צופר הנעמתי כתב:המשנה למלך מצרים, שליט על כל עם הארץ, חשש שעשרה עברים מארץ כנען יתנכלו אליו?
י. אברהם כתב:באור החיים הק' (מה, כו) פירש כן שחשש מאחיו.
ארי שבחבורה כתב:ראה כאן: http://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A ... 7%99%D7%95
בינוני כתב:לפי כל המדרשים הם היו גיבורי חיל גדולים [ויוסף בוודאי ידע זאת] ובהחלט היו יכולים להתנכל אליו, ולמה לא יחשוש משמעון ולוי שהרגו את כל שכם.
גם זולת זאת, אם יבואו למצרים ויספרו את 'ההיסטוריה' שלו ייתכן מאוד שיורידוהו מגדולותו.
ארי שבחבורה כתב:ראה כאן:
http://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A ... 7%99%D7%95
צופר הנעמתי כתב:המשנה למלך מצרים, שליט על כל עם הארץ, חשש שעשרה עברים מארץ כנען יתנכלו אליו?
עקביה כתב:כתגובה למאמרו של יואל בן נון אפשר לקרוא מה שכתב ר' יואל קטן.
אני מעתיק את הערה 7 שם:
וכבר דחה דברים אלו ר' יעקב מדן בחוברת מגדים שאחריה, וראה את תשובתו של ר"י בן נון שם. וראה שם את שיטת ר"י מדן עצמו, ודברי ר' דוד הנשקה, שכדברי ר' יואל בן-נון בסוף דבריו (שם) הראשון 'מרים את יוסף עד לשמי כוונותיה של ההשגחה', ואילו השני 'מוריד אותו עד עפר ההתבוללות' וכן לא ייעשה.
עקביה כתב:וכבר דחה דברים אלו ר' יעקב מדן בחוברת מגדים שאחריה (גל' ב [מרחשוון תשמ"ז] עמ' 54 ואילך).
הכהן כתב:עקביה כתב:וכבר דחה דברים אלו ר' יעקב מדן בחוברת מגדים שאחריה (גל' ב [מרחשוון תשמ"ז] עמ' 54 ואילך).
מי יכול להעתיק?
הכתב והמכתב כתב:שמעתי מחוקרי הפשט שיעקב ידע שיוסף חי, וכמשרש"י שגזירה על המת וכו' והיא מיאן להתנחם, וכל החשש היה מה יהיה עם יוסף בסביבה של מצריים, וגם סיפרו לו האחים ששואל שאל האיש על האב והבן ולא על האם, ש"מ שידע שהאם אינה בחיים ויעקב שלח לו מעת צרי ונכאת ולוט - שעם זה ירד יוסף בעצמו למצרים, אך עם כל זה היה ספק ליעקב מה מצבו, וכששלח לו העגלות שלמד עמו עגלה ערופה אז ותחי רוח יעקב אביהם שהבין שעומד בתומתו
לייטנר כתב:הכתב והמכתב כתב:שמעתי מחוקרי הפשט שיעקב ידע שיוסף חי, וכמשרש"י שגזירה על המת וכו' והיא מיאן להתנחם, וכל החשש היה מה יהיה עם יוסף בסביבה של מצריים, וגם סיפרו לו האחים ששואל שאל האיש על האב והבן ולא על האם, ש"מ שידע שהאם אינה בחיים ויעקב שלח לו מעת צרי ונכאת ולוט - שעם זה ירד יוסף בעצמו למצרים, אך עם כל זה היה ספק ליעקב מה מצבו, וכששלח לו העגלות שלמד עמו עגלה ערופה אז ותחי רוח יעקב אביהם שהבין שעומד בתומתו
יפה.
איך כל זה קשור לפשט?!
לייטנר כתב:אין צורך ברש"י. בראשית רבה מפורש!
מן הדרום כתב:בספר הדר התורה לרב איתן שנדורפי סיכם כ15 שיטות בענין זה
במצורף
כדכד כתב: אנסה להעלות את המאמר לפורום
הכתב והמכתב כתב:באותו ענין אבקש אם מי יוכל להפנותינו למ"מ בענין התימה שכשאמרו האחים 'אבל אשמים אנחנו' מבואר שם שחשבו לחטא רק את מה שלא שעו לתחנוניו אבל לא על עצם הרעיון של המכירה. זכורני שאי מי המפרשים דיבר מזה ואשמח אם מי יוכל לפהנותינו למי שמדבר מזה
הכתב והמכתב כתב:באותו ענין אבקש אם מי יוכל להפנותינו למ"מ בענין התימה שכשאמרו האחים 'אבל אשמים אנחנו' מבואר שם שחשבו לחטא רק את מה שלא שעו לתחנוניו אבל לא על עצם הרעיון של המכירה. זכורני שאי מי המפרשים דיבר מזה ואשמח אם מי יוכל לפהנותינו למי שמדבר מזה
מיני ומינך כתב:פלא בעיני העמל לברר מקח השפ"ן והאשה
לייטנר כתב:מיני ומינך כתב:פלא בעיני העמל לברר מקח השפ"ן והאשה
מי זו 'האשה'?
הכתב והמכתב כתב:באותו ענין אבקש אם מי יוכל להפנותינו למ"מ בענין התימה שכשאמרו האחים 'אבל אשמים אנחנו' מבואר שם שחשבו לחטא רק את מה שלא שעו לתחנוניו אבל לא על עצם הרעיון של המכירה. זכורני שאי מי המפרשים דיבר מזה ואשמח אם מי יוכל לפהנותינו למי שמדבר מזה
רמב"ן בראשית פרק מב פסוק כא
אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו חשבו להם האכזריות לעונש גדול יותר מן המכירה, כי היה אחיהם בשרם מתחנן ומתנפל לפניהם ולא ירחמו, והכתוב לא סיפר זה שם, או מפני שהדבר ידוע בטבע כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו וישביעם בחיי אביהם ויעשה כל אשר יוכל להציל נפשו ממות, או שירצה הכתוב לקצר בסורחנם, או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים בו במקום אחר:
אור החיים
ואולי שנתכוונו לומר להיות שצדדו בטעם צרה זו אם הוא בשביל מכר יוסף, ודחו טעם זה כפי מה שכתבתי למעלה (לז כ) שכפי הדין דנוהו להריגה ואם כן המכר שעשו לו הוא אדרבא מדת החסד, ואם על שגרמו צרת אביהם אדרבא דבר זה יוסיף לו מכאוב, ולא יעשה ה' ייסורי עון צער אביהם בדבר שיגדל עוד צער על צערו, ואשר על כן לא מצאו עון ואמרו אבל אשמים וגו' אשר ראינו וגו', פירוש שעל כל פנים היה להם לרחם עליו בראות אחיהם מתחנן על סכנת נפשו, ונתאכזרו עליו ודבר זה מגונה לצדיקים לעשותו, על כן באה וגו':
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים