<ברכת משולשת האמורה מפי אהרן> האם אהרן הכהן חיברה?

[נוטר הכרמים]

כתוב בפרשתינו{ט,כב}: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעולה והשלמים.

ראה ברמב"ן כאן שהעיר על דברי רש"י כאן שהביא דברי התו"כ (שם,ל): ויברכם - זו ברכה סתומה שאין אתה יודע, וחזר הכתוב ופירש להלן יברכך ה' וישמרך עד וישם לך שלום. [וכן נראה בפשטות מדברי הגמ' במגילה יח,א ובסוטה לח,ב, וע"ע ירושלמי תענית ד,א] דלפי דבריו תהא פרשת דבר אל בניו ואל אהרן כה תברכו בחומש הפקודים קודמת לזה, ויעו"ש שצידד בזה.

ואולם בפשוטו יתכן לומר דאמנם אהרן ובניו עדיין לא נצטוו על ברכת כהנים בתורת מ"ע, ומ"מ קיים זאת אהרן עד שלא ניתנה וסידר הברכה אחר העבודה כמו בבית המקדש. וכן ראיתי שהעלה בספר אמרי יוסף [ספינקא] דרושים ליום ה' דסוכות דרוש א, יעו"ש שביאר לפי"ז ענין האהבה האמור כתנאי לעיכובא בברכת כהנים.

וכן נראה בלשון התו"כ כאן הוא: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם – באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בנשיאות כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים, ע"כ. משמע שעד אותה שעה עדיין לא חל דין כהונה לאהרן ולבניו לענין ברכת כהנים ורק מאותה שעה זכו בזה, ואהרן בירך את העם שלא ע"פ ציווי לברכם אלא מעצמו בירכם, ועי"ז זכה בזה לו ולדורותיו לעולם.

[נוטר הכרמים]

ושוב ראיתי שכיון לדבר זה בספר דברי תלמוד לרא"א קפלן ח"א עמ' רצד, וביאר שזהו הטעם דלא מייתינן מהכא להא דכהן יחיד נושא את כפיו יחידי מן התורה, ואיפכא שמעינן לה בסוטה לח,א. אלא בע"כ שאהרן שנשא כפיו יחידי לא עשה כן מחמת ציווי.

[אלא שנוראות נפלאתי ששם דבר זה בפי הרמב"ן כאן, וזה אינו כמבואר למעיין].

[נוטר הכרמים]

וכן מצאתי שכתב הגרצ"פ פראנק בספר הר צבי כאן ליישב קושיית השפתי חכמים בדברי רש"י שכתב: ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא, וכיון שכתב ברכת כהנים למה צריך לפרט הידוע לכל.

ועוד מדקדק בנוסח התפילה: ברכנו בברכה המשולשת בתורה האמורה מפי אהרן ובניו כהנים, ומה צריך לפרש זה שזה נאמר ע"י אהרן.

ומבאר שכאן מרומז שאהרן חידש ברכה זו מדעתו, וזוהי כוונת רש"י שאהרן אמר מדעתו ככל הסדר הזה – יברכך, יאר, ישא .

[נוטר הכרמים]

ודבר חידוש מצינו בילקוט ראובני פר' נשא עה"פ ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, מה ברכה בירכם בשביל מלאכת המשכן, ברכם ברכת כהנים.

ונראה שלפי דבריו שגם משה בירכם ברכת כהנים, מתפרש נמי קרא דבסמוך פס' כג: ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם, שבירכו שניהם ברכת כהנים, (ולא כמו שמבואר בתו"כ וברש"י כאן שבירכום שתשרה שכינה במעשי ידיהם). ולפי"ז ודאי אותה ברכה לא היתה ע"פ ציווי.

[נוטר הכרמים]

ומיושבת לפי"ז קושייתו הידועה של הג"ר בצלאל הכהן מוילנא בשו"ת ראשית ביכורים סי' ד, למה דווקא אהרן נשא כפיו, ולא בניו נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר, דבאמת לא היה כאן קיום הציווי של נ"כ, אלא אהרן הכהן בירכם מעצמו.

[נוטר הכרמים]

אגב, הגר"ב הכהן זצ"ל בעצמו מסיק שם דבאמת הבנים ג"כ שמעו את ברכת אהרן ויצאו ממנו בברכתו בדין שומע כעונה, ויעו"ש שביאר לפי"ז פשט המשנה במגילה כד: המפטיר בנביא הוא נושא את כפיו, ומביא שכן הוא המנהג בביהכנ"ס ספרדים בטריעסט שכבדוהו להיות הכהן המברך ברכת כהנים לבדו בקול רם, וכל יתר הכהנים שתקו ושמעו ממנו בלבד.

וכן כתב בספר בית דוד על המשניות לפרש המשנה, ומביא שזה מנהג הרבה קהילות שבמלכות סאבוייא בערי פיימונטי, והביא דבריו ר"ד פארדו בשושנים לדוד, יעו"ש שהאריך בזה.

ולפי"ז כמובן נדחין דברי הדברי תלמוד שהבאתי בפנים בסמוך.

וראה בענין זה מש"כ הגאון הנצי"ב בכמה דוכתי בשיטה אחת, בשו"ת משיב דבר חאו"ח סי' מז, ובמרומי שדה במגילה שם, ובהעמק שאלה סי' קכה,יא ובהעמק דבר פר' שמיני כאן.

וע"ע בספר בית הלוי עה"ת בסוף הקונט' לחנוכה בשם חכם אחד, חזו"א או"ח סי' כט, עמק ברכה נשיאות כפים סי' ה, קהילות יעקב ברכות סי' יג,ה, הר צבי או"ח ח"א סי' נז, הגש"פ מבית לוי בריסק ח"א עמ' קז בשם הגר"ח.

והגר"פ אפשטיין זצ"ל בספר מנחה חריבה סוטה לט,א העיד ששמע מהג"ר זלמן סנדר כהנא שפירא שאמר הבית הלוי שאילו ידע שכן הוא מנהג חכמי איטליה היה מבטל דעתו בזה.

[נוטר הכרמים]

ואגב גררא אכתוב דבר מעניין נוסף המתבאר ע"פ הנ"ל.

כבר האריכו בספרים ליתן טעם להא דכתיב ידו בל' יחיד וקרינן ידיו, ועי' הגהות מיימוני הל' תפילה יד,ג ותורה תמימה כאן.

ונראה בס"ד, דהנה בתורה תמימה פר' נשא (ו,כג) כתב, וז"ל: ואני שמעתי מאיש אמונים שהגר"א מוילנא בירך את הג"מ רי"ח לנדא מו"ץ דוילנא בשעת חופתו, והניח ידו אחת על ראש הגרי"ח בשעת הברכה, ושאלוהו על ככה, והשיב, כי לא מצינו ברכה בשתי ידים רק לכהנים במקדש, וזולת זה לא ראיתי ולא שמעתי מי שיעיר בזה, והיא הערה נפלאה, עכ"ל. וכיו"ב מובא בסידור הגר"א.

ולפי"ז נראה פשוט, דכיון דהיה זה ברכת כהנים במשכן היה זה בב' ידים, ואולם כיון שלא היה בזה קיום הציווי וקיים זה כאינו מצווה ועושה, לכך לא כתיב בהדיא ידיו דעדיין לא היתה מצות נשיאות כפיים מסורה, אבל זה נרמז בקרי, ועי'.

[מעיין]

ודבר חידוש מצינו בילקוט ראובני פר' נשא עה"פ ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, מה ברכה בירכם בשביל מלאכת המשכן, ברכם ברכת כהנים.

ונראה שלפי דבריו שגם משה בירכם ברכת כהנים, מתפרש נמי קרא דבסמוך פס' כג: ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם, שבירכו שניהם ברכת כהנים, (ולא כמו שמבואר בתו"כ וברש"י כאן שבירכום שתשרה שכינה במעשי ידיהם). ולפי"ז ודאי אותה ברכה לא היתה ע"פ ציווי.

עי' מה שהבאתי באשכול זה ממעשה רוקח דבר נפלא בשייכות ברכת כהנים לכלות מלאכת המשכן
viewtopic.php?f=7&t=3815

[איש_ספר]

אגב, הגר"ב הכהן זצ"ל בעצמו מסיק שם דבאמת הבנים ג"כ שמעו את ברכת אהרן ויצאו ממנו בברכתו בדין שומע כעונה, ויעו"ש שביאר לפי"ז פשט המשנה במגילה כד: המפטיר בנביא הוא נושא את כפיו, ומביא שכן הוא המנהג בביהכנ"ס ספרדים בטריעסט שכבדוהו להיות הכהן המברך ברכת כהנים לבדו בקול רם, וכל יתר הכהנים שתקו ושמעו ממנו בלבד.

וכן כתב בספר בית דוד על המשניות לפרש המשנה, ומביא שזה מנהג הרבה קהילות שבמלכות סאבוייא בערי פיימונטי, והביא דבריו ר"ד פארדו בשושנים לדוד, יעו"ש שהאריך בזה.

ולפי"ז כמובן נדחין דברי הדברי תלמוד שהבאתי בפנים בסמוך.

וראה בענין זה מש"כ הגאון הנצי"ב בכמה דוכתי בשיטה אחת, בשו"ת משיב דבר חאו"ח סי' מז, ובמרומי שדה במגילה שם, ובהעמק שאלה סי' קכה,יא ובהעמק דבר פר' שמיני כאן.

וע"ע בספר בית הלוי עה"ת בסוף הקונט' לחנוכה בשם חכם אחד, חזו"א או"ח סי' כט, עמק ברכה נשיאות כפים סי' ה, קהילות יעקב ברכות סי' יג,ה, הר צבי או"ח ח"א סי' נז, הגש"פ מבית לוי בריסק ח"א עמ' קז בשם הגר"ח.

והגר"פ אפשטיין זצ"ל בספר מנחה חריבה סוטה לט,א העיד ששמע מהג"ר זלמן סנדר כהנא שפירא שאמר הבית הלוי שאילו ידע שכן הוא מנהג חכמי איטליה היה מבטל דעתו בזה.

ראה הנכתב כאן
viewtopic.php?f=19&t=3435#p25568

[אברהם צבי]

מה שהביא נוטר מילקוט ראובני בזכרוני שכ"כ הגר"א, דמשה בירכם אז בברכת כהנים דהיה כהן בשבעת הימים לכ"ד.