בשו"ע הל' מזוזה (יו"ד סי' רפ"ו סי"ג) פסק כהרמב"ם דחדר שיש בה ד"א על ד"א כדי לרבע חייבת במזוזה ע"ש, ובש"ך (ס"ק כ"ג) הביא דהרא"ש חולק ודעתו דרק כשיש שם ד' אמות על ד"א כפשוטו חייבת במזוזה, וכן נקט רבינו ירוחם ולכן אין לברך על מזוזה זו או שיכווין במזוזה אחרת עכת"ד ע"ש. וכן נקטו גדולי הפוסקים כדעת הש"ך ה"ה היד הקטנה (ב' מנחת עני אות י"ז), חיי"א (כלל טו דין ו') מקדש מעט (כאן אות מ"א), שו"ת קנאת סופרים (סי' מ'), ערוך השלחן (סכ"א) ועוד, וכן עמא דבר כידוע. (ע"ע בשו"ע הרב הל' עירובין סי' שס"ו ס"ה ובציונים ומ"מ שם)
והדברים צ"ע טובא, דכידוע רבינו ירוחם היה תלמידו של הרא"ש, ודרכו תמיד לילך אחר דעת רבו, וכמש"כ המג"א סי' תקנ"ט (סק"ח) 'וידוע שכל דבריו בנוים עפ"י דברי הרא"ש', וכ"כ הש"ך עצמו כמה פעמים 'וכבר נודע דרבינו ירוחם כתב ספרו ע"פ דברי הרא"ש' (סי' ק"צ סקי"א), 'רבינו ירוחם דרכו לימשך אחר דברי הרא"ש' (סי' קפ"ב סק"א), ועל כולנה עולה מש"כ הש"ך בהל' טריפות (סי' מ"ו סקי"ד) לאחר שהביא דהשו"ע פסק דלא כרבינו ירוחם שם ולכן כתב בלחם חמודות דיש לפסוק דלא כהשו"ע ע"ש, וע"ז השיג הש"ך בזה"ל "ולפעד"נ דגם הב"י ראה דברי רבינו ירוחם ואפ"ה לא הכריע להקל משום דהטור ור' ירוחם הם תלמידי הרא"ש הנמשכים תמיד לשטת הרא"ש ואין ראיה מהכרעתם" עכ"ל.
הרי לנו ממשנתו של הש"ך דאין הכרעת רבינו ירוחם כדעת הרא"ש מכריע במחלוקת הפוסקים, כיון שזה נחשב כעין דעה אחת, וא"כ למה חשש להרא"ש כיון שרבינו ירוחם פסק כותי' לגבי מזוזה ולכן אין לברך על מזוזה כזו, הרי יש לנו מח' רמב"ם ורא"ש והשו"ע פסק כרמב"ם, ואין הכרעת רבינו ירוחם כהרא"ש מכריע בכה"ג ולכן הרי לפי משנתו של הש"ך עצמו היה הדין צריך לעמוד במקומה כמו שפסק השו"ע ?!?!?
ה' יאיר עיני בתורתו של הש"ך "כי שפתי כהן ישמרו דעת תורה יבקשו מפיהו"