איש_ספר כתב:הרי"ד הוא הראשון שאצלו מבואר כלל זה של עיגלול המספרים במקרא,
יש גם ברס"ג באמו"ד
איש_ספר כתב:הרי"ד הוא הראשון שאצלו מבואר כלל זה של עיגלול המספרים במקרא,
מבי מדרשא כתב:כתוב למטה עמוד 71 בדפי האוצר.
חכם באשי כתב:ידוע, שהפרש של 1 בין שתי צלעות הגימטריא - אינו מעכב.
דבר זה נרמז במדרש ונשנה הרבה בראשונים.
ואולם, לאחרונה מצאתי דעה באחד הראשונים - שאפילו הפרש של 2 אינו מעכב!
הוא לא כותב זאת מפורשות, אך כן משמע מדבריו בכמה מקומות.
חיפשתי הרבה ולא מצאתי חבר לדעה חדשנית זו (יש קונטרס מיוחד ששמו 'משפט הגימטריא', והוא אינו מכיר דעה כזו אפילו אצל האחרונים),
האם מישהו יכול להביא אסמכתא לשיטה זו.
תודה רבה מראש,
רבי יהודה היה נותן בהן סימנין דצ"ך עד"ש באח"ב. כתב ר' ישעיה זצ"ל תימה מה סימן נתן ר' יהודה וכי אין אדם יודע ליקח מכל תיבה אות אחת ולעשות סימן אלא לא בא ר' יהודה אלא ליתן הסימן של חשבון המכות שלקו על הים שר' יוסי היה אומר חמשים מכות ור' אליעזר אומר מאתים ור' עקיבה אומר מאתים וחמשים ובין כולם עולים חמש מאות ועל זה אמר ר' יהודה הסימן דצ"ך עד"ש באח"ב שעולה חמש מאות ואחת ובגמטרי' לא קפדינן על אחת חסר או יתר.
ור' ישעיה ז"ל כתב: לפי שנפל מחלוקות בין התנאים שדורשים במניין המכות שלקו בים מן הפסוקים: ר' יוסי הגלילי אומר: [חמשים מכות; ור' אליעזר אומר:] מאתיים; ור' עקיבה אומר: מאתים וחמשים , שבין כולם ת"ק , לכן בא ר' יהודה ונתן זה הסימן שעולה בגימטריא תק"א , להודיע, שבכולם לקו, שנאמר (שמות טו כו): "כל המחלה אשר שמתי במצרים", "אשר" בגימטריא תק"א , ובאחד שהוא יותר על מניין חשבון התנאים – לא קפידנן בחד ותרין בגימטריא. ויש מפרשים, שהאלף היתה כנגד "אצבע אלהים הוא" (שם ח טו), שלקו במצרים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ברוךהשם ו־ 598 אורחים