הג"ה ויבואר עוד על דרך מליצה מאמר הכתוב (משלי כז, יט), כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. כי הנה ידוע כי כל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע ע"ב) וכי מי שהוא זך לבב לא ירגיש כלל ערמת וחטאי הבריות. אך מי שהוא בעצמו כן יערים ומלוכלך בחטאים הוא מרגיש מיד בחבירו העושה כמעשהו והכרת פשעי חבירו הוא כמו מראה מלוטשה המראה לאדם צורה כצורתו אם לבן ואם מפוחם והרואה צורה מפוחמת במראה הלא ידע כי בנפשו הוא וליבון הוא צריך. וזה שכתוב כמים הפנים לפנים הצורה אשר רואה לעומתו במים כן צורת עצמו, כן לב האדם לאדם מה שהוא רואה ומכיר בחבירו גם בקרבו תשכון העול והחטא הלזה. ומה שרואה חטא בחבירו הוא בעצמו יפשפש במעשיו כי יש בו אותו חטא. אבל אמרו (נגעים פ"ב מ"ה) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ועל דרך מליצה כל הנגעים של חבירו אדם רואה ומבזהו על זה. אך אינו רואה על ידי זה נגעי עצמו לומר הלא על כי בקרבי כל אלה לכך אני מכיר בפשעי חבירי. ולכן הזהיר התנא שיראה על עצמו כמו שרואה על חבירו וכנזכר לעיל. וזהו אמרו איזהו דרך ישרה כו' כל שהיא תפארת כו' ותפארת לו מן האדם שילמוד כל אופני עניניו כמו שרואה ומתדמה על חבירו וידון מזה על עצמו ע"כ הג"ה.
לייטנר כתב:הנצי"ב מזכיר כמה מחידושיו בהעמק דבר:
בראשית ל לא, לד כא, מז ל; במדבר א מב (חידוש זה מובא בשם האר"י), כה יב ובדברים א כב. ראה גם בפירושו של הנצי"ב על שיר השירים – רינה של תורה ז א.
ראה את תשובתו לבנו "אודות המנהג בבית חותני זקנך הגאון מוהר"י זצ"ל..." (משיב דבר ח"א, סימן כא, עמ' יג – 25), ראה עוד (שם ח"ב, סימן קד, עמ' פג – 165): "וזכרוני [כך במקור] ששמעתי כמדומה מחותני הגאון מהרי"ץ הגאב"ד דוואלזין זצ"ל שפעם אחת הסכים רבינו הגר"א...". ראה גם מקו"ב ח"ד, עמ' 1917-1922.
ארי שבחבורה כתב:לייטנר כתב:הנצי"ב מזכיר כמה מחידושיו בהעמק דבר:
בראשית ל לא, לד כא, מז ל; במדבר א מב (חידוש זה מובא בשם האר"י), כה יב ובדברים א כב. ראה גם בפירושו של הנצי"ב על שיר השירים – רינה של תורה ז א.
ראה את תשובתו לבנו "אודות המנהג בבית חותני זקנך הגאון מוהר"י זצ"ל..." (משיב דבר ח"א, סימן כא, עמ' יג – 25), ראה עוד (שם ח"ב, סימן קד, עמ' פג – 165): "וזכרוני [כך במקור] ששמעתי כמדומה מחותני הגאון מהרי"ץ הגאב"ד דוואלזין זצ"ל שפעם אחת הסכים רבינו הגר"א...". ראה גם מקו"ב ח"ד, עמ' 1917-1922.
לאמיתו של דבר ישנן עשרות מקבילות בין פירושיו של הנצי"ב ב'העמק דבר' לבין פירושיו של הגרי"ץ ב'פה קדוש' כאשר ברובן המוחלט אין הנצי"ב מזכיר את הגרי"ץ כלל!
דוגמא בולטת במיוחד היא ביאורו היחודי של הנצי"ב על חטא העגל (העמק דבר שמות לב,א-ב) ששוה כמעט לחלוטין לביאורו של הגרי"ץ בסוגיא זו כפי שזה מופיע בכתב-יד שנדפס מחדש בסוף המהדורה החדשה של הספר 'פה קדוש 'הנ"ל (עמ' שס"ט-ש"ע).
דוגמא נוספת היא ביאורו היחודי של הנצי"ב לפרשת ההתגלות בסנה (העמק דבר שם ג,ב-ג) שמקביל גם הוא לביאורו של הגרי"ץ לענין זה כפי שזה מופיע ב'פה קדוש' על אתר.
וישנן דוגמאות רבות נוספות.
והדבר צריך תלמוד.
לייטנר כתב:ארי שבחבורה כתב:לייטנר כתב:הנצי"ב מזכיר כמה מחידושיו בהעמק דבר:
בראשית ל לא, לד כא, מז ל; במדבר א מב (חידוש זה מובא בשם האר"י), כה יב ובדברים א כב. ראה גם בפירושו של הנצי"ב על שיר השירים – רינה של תורה ז א.
ראה את תשובתו לבנו "אודות המנהג בבית חותני זקנך הגאון מוהר"י זצ"ל..." (משיב דבר ח"א, סימן כא, עמ' יג – 25), ראה עוד (שם ח"ב, סימן קד, עמ' פג – 165): "וזכרוני [כך במקור] ששמעתי כמדומה מחותני הגאון מהרי"ץ הגאב"ד דוואלזין זצ"ל שפעם אחת הסכים רבינו הגר"א...". ראה גם מקו"ב ח"ד, עמ' 1917-1922.
לאמיתו של דבר ישנן עשרות מקבילות בין פירושיו של הנצי"ב ב'העמק דבר' לבין פירושיו של הגרי"ץ ב'פה קדוש' כאשר ברובן המוחלט אין הנצי"ב מזכיר את הגרי"ץ כלל!
דוגמא בולטת במיוחד היא ביאורו היחודי של הנצי"ב על חטא העגל (העמק דבר שמות לב,א-ב) ששוה כמעט לחלוטין לביאורו של הגרי"ץ בסוגיא זו כפי שזה מופיע בכתב-יד שנדפס מחדש בסוף המהדורה החדשה של הספר 'פה קדוש 'הנ"ל (עמ' שס"ט-ש"ע).
דוגמא נוספת היא ביאורו היחודי של הנצי"ב לפרשת ההתגלות בסנה (העמק דבר שם ג,ב-ג) שמקביל גם הוא לביאורו של הגרי"ץ לענין זה כפי שזה מופיע ב'פה קדוש' על אתר.
וישנן דוגמאות רבות נוספות.
והדבר צריך תלמוד.
זה מה שקורה כשמצטטים הודעה של מישהו, ומשמיטים את ההערה שעליה רוצים להעיר.
לייטנר כתב:בידי יש הערכות לא מספקות, לכן לא אכתבן.
אשמח אם יש מי שיש בידו משהו מבוסס, מעבר לעובדה הברורה שמדובר בתלמיד ששכתב דברים ששמע מר' איצל'ה שנים רבות קודם לכן.
ארי שבחבורה כתב:פליאה נוספת שראויה לציון בהקשר זה היא העובדה שהנצי"ב אינו נמנה בין המסכימים על 'מילי דאבות' (וילנא תרמ"ח) ו'פה קדוש' (ורשה תר"ן), זאת למרות שלכאורה הנצי"ב היה צריך להיות הכתובת הטבעית לנתינת הסכמה על ספרים אלו שאוצרים בתוכם את תורתו של חותנו רבי איצל'ה.
יש לציין כי באשר ל'מילי דאבות' הפליאה כפולה ומכופלת, שכן אחד משבעת (!) המסכימים על הספר הוא הג"ר רפאל שפירא חתנו של הנצי"ב שהיה באותה עת רבה של בוברויסק, מה שכמובן מגדיל את התמיהה - מדוע המו"ל פנה אל חתן נכדתו של רבי איצל'ה ולא אל חתנו?
ארי שבחבורה כתב:חיבוריו:
• מילי דאבות, דרשות על מסכת אבות, ווילנא תרמ"ח, 1888.
• פה קדוש, דרשות על התורה, בעריכת יעקב קאפעלאוויטץ, ווארשא תר"ן, 1890.
.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 252 אורחים