברים יגיעו, ולכן אפי' שעבר על הדברים הכתובים, לא חשב שזה ייתפס כמו שנתפס (במושגים של אז לא היו ספרים שהצליחו כ"כ, והיה צריך רוה"ק כדי ששש"כ ייכנס כ"כ חזק), עצם העובדה שמישהו כותב ששמעתי מהגרש"ז כך וכך זה בסדר, אבל כשלוקחים את זה לספר פסק כ"כ בסיסי זה מצב שונה. גם את ספרי ליקוטי התשובות מהגרח"ק בסגנון 'העכבר בהלכה' לא לוקחים לספרי פסק, וכל ת"ח מבין שמדובר בדרך שיחה בעלמא שמקומו במדף של עלינו לשבח ומטה.
חשבה לטובה כתב:לעומקו של דבר כתב:כך כתב פעם ענבליורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון.
תיקונים, (והרב סילמן) .
זרמו מאז מים רבים בירקון והרב הנ''ל בונה באחיסמך בניינים רבי קומה עם מעליות שבת לכתחילה. שבזמנו אפי' הרב שש''כ לא העיז להתיר
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 86 אורחים